|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לעבור מיד לאנרגיה נקייה [צילום: מרטין מייסנר, AP]
|
|
|
הקו הקטלני בהתחממות ייחצה בעשור הבא
|
|
דוח מקיף של האו"ם: ההתחממות תגיע למעלה וחצי עשרות שנים לפני ההערכות הקודמות; דרושות השקעות של טריליוני דולרים כדי למנוע עלייה של שתי מעלות
|
|
כדור-הארץ צפוי לחצות בעשור הבא קו אדום בתחום ההתחממות הגלובלית, ועל המדינות להפסיק בצורה חדה ומיידית את השימוש בדלקים מאובנים (ובראשם נפט, גז ופחם) כדי למנוע התחממות מסוכנת עוד יותר. כך קובע (20.3.23) דוח מקיף של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים - גוף של מומחים הפועל מטעם האו"ם. הדוח הנוכחי הוא ריכוז של דוחות מרכזיים קודמים, המבוססים על אלפי מחקרים שביצעו מאות מדענים, והוא אושר בידי 195 ממשלות.
על-פי הדוח, הטמפרטורה הממוצעת בכדור-הארץ תגיע כבר בעשור הבא למעלה וחצי יותר מאשר ערב העידן התעשייתי. מעבר לשיעור זה, התוצאות עלולות להיות הרסניות וקטלניות: גלי חום, שטפונות, בצורות, פגיעה ביבולים החקלאיים והיעלמות בעלי חיים. הסכם פריז משנת 2015 הציב כמטרה את האטת ההתחממות, כך שקו זה ייחצה רק בסוף המאה ה-21 - אך כעת סבורים המומחים שהוא קרוב ביותר.
בסוף 2022 עמדה ההתחממות על 1.1 מעלה, והמשך השימוש בדלקים מאובנים בקצב הנוכחי יוסיף 0.4 מעלה בתוך כ-15 שנים. כבר עתה, עוד לפני הקו האדום הזה, ניכרות ההשפעות הקשות של ההתחממות: החל משינוי משמעותי במועדיהן של עונות השנה, עבור בשטפונות ובצורות ושריפות ענק, וכלה ברעב הפוקד חלקים נרחבים מאפריקה.
נותרה הזדמנות אחת אחרונה למנוע התחממות זו, אומר הדוח, אך היא מחייבת מאמץ משותף מיידי של המדינות המתועשות והשקעות של טריליוני דולרים. המטרה צריכה להיות להפחית במחצית ה-2030 את פליטת גזי החממה ולהפסיק אותה לחלוטין בתחילת שנות ה-2050. אם יינקטו שני הצעדים, יש סיכוי של 50% להגביל את ההתחממות למעלה וחצי. איחור של שנים בודדות בהשגת יעדים אלו יגרום לכך שלא ניתן יהיה לעמוד ביעד, מזהיר הדוח.
שתי המדינות המזהמות ביותר, סין וארה"ב, ממשיכות להעניק היתרים לפרויקטים חדשים של דלק מאובנים - בין היתר בשל המחסור בנפט שגרמה המלחמה באוקראינה וכדי להתמודד עם הביקוש המואץ לאחר שנות הקורונה. אשתקד העניקה סין רשיונות ל-168 תחנות כוח פחמיות, והביקוש בה לחשמל צפוי לגדול עוד יותר עם יציאתה ממגבלות הקורונה. ואילו ממשל ביידן, למרות השקעותיו העצומות באנרגיה נקייה, אישר פרויקט ענק של קידוחי נפט באלסקה. הממשל אף מתח ביקורת על כך שחברות הנפט אינן מפיקות אותו במלוא יכולתן כדי להוריד את מחירו לאחר הפלישה לאוקראינה.
|
|
בקצב הנוכחי: עד 2.9 מעלות
|
|
|
|
|
שטפונות בפקיסטן, אוגוסט 2022 [צילום: זהיד חוסיין, AP]
|
|
|
הדוח קובע, כי השימוש הנוכחי והמתוכנן בדלקים מאובנים – בייצור חשמל, בתעשיה ובתעבורה – ברחבי העולם כבר מייצר גזים בכמות היכולה להביא את ההתחממות במאה ה-21 לשתי מעלות. ההבדל בין מעלה וחצי לבין שתי מעלות יכול להיות סכנה לחייהם של מיליוני בני אדם בשל גלי חום, מחסור במים והצפות בחופים.
