|
הפוליטיקאים מתכוננים לקרב [צילום: רוברט בוקאטי, AP]
|
|
|
|
|
חברות עסקיות, בתי ספר ופוליטיקאים ברחבי ארה"ב בוחנים "דרכוני חיסון" – אישור דיגיטלי לקבלת החיסון נגד הקורונה – כנתיב להחייאת הכלכלה האמריקנית ולהחזרת האמריקנים לשגרה. אבל הרעיון מעורר שאלות חוקיות ואתיות טעונות: האם עסקים יכולים לדרוש מעובדיהם ולקוחותיהם להציג אישורים כאלה? האם בתי ספר יכולים לדרוש מהתלמידים להוכיח שקיבלו חיסון שבאופן רשמי עדיין מוגדר כ"ניסויי"? האם הממשלה יכולה לחייב להתחסן, או לעמוד מן הצד כאשר נדרשים אישורי חיסונים?
משפטנים אומרים שבאופן כללי, התשובה לשאלות אלו היא חיובית, אך בחברה כה מפולגת – פוליטיקאים כבר מתכוננים לקרב, מדווח ניו-יורק טיימס. ישויות ממלכתיות כמו בתי ספר והצבא יכולים לדרוש אישורי התחסנות כתנאי לכניסה לשטחם, על-פי פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 1905. חברות פרטיות חופשיות עוד יותר לסרב להעסיק או לעשות עסקים מי שהן רוצות, עם יוצאי דופן בודדים בלבד – שאינם כוללים התחסנות; מדינות יכולות לחוקק חוקים שימנעו אפליה על בסיס התחסנות.
אך כאשר ארה"ב מנסה להתאושש מן המשבר הבריאותי הגדול ביותר מזה 100 שנה, הופעת אפליקציות של אישורי התחסנות יצרה ויכוח סוער בשאלה האם בכלל יש צורך באישור כזה. מושל טקסס, גרג אבוט, הוא האחרון בשורה של מושלים רפובליקנים שהוציאו צווים האוסרים על גופים מדינתיים ומתוקצבים לדרוש אישור התחסנות. גם ארגון הבריאות העולמי אומר כי נכון לעכשיו – הוא אינו תומך בדרישת התחסנות בתעבורה הבינלאומית.
גורמים אחרים מתקדמים. אוניברסיטאות הודיעו שידרשו אישורי התחסנות החל מהסתיו הקרוב. מיאמי היט היא קבוצת ה-NBA הראשונה שתפתח יציעים למתחסנים. לפחות 17 חברות ומלכ"רים מפתחים אתרים או יישומונים בהם ניתן יהיה להשתמש במסעדות, מתקני ספורט ועסקים אחרים. גם חברות תעופה בוחנות יישומונים שונים, אם כי האיגוד של החברות העיקריות, Airlines for America, מתנגד לחייב להציג אישור חיסון ותומך במציאת דרך בה יוכלו הנוסעים להוכיח שהתחסנו.
המרכז לבקרת מחלות כבר מספק אישורי התחסנות מודפסים, אך הרעיון הוא ליצור אישור דיגיטלי שיהיה קל יותר לשימוש. תומכי הרעיון לוחצים על ממשל ביידן להתערב, לפחות בקביעת סטנדרטים לשמירת הפרטיות ולהבטחת הדיוק. אבל נכון לעכשיו, הבית הלבן מעדיף שלא לתמוך במערכת שתחייב לשאת אישור, אם כי הבטיח לספק קווי מנחים כלשהם בנושאי פרטיות, אבטחת מידע, אפליה וכדומה. זרוע אחת של הממשל מסייעת: נציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה הבהירה למעסיקים, כי הם יכולים לדרוש אישורי התחסנות – בתנאי שאין המדובר במי שאינו יכול להתחסן מסיבות בריאותיות.
אבל גם שמרנים וגם ליברלים מתנגדים להטלת חובה שכזאת. המתנגדים הרפובליקנים טוענים, כי אישורי התחסנות מרחיבים את מאגר המידע שבידי הממשלה ועלול לגרום פגיעה בפרטיות. אולם, טוען הטיימס, לכל אחת מן המדינות כבר יש מאגר מידע משלה על המחוסנים – והן מחויבות לחלוק אותם עם המרכז לבקרת מחלות, אם כי לא כולן הסכימו לעשות זאת. עוד מזכיר הטיימס, כי אישורי התחסנות דיגיטליים אינם חדשים. חברת STChealth פיתחה לפני חמש שנים את MyIR – ראשי תיבות של my immunization record – כדי לסייע להורים לשמר את תיעוד החיסונים של ילדיהם לצורכי בתי ספר ומחנות קיץ. היישומון, הניתן חינם, מקשר את מאגרי החיסונים של חמש מדינות.
לנוכח קיומם של יישומונים כאלה, שלחה בחודש שעבר Health Innovation Alliance מכתב לג'פרי זינטס, מתאם המאבק בקורונה בבית הלבן, וקרא לממשל לקבוע את הסטנדרטים לאישורי ההתחסנות. לדברי הארגון, הוא מבין את חששותיהם של הרפובליקנים אך אינו מסכים איתם: בחברה חופשית, זכותם של בעלי עסקים להגן על עובדיהם ולקוחותיהם בכך שישאלו את המבקרים האם התחסנו.