|
העצרת ב-6 בינואר [צילום: ז'קלין מרטין, AP]
|
|
|
|
|
במשך 77 יום בין הבחירות לבין ההשבעה, ניסה הנשיא דונלד טראמפ לחתור תחת הדמוקרטיה האמריקנית באמצעות השקר על "הונאת בחירות". ניו-יורק טיימס פורס בהרחבה רבה את האירועים ומראה, כי טראמפ – בתמיכת המנהיגים הרפובליקנים, בעצת עורכי דין הנוטים לקונספירציות ומתודלק בתורמים – ניהל קמפיין ששכנע עשרות מיליוני אמריקנים שהבחירות נגנבו. כך הוא אפשר את המתקפה הקטלנית על הקפיטול ב-6 בינואר. העיתון מסכם את הממצאים העיקריים.
כאשר חלק מעורכי הדין של טראמפ נסוגו, אחרים היו מוכנים למלא את מקומם תוך חציית קווי האתיקה וההיגיון.
בתוך עשרה ימים מהבחירות, עורכי הדין ידעו שהאמת הפוכה מכפי שטראמפ ואנשיו מציגים אותה: הם לא מצאו ראיות של ממש לאי-סדרים בהיקף שיהפוך את התוצאות. המציאות היכתה בהם ב-12 בנובמבר, כאשר התוצאות באריזונה הצביעו על ניצחון של ג'ו ביידן בהפרש של 10,000 קולות, בעוד הם העלו ספקות לגבי 191 קולות בלבד.
בפגישה בחדר הסגלגל באותו יום, עורכי הדין שטיפלו בבחירות יצאו נגד פרקליטו של טראמפ, רודי ג'וליאני, אשר לדבריהם אימץ טקטיקות משפטיות שנויות במחלוקת ותיאוריות קונספירציה, כמו זו שמכונות ההצבעה תוצרת דומיניון הפכו קולות של טראמפ לקולות של ביידן. לבסוף החליט טראמפ להפקיד את ההובלה בידי ג'וליאני, וכך הפך 12 בנובמבר ליום בו עבר טראמפ ממאבק משפטי למהלך דיסאינפורמציה שמטרתו לשכנע מיליוני אמריקנים בצדקת טענותיו הכוזבות.
תיאוריות הקונספירציה על מכונות ההצבעה התערבבו עם סיפור מחשב-על שפורסם בתקשורת השמרנית.
תיאוריית הקונספירציה על דומיניון בושלה במשך שבועות. בסוף אוקטובר פרסם האתר השמרני The American Report דיווחים על מחשב-על בשם The Hammer המריץ תוכנה בשם Scorecard שמטרתה לגנוב קולות מטראמפ. התיאוריה קיבלה תמיכה לפני יום הבחירה מפיו של סטיב בנון, לשעבר האסטרטג הראשי של טראמפ. הוא הזמין שני תומכים שלהן לתוכניתו לדבר עליהן: תומס מק'אינרניי, לויטננט לשעבר בחיל-האוויר שסולק מרשת פוקס ניוז בשל שקריו על ג'ון מקיין, וסידני פאואל, עורכת דין העומדת להיות אחת הדמויות השנויות במחלוקת ביותר בצוות טראמפ.
טראמפ קיבל יד חופשית מרפובליקנים רבי השפעה, אשר פעלו מתוך אמביציה, פחד או השערה שגויה לפיה הוא לא ילך רחוק מדי.
היד החופשית ניתנה במיוחד בידי מנהיג הרוב דאז, מיץ' מקונל, אשר החליט כבר בשלב מוקדם להצטרף לחברי מפלגתו בשבירת המסורת של הכרה במנצח לאחר ההכרזות של הרשתות הגדולות וסוכנות AP. מקונל חשש, שהינתקות מטראמפ תוביל אותו שלא לסייע בשני מסעות הבחירות הקריטיים בג'ורג'יה. מקונל גם הלך שולל אחרי הבטחות מבכירים בבית הלבן, כמו ג'ארד קושניר, לפיהן בסופו של דבר טראמפ יכיר במציאות.
את השקר קידמו עורכי דין ומממנים חדשים ורדיקליים יותר.
כמה ימים מאוחר יותר נפגש טראמפ בבית הלבן עם פאואל ושני עמיתים בכירים: פטריק ביירן, לשעבר מנכ"ל Overstock.com, אשר מימן מומחי סייבר משלו בניסיון להוכיח הונאת בחירות; ומייקל פלין, לשעבר יועצו של טראמפ לביטחון לאומי, אשר הציע בפומבי שטראמפ יטיל משטר צבאי. הפגישה הפכה לתחרות צעקות בין השלושה וחברים בצוות הבית הלבן כולל היועץ המשפטי, פאט סיפולון. לבסוף הסכים טראמפ להתמקד במטרה שונה: מניעת אישור התוצאות בידי הקונגרס ב-6 בינואר.
הארגון Women for America First סייע לבנות את הקואליציה של תומכי טראמפ.
בעוד תשומת הלב מופנית למעשיו של טראמפ, קבוצות תומכים בלתי ידועות אך רבות השפעה הגיעו לוושינגטון וערכו עצרות במטרה ללחוץ על סנאטורים לצאת נגד התוצאות. מאחוריהם עמד הארגון Women for America First. קבוצה זו סייע ליצור קואליציה של תומכי טראמפ, אשר כללה מחוקקים מכהנים ולשעבר, תומכים מושבעים, קיצוניים ותומכי תיאוריות קונספירציה ובהם ג'ארד טיילור מארגון QAnon ואנריקו טאריו, מנהיג Proud Boys.
ל-Women for America First יש קשרים נרחבים לטראמפ ומקורביו. איימי קרמר, העומדת בראש הארגון, הייתה מראשוני תומכיו של טראמפ ב-2016. ג'ניפר לורנס מכירה את טראמפ דרך אביה, שעשה עסקים איתו; ודסטין סטוקטון, פעיל למען נשיאת הנשק. שניהם עבדו גם עבור בנון. בין מממני המסע לוושינגטון היו בנון ומייק לינדל, מייסד MyPillow ותומך מרכזי של טראמפ, האומר שתרם 2 מיליון דולר למאמץ להפוך את התוצאות. לינדל וביירן היו חלק מן התורמים שהחליפו את אלו שנסוגו מתמיכתם במפלגה הרפובליקנית בשל ההתקפה הגלויה על המערכת הדמוקרטית.
העצרת של 6 בינואר הפכה למעשה להפקה של הבית הלבן.
ארגון Women for America First היה המארגן המקורי של העצרת ב-6 בינואר, אבל בסוף השנה החליט טראמפ להופיע בה בעצמו. בפועל הפך האירוע להפקה של הבית הלבן, כאשר כמה ממקורבי הממשל וקמפיין טראמפ הצטרפו לצוות המארגן. קטרינה פרסון, לשעבר יועצת לקמפיין טראמפ, הייתה המתאמת עם הבית הלבן. טראמפ היה מעורב ברשימת הנואמים ובמוזיקה שתושמע. לדברי סטוקטון, הצעדה לקפיטול – שהפכה להתפרעות הידועה לשמצה – לא הייתה חלק מהתוכנית לפני שהבית הלבן התערב.