כדי למנוע את התוצאות הרות האסון של התחממות שכזאת, חובה לבטל חלק מן הפרויקטים, להפסיקם מוקדם מן המתוכנן או למצוא דרכים לנקות את תוצריהם. בעקבות הדוח קרא מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, למדינות העולם להפסיק לבנות תחנות כוח פחמיות ולהפסיק קידוחי נפט וגז. התחזיות הקודרות באות למרות שחלק מן המדינות משקיעות סכומים ניכרים באנרגיה ירוקה ו-18 מהן, כולל ארה"ב, הצליחו להפחית במחצית את פליטת גזי החממה.
מדענים סבורים שההתחממות תיעצר (אך לא תיסוג לאחור) כאשר בני האדם יפסיקו להוסיף גזי חממה לאטמוספירה – מה שמכונה "פליטות נטו אפס". המהירות בה האנושות תגיע ליעד זה, תחרוץ את גורלו של כדור-הארץ בין התחממות נסבלת לבין התחממות קטלנית. בקצב הנוכחי, ההתחממות בסוף המאה תהיה 2.9-2.1 מעלות מעל העידן הטרום-תעשייתי.
הדוח מציין, כי במדינות רבות – ובמיוחד העניות שבהן, הסובלות בצורה קשה מן ההתחממות למרות שתרומתן לה היא דלה עד אפסית – לא קיימים המשאבים הדרושים למעבר לאנרגיה ירוקה. על-פי הדוח, ממשלות וחברות עסקיות יצטרכו להשקיע 3.6-1.8 טריליון דולר בשנה – פי שלושה-שישה מהסכום הנוכחי (600 מיליארד דולר) – בעידוד אנרגיה ירוקה, כדי להגביל את ההתחממות למעלה וחצי או שתי מעלות (בהתאמה). ההון הדרוש קיים, אך המדינות העניות מתקשות מאוד להשיג גישה אליו.
מחברי הדוח מכירים בכך שהפסקת השימוש בדלקים מאובנים היא אתגר עצום. מדובר באובדן משרות רבות בענפים אלו ואף בנדידת אוכלוסין. זה אומר שהפוליטיקאים עלולים לשלם מחיר אישי אם תגדל האבטלה בארצותיהם או במחוזות הבחירה שלהם. חלק מן הצעדים מחייבים מחירים אחרים, כמו למשל פחות אדמה לחקלאות בשל שימור יערות (החיוניים לקליטת הפחמן ומניעת שחרורו לאטמוספירה).
|
|
| תאריך:
|
20/03/23
|
|
|
עודכן:
|
20/03/23
|
|
איתמר לוין
|
|
+מדענית משרד הגנ"ס על דוח האקלים: "המספרים מראים שאנחנו עדיין לא בכיוון הנכון"
|
|
16:59 20/03/23 | עידן יוסף |
![]()
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, הפרופסור נגה קרונפלד-שור, הגיבה לדוח השישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) ואמרה כי חלק מהשינויים וההשלכות לא הפיכים כבר כיום, בהם מאות הכחדות מינים מקומיות, גלישת ונסיגת קרחונים והפשרת פרמפרוסט (קפאת עד), ואת חלקם אפשר רק למתן.
לדבריה, "גם בתרחישים הכי אופטימיים, ההתחממות הגלובלית צפויה להמשך לפחות עד שנת 2040. הדוח קובע כי על המדינות להפחית את השימוש בדלקים פוסיליים כולל פחם, נפט, וגז מיד ועמוק, ולהגיע להפחתה של 50% עד 2030 והפסקת השימוש ואפילו מאזן שלילי עד 2050. יש להתייעל מאוד בשימוש באנרגיה ובמשאבים, להתאים את החקלאות לאקלים המשתנה ולשמור על בתי הגידול הטבעיים, כולל שיקום יערות ובתי גידול פגועים נוספים. ייתכן שכל אלו לא יספיקו, וניאלץ להסתמך גם על קליטת גזי חממה מהאוויר ופיתוח טכנולוגיות לבקרת אקלים".
