הנשיא דונלד טראמפ שאל את בכירי ממשלו האם יש לו אופציות למתקפה על תוכנית הגרעין באירן בשבועות הקרובים. ניו-יורק טיימס מדווח (יום ג', 17.11.20), כי השאלה הועלתה בשבוע שעבר וכי הבכירים שכנעו את טראמפ לכל הפחות להימנע ממתקפה צבאית, אם כי ייתכן שהוא עדיין שוקל מתקפת סייבר.

לדברי העיתון, טראמפ דן בנושא ביום חמישי שעבר (12.11.20), למחרת הדיווח של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על גידול ניכר במלאי חומרי הגלם העלולים לשמש את אירן לפיתוח נשק גרעיני. על-פי הדיווח, בידי אירן 2,442 ק"ג של אורניום בהעשרה נמוכה - כמות המספיקה לייצור שני ראשי נפץ גרעיניים, אם האוריניום יועשר, תהליך של מספר חודשים בלבד. הבכירים עימם שוחח טראמפ בחדר הסגלגל היו סגנו, מייק פנס; שר החוץ, מייק פומפאו; שר ההגנה בפועל, כריסטופר מילר; ויו"ר המטות המשולבים, הגנרל מארק מיליי. כל הארבעה הזהירו, כי מתקפה כזאת עלולה להתדרדר במהירות לעימות נרחב בשבועות האחרונים של ממשל טראמפ (שעודנו מסרב להכיר בנצחונו של ג'ו ביידן).

על-פי הדיווח, היעד המרכזי למתקפה אמריקנית פוטנציאלית הוא מתקן הפיתוח ב-נתנז, בו מחזיקה כיום אירן מלאי של אורניום הגדול פי 12 מזה שהותר לה על-פי הסכם הגרעין משנת 2015. טראמפ הודיע בשנת 2018 על פרישת ארה"ב מההסכם והטיל עיצומים קשים על אירן, אשר בתגובה הודיעה ששוב אינה רואה את עצמה מחויבת למגבלותיו. ביידן אמר שהוא מעוניין לשוב להסכם, אך בתנאי שאירן תקיים תחילה את תנאיו, וכי לאחר מכן ינסה לשפר את תנאיו. אירן מצידה דורשת את הסרת כל העיצומים כתנאי לציות להסכם.

אירן מנהלת את פרויקט הגרעין שלה בשורה של מתקנים מוגנים היטב, כך שמתקפה פיזית שמטרתה לחסל או לעכב משמעותית את הפרויקט מחייבת שורה של התקפות בעוצמה רבה במיוחד. פומפאו (אשר פומבית תומך בעמדתו של טראמפ לפיה הוא אשר ניצח בבחירות) ומיליי תיארו את הסיכונים האפשריים הטמונים בהסלמה צבאית, והמשתתפים בפגישה יצאו ממנה בתחושה לפיה האפשרות של מתקפה פיזית ירדה מעל השולחן. לדברי הטיימס, ייתכן שטראמפ עודנו שוקל פעולות סייבר נגד תוכנית הגרעין האירנית. אפשרות נוספת היא לפגוע באינטרסים של אירן ובעלות בריתה, כולל מיליציות בעירק הפועלות נגד הכוחות האמריקניים במדינה. קבוצה קטנה יותר של יועצים בתחום הביטחון הלאומי נפגשו יום קודם (11.11.20) לדיון בנושא אירן.

שאלה מרכזית בכל תכנון שכזה היא מה תהיה תגובתה של אירן. לכאורה, לרשותה מגוון של תגובות אפשריות: חסימת מיצרי הורמוז ופגיעה קשה בשוק הנפט העולמי, התקפות על כוחות אמריקניים במזרח התיכון, מתקפת סייבר משלה נגד תשתיות בארה"ב, הפעלת ארגונים הסרים למרותה (כגון חיזבאללה וחמאס) כדי לפגוע בבעלות בריתה של ארה"ב, מתקפה על מתקני נפט בסעודיה (כפי שביצעה אשתקד) ועוד.

אולם, אירן מצויה במשבר כלכלי קשה ביותר, הן בשל העיצומים האמריקניים והן בשל הקורונה, וכל התדרדרות ביטחונית תתורגם להעמקתו של המשבר ולהגברת הסיכון הפנימי ליציבותו של המשטר. בשל משבר זה נמנעה אירן מלהגיב (לפחות בצורה מוצלחת ופומבית) על חיסולו בתחילת השנה של מפקד כוחות אל-קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בידי ארה"ב - ומאז המצב בה רק החמיר. אירן גם עשויה להבליג מתוך תקווה שממשל ביידן ישנה את מדיניותו כלפיה, בעוד תגובה קשה שלה תאחד נגדה את שתי המפלגות.