משפטו של
דונלד טראמפ בפרשת המסמכים המסווגים ייפתח ב-14.8.23 - קבעה (20.6.23) שופטת בית המשפט הפדרלי בדרום פלורידה, איילין קאנון. שלב ההוכחות אומנם צפוי להתחיל מאוחר יותר, אחרי דיונים מקדימים שלא יהיו קצרים, אך הודעתה של קאנון מלמדת שהיא רוצה להימנע מביקורת על סחבת.
קאנון הורתה לצדדים להגיש עד 24.7.23 את כל הבקשות המקדמיות. היא גם קבעה, שהמשפט יתקיים באולמה הקבוע בעיירה פורט פירס שבדרום פלורידה, ולא באולם גדול יותר בבית המשפט הפדרלי במיאמי (בו התקיים בשבוע שעבר הליך המעצר והשחרור בערבות של טראמפ).
לפני שניתן יהיה לגשת למשפט עצמו, יהיה על קאנון להכריע בשורה של הליכים מקדמיים, ובהם כיצד לטפל במסמכים מסווגים ולאזן בין שמירת ביטחון המדינה לבין פומביות ההליך הפלילי; הדיונים בנושא זה יתנהלו בדלתיים סגורות. ההגנה גם צפויה להגיש שורה של בקשות, ואולי אף לבקש למחוק את כתב האישום. בקשה שכזו תתבסס על טענה לאכיפה בררנית (למשל בהשוואה ל
הילרי קלינטון) ועל טענות בדבר מחדלי חקירה ופגמים בעבודת הפרקליטות.
בכל אלו ההחלטה תהיה של קאנון, בניגוד לכתב האישום בו יכריע חבר המושבעים. גם בחירת 12 המושבעים לא תהיה מהירה, ושני הצדדים יעשו כמיטב יכולתם להגיע לחבר מושבעים אוהד - במדינה שהיא מעוז רפובליקני. עיכוב נוסף צפוי להיגרם אם אחד הצדדים יערער על החלטות של קאנון לבית המשפט הפדרלי לערעורים באטלנטה.
קאנון מונתה לתפקידה בשנת 2020 בידי טראמפ, היא חברה רשומה במפלגה הרפובליקנית ובשנת 2018 תרמה סכום צנוע לקמפיין הבחירות של רון דה-סנטיס לתפקיד מושל פלורידה. בשנה שעברה מנעה קאנון זמנית מה-
FBI
לעיין במסמכים שנתפסו באחוזת מאר-א-לאגו, אך בית המשפט לערעורים ביטל את ההוראה. לקאנון אין ניסיון של ממש בניהול תיקים פליליים, ודאי שלא בתיקים רגישים, סבוכים ומעוררי עניין.
קאנון יודעת היטב שלא תוכל להתחיל את המשפט במועד שקבעה, אך משפטנים אמריקנים אומרים שהיא מעבירה איתות ברור בדבר רצונה לנהל אותו במהירות וביעילות האפשריים. אם הדבר יעלה בידה, המשפט ייערך במקביל לבחירות המקדימות למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, ואולי גם במקביל לקמפיין לנשיאות עצמה (כאשר טראמפ הוא כעת המוביל בין המועמדים הרפובליקנים). העימות הראשון בין המועמדים הרפובליקניים יתקיים ב-23.8.23.
בארה"ב מתנהלים משפטים פליליים ברציפות, ועל פניו לא נראה שיהיה צורך בדיוני הוכחות מרובים בפרשת המסמכים. בתיק זה אין מחלוקת של ממש על העובדות - המסמכים נמצאו באחוזתו של טראמפ למרות צו שהורה לו למסור אותם ולמרות שעורכי דינו הצהירו שכולם נמסרו. המחלוקת המרכזית היא על המשמעות המשפטית: האם טראמפ רשאי היה ליטול עימו את המסמכים.
בעוד התביעה מבקשת לנהל את המשפט במהירות האפשרית, ההגנה מאותתת שהיא איננה ממהרת. האסטרטגיה המשפטית של טראמפ לאורך שנים היא לעכב אותם, אם כי לאחר הגשת כתב האישום הנוכחי טען טראמפ, כי הוא רוצה שהמשפט יהיה מהיר. תיאורטית, אם טראמפ ייבחר לנשיא בעוד התיק תלוי ועומד, הוא עשוי לנסות לחון את עצמו או להורות לשר המשפטים בממשלו למחוק את כתב האישום - שני צעדים שיעוררו מחלוקת ציבורית ומשפטית עזה.
צוות ההגנה של טראמפ כבר החל בהליכים לקבלת האישורים הביטחוניים הדרושים כדי שיוכל לעיין ב-31 המסמכים המסווגים שנתפסו באחוזה; כל מסמך כזה מהווה אישום בפני עצמו, כחלק מ-37 הסעיפים שבכתב האישום. הליכים אלו לבדם עשויים להימשך חודשים. בעיה נוספת היא שטראמפ טרם השלים את הרכבת הצוות. שני עורכי הדין שעמדו בראשו התפטרו מיד לאחר הגשת כתב האישום, והוא מתקשה למצוא אחרים (בעלי רישיון בפלורידה) - גם בשל הסיכוי המשמעותי שיורשע, גם בשל נטייתו לפעול בניגוד לעצת עורכי דינו וגם מחשש לפגיעה במוניטין שלהם בקרב מחצית מן הציבור בארה"ב.
