|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מטוסי F-16. ייכנסו לקרב רק בעוד שנה [צילום: AP]
|
|
|
ביידן ממשיך לחשוש מפוטין - ללא הצדקה
|
|
וושינגטון פוסט טוען, כי מתקפות הכטב"מים האוקראיינים מלמדות שאין משמעות לקווים האדומים של הקרמלין, ולכן צריך להעניק לקייב סיוע קריטי
|
|
מתקפות כטב"מים אוקראיניים על מוסקבה, שלא עלו על הדעת, הפכו לשגרה. הם לא גרמו נזק רב, אך שיבשו את הפעילות בנמלי התעופה והביאו את המלחמה לבתיהם של הרוסים. במקביל, כטב"מים אוקראיניים השמידו מפציץ רוסי בשדה תעופה מדרום לסנט פטרסבורג ופגעו בתחנת רכבת במחוז קורסק. תגובת הקרמלין, כך נראה, הוגבלה לביטויי זעם.
וושינגטון פוסט מזכיר את מה שמזמן נשכח: בתחילת המלחמה חשש המערב – ובמיוחד הבית הלבן – שמתקפות בתוך רוסיה יהוו חציית קו אדום מבחינתו של ולדימיר פוטין, אולי עד כדי שימוש בנשק גרעיני. אבל התקופה האחרונה מלמדת, שעם כל ההתנפחות שלו – פוטין הוא מנהיג הגיוני די הצורך כדי שלא להסלים מלחמה מוגבלת שהוא כבר מפסיד בה, לכדי מלחמה נרחבת עם נאט"ו בה אין לו שום סיכוי לנצח.
למרות זאת, נראה שג'ו ביידן מודאג כתמיד מפני פרובוקציות כלפי פוטין. אין דרך אחרת להסביר את היסוסו של הממשל לגבי אספקה של מטוסי F-16 ומערכות נ"ט מתקדמות לאוקראינה, כמו גם לגבי התייצבות מול הסגר שהטילה רוסיה על הים השחור. בכל שלושת הנושאים, טוען הפרשן מקס בות, הממשל מנסה לשחק על בטוח – אך בפועל רק מאריך את המלחמה ופוגע בסיכוייה של קייב לנצח, בעוד הוא מותח ביקורת על חוסר התקדמותה על הקרקע.
בנוגע ל-F-16 יש חדשות טובות: דנמרק, הולנד ונורבגיה התחייבו – באישורה של וושינגטון – לספק למעלה מ-70 מהם לאוקראינה. אבל בשל הצורך באימונים, הם יוכלו להיכנס לפעולה לכל המוקדם בקיץ הבא – זמן רב לאחר שמתקפת-הנגד הנוכחית תסתיים. זה מגוחך, אומר בות, בהתחשב בעובדה שאפשר היה להכשיר את הטייסים תוך ארבעה חודשים, ובכך שהממשל יכול היה לעשות זאת בארה"ב. הרי לפוטין לא משנה מהיכן מגיעים המטוסים והיכן מתאמנים הטייסים.
במקום לעשות זאת, פקידים אמריקנים ממעיטים בחשיבותו של המטוס, באומרם שהוא אינו "נשק קסם". נכון שאין כלי נשק אחד היכול להכריע לבדו את המלחמה, אך גנרל חיל-האוויר פיליפ ברידלאב – בעצמו טייס F-16 ומי שהיה מפקד כוחות נאט"ו באירופה – אומר שהמטוס, המתקדם בהרבה מהדגמים הסובייטיים שבידי אוקראינה, ישדרג משמעותית את יכולותיה, כולל האפשרות להפיל כלי טיס בשטח רוסיה בעוד הוא מצוי בשמי אוקראינה.
|
|
|
|
|
ספינה רוסית בים השחור. ארה"ב לא מגיבה [צילום: AP]
|
|
|
לדברי ברידלאב, אספקת מערכות הנ"ט ATACMS דחופה עוד יותר. אפשר לשגר טילים אלו ממערכות ה- HIMARSשכבר בידי אוקראינה, כך שניתן להכניסם לפעולה בתוך יממה. הם מספקים יכולת פגיעה חזקה יותר ומדויקת ממרחק רב, הם יכניסו את חצי-האי קרים לטווח האש ובהפעלה נכונה ימנעו מהכוחות הרוסיים לפעול בו.
אולם, הממשל אינו מספק אותן מחשש לתגובתו של פוטין ובטענה שיש מעטות מדי מהן במלאי. בפועל, יש לארה"ב 3,000 מערכות כאלה; משלוח כמה מאות לאוקראינה לא יפגע בבטחונה. "זה בולשיט", צייץ הגנרל בן הודג'ס, שהיה מפקד כוחות היבשה של ארה"ב באירופה. "אם אין לנו מספיק, למה לא ייצרנו יותר? מדובר במחסור ברצון פוליטי, לא במחסור ב-ATACMS".
מחסור דומה ברצון פוליטי ניכר לעין גם בחוסר רצונו של הממשל לפעול ביתר תקיפות נגד הסגר הרוסי בים השחור לאחר קריסת ההסכם לייצוא הדגנים מאוקראינה, ממשיך