ולדימיר פוטין הסתכל אתמול (24.6.23) לעבר התהום – ומצמץ. לאחר שהבטיח נקמה על מה שכינה "מרד חמוש", הוא הסכים לפשרה. המהירות בה חזר בו, מצביעה על כך שהוא מרגיש שחולשתו גדולה מכפי שמנתחים אנליסטים. פוטין הציל את משטרו, אבל יום זה ייזכר כחלק מאובדן מעמדה של רוסיה כמעצמה גדולה – וזוהי מורשתו האמיתית של פוטין, סבור דייוויד איגנציוס, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט.
העסקה בין פוטין לבין יבגני פריגוז'ין תהיה הפסקת אש זמנית, במקרה הטוב ביותר. המורד הבומבסטי יוצא לבלארוס, בתמורה לוויתור על העמדתם לדין שלו ושל חייליו. זו היה פוטש אמיתי עד שהפסיק להיות כזה. במשך רוב היום הצעיד פריגוז'ין את 25,000 אנשי וגנר לעבר שערי מוסקבה, לאחר שתפס את רוסטוב-על-הדון בו שוכנת מפקדת הכוחות באוקראינה. שירות הביטחון FSB הציב מחסומים לאורך הדרך – ללא הועיל. פוטין הזעיק את המשמר הלאומי להגן על מוסקבה.
כפי שאמר פוטין בנאומו מקפיא הדם אתמול, זה עלול היה להיות "רגע של 1917", כאשר האומה הטלטלה בין מלחמה לבין מצב בו "רוסים הרגו רוסים, אחים הרגו אחים". השאלה שנשאלה לאורך היום במערב הייתה האם פריגוז'ין ימשיך את מצעדו לבירה והאם פוטין יורה לירות עליהם. רק מטורף קופץ לתהום במצב כזה; פוטין ופריגוז'ין אינם מטורפים.
לפוטיו היו רק אפשרויות רעות, והוא ידע זאת. הכוחות הצ'צ'ניים בפיקודו של רזמאן קדירוב יכלו לתקוף את אנשי וגנר ברוסטוב; זה עלול היה להיות בלגן פראי. פוטין לא יכול היה להיות בטוח שהצבא הסדיר יציית לפקודותיו. הוא צעד לתוך מצב בו לא יכול היה לשלוט; הוא אינו עושה דברים כאלה, למעט הפלישה המטורפת לאוקראינה.
מה שבולט ב-24 השעות המוטרפות הללו הוא שפוטין הצליח לחסל את המשבר בלא עימות צבאי ממשי. הוא התנגש עם יריב קשוח, אך עדיין בשליטה. קל לתאר את פוטין כקריקטורה, אבל יש לו מתת חריג – אם אפשר לכנותו כך – של יכולת לשליטה סמכותנית. עם עיניו הכחולות הקרות כקרח, הוא ממחיש את האמירה "לעולם אל תתן להם לראות אותך מזיע". הוא מאפשר לאחרים לריב תחתיו, וסירב להתערב בשנה האחרונה כאשר פריגוז'ין העליב מדי יום את שר ההגנה, סרגיי שויו.
אתמול הסיפור היה שונה, מדגיש איגנציוס. עם האזכור של 1917, פוטין החזיר את הרוסים למלחמת האחים שבאה בעקבות תבוסותיהם במלחמת העולם הראשונה. עתה כאז, אמר, האויב הוא חיצוני. "כל מערכות הצבא, הכלכלה והמידע של המערב הופנו נגדנו", טען. התערובת הרעילה של חוסר ביטחון וגאווה לאומית ממשיכים לתדלק את פוטין.
הנשיא ג'ו ביידן הגיב על היום המוטרף בגרסה של האמירה המיוחסת לנפוליאון: "לעולם אל תפריע לאויב שלך כאשר הוא שוגה". זה, בנוסף למרשם הקבוע של ביידן: להתמקד בבני ברית ושותפים. הממשל עמד בקשר עם ראשי G7, הודו, אוסטרליה והאיחוד האירופי, ובכל השיחות המסר היה אחיד: תרגיעו. אל תהפכו את המשבר ברוסיה למסוכן עוד יותר בניסיון להתערב ממנו או להרוויח ממנו. המסר הזה הודגש במיוחד מול אוקראינה. ככל שניתן לראות, האוקראינים צייתו.
אין ספק שההמשך טומן בחובו צרות נוספות לפוטין באוקראינה. פריגוז'ין אמר את האמת בצורה ברורה ערב הצעדה שלו למוסקבה. אוקראינה לא איימה על רוסיה והפלישה הרוסית לא הייתה נחוצה – משגה בעל היקפים אפיים. אפילו פוטין, איש הקרח, אינו יכול להקפיא את האמת הבוערת של האסון באוקראינה.