עוד הוסיפה המדענית הראשית כי "התמודדות עם שינוי האקלים דורשת התגייסות ושיתוף פעולה של כל הסקטורים, מחויבות פוליטית, מימון, פיתוח טכנולוגיות ויכולות חדשות וידידותיות לסביבה, ושינוי עמוק בהתנהלות מרמת הפרט ועד רמת הממשלות, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים. שינוי כזה יעשה רק בהתגייסות רחבה תוך חינוך, ושימוש בכלים רגולטוריים וכלכליים, ועכשיו הזמן לעשות זאת. לצערנו, המספרים מראים שאנחנו עדיין לא בכיוון הנכון. חלון ההזדמנויות העומד לרשותנו כדי לאפשר לנו ולדורות הבאים לחיות חיים בריאים וטובים, נסגר במהירות. המדינות צריכות לפעול בצורה אחראית, מהירה, נחושה ושאפתנית יותר, להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינוי האקלים כדי לא לאבד את ההזדמנות".
|
|
|
|
|
|
|
הקו הקטלני בהתחממות ייחצה בעשור הבא
|
|
מומחים מרחבי העולם התכנסו (2-1.2.23) לוועידת לאגרי-וולטאית הבינלאומית בגליל כדי לדון בעתיד החקלאות. הכינוס אורגן על-ידי מכון המחקר מיגל ומכון המחקר פראונהופר מגרמניה ומטרתו לקדם את השימוש בטכנולוגיה חקלאית-וולטאית בישראל.
|
|
|
|
|
המשרד להגנת הסביבה הגיש לאמנת האקלים של האו"ם את דוח ה- BUR (Biennial Update Report) לשנת 2021. במסגרת הדוח מפורט הסטטוס העדכני של פליטות גזי החממה מהסקטורים השונים במשק ונתונים על ההתקדמות ביישום התוכניות שקבעה הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה.
|
|
|
|
|
לוס אנג׳לס היא אזור מדברי, למרות שלרוב אנחנו טועים וחושבים שהמים בשפע, מוצר שבא חינם. שנים רבות הייתה כאן בצורת חמורה, אך אנשים ממשיכים להשקות את המדשאות בחצי היום (במקום בשעות הבוקר המוקדמות או שעות הערב המאוחרות), וגננים מנקים את המדרכות במי שתיה (כי כל מים אחרים לא ראויים לאבק של עיר המלאכים).
|
|
|
|
|
הוועדה לענייני הצעירים בכנסת דנה (יום ב', 20.2.23) בתכנון במשרדי הממשלה לעמידה ביעדי ה-SDG (יעדי פיתוח בר-קיימא 2030 של האו"ם). יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, סיפרה על הקמת ועדה לשוויון מגדרי שיזמה כחברת מועצת עיריית חיפה. "שוויון זהו אחד מיעדי האו"ם, והוא חשוב כנשיאה באחריות של המדינה לגבי יעדי העתיד, בטווח הרחוק, של האזרחים, המרחב, הסביבה והתרבות". לזימי דרשה ממשרדי הממשלה להציג תקציב ייעודי לשנה הקרובה לעמידה ביעדים המתוכננים.
|
|
|
|
|
קרן אור של תקווה מנצנצת בין ענני המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה העולמי: המעבר לאנרגיה ירוקה הואץ. נכון: הזינוק במחירי הנפט העלה את הביקוש לפחם, מקור האנרגיה המזהם ביותר. אבל הוא גם עודד את הצרכנים להשתמש באנרגיה בצורה יעילה יותר, וחשוב עוד יותר – הגביר את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ברחבי העולם. אשתקד, בפעם הראשונה, ההשקעה באנרגיית רוח ושמש הייתה גדולה מאשר בבארות נפט. ממשלות ארה"ב ואירופה מעניקות סובסידיות במיליארדים לאנרגיה ירוקה לעשור הקרוב; גם סין מציעה תמריצים נאים.
|
|
|
|
|
