"ענייני חוץ הדבר החשוב היחיד בו מטפל הנשיא, נכון? מי שם זין אם שכר המינימום הוא 1.15 דולר או 1.25 דולר לעומת דבר כזה?" – דבריו של ג'ון קנדי לריצ'רד ניקסון מיד אחרי הפיאסקו של מפרץ החזירים בראשית כהונתו. קנדי נזקק לעצה ופנה ליריבו וסגן הנשיא הקודם. שנה לאחר מכן, בעיצומו של משבר הטילים בקובה, הוא התקשר לקודמו, דווייט אייזנהאואר.

כל נשיא לומד את אותו לקח בדרך הקשה – כותב פרופ' טום ניקולס ב-USA Today. כולם נכנסים לתפקידים כאשר הם מאמינים במה שאמרו בקמפיין, אבל מהיום הראשון הם מתפקחים לנוכח ההכרה בכך שגורלם של מיליארדי בני אדם נמצא בידיהם, כל דקה וכל יום. כלומר, כל נשיא – חוץ מדונלד טראמפ, שנדמה שהוא חף מכל ידע בנושאי חוץ. טראמפ נמצא באופן קבוע במצב של קמפיין, והוא מעדיף לשלהב קהלים גדולים בהבטחות מפוצצות מתובלות בעלבונות, במקום לשקוע בעומק הסוגיות כבדות המשקל שלפניו.

כעת ניצב טראמפ בפני שני אתגרים חשובים במיוחד, ודומה שלשניהם לא הקדיש מחשבה יתרה: רצח ג'מאל חאשוקג'י וביטול ההסכם עם רוסיה בנוגע לטילי הגרעין לטווח בינוני. בנושא הראשון האציל טראמפ את הסמכויות למומחה הידוע לענייני המזרח התיכון, ג'ארד קושניר, שמצוי בעצמו בניגודי עניינים כאשר הוא משוחח עם הסעודים.

טראמפ עצמו התחפר בעמדה ממנה התקשה לצאת, כאשר אמר שלא יסכן את עסקות הנשק הענקיות עם סעודיה ואת מאות אלפי מקומות העבודעה שלצידן בגלל הירצחו של חאשוקג'י. לדעת ניקולס, טראמפ אינו מבין את העניין, אבל רוצה לנצח מול מה שבעיניו הוא רק גל של תקשורת גרועה, על-ידי כך שיאיים באוזני תומכיו שמספר עצום של משרות עלולות לרדת לטמיון. ממשל טוב יותר היה מבין, שחלק מתפקידו של מנהיג הדמוקרטיה החזקה ביותר בעולם כולל מדי פעם גם עימות עם ידידיה. במקום זאת, טראמפ מקווה שבסיס תומכיו יחלץ אותו מהבוץ.

אין ספק שהרוסים מפרים מזה זמן את הסכם הטילים – מאמץ הרואי של רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב שעזר לסיים את המלחמה הקרה. הם מנסים להתגרות במדינות אירופה באמצעות ניסויים בנשק לטווחים שאסור להם לפתח. לדעת ניקולס, זוהי פרובוקציה פוליטית המכוונת לעבר נאטו, ולא ניסיון לשנות את מאזן הכוחות האסטרטגי. הפתרון הנכון הוא לתאם עמדות עם בעלות הברית ואז לגרור את הרוסים בחזרה לשולחן המו"מ. זה מה שמכונה "מנהיגות", הוא מעיר.

במקום זאת, אימץ טראמפ את עמדתו של היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, שהתנגד במשך שנים להסכם – כפי שהוא מתנגד כמעט לכל הסכם בינלאומי. אבל אין ראיות לכך שהצעד הזה הוא תוצאה של התייעצות עם מומחים לבקרת נשק או עם הסנאט. טראמפ הרי יודע על נאטו ועל נשק גרעיני יותר מכל אדם אחר, כולל שר ההגנה שלו, ג'ים מאטיס.

קנדי ויורשיו היו אנשים נבונים, שידעו לבקש עצה ולהאזין לה. טראמפ – וזה עוד תקדים שלילי שלו – מגיע לאמצע הקדנציה מבלי שהשתנה כהוא זה ומבלי שייראה שהוא מודע לכובד האחריות הרובצת עליו. אבל עדיין יש מספיק זמן שהוא יקשיב, בתקווה שיעשה זאת לפני שישגה בצורה שלא ניתן יהיה לתקן – מסיים ניקולס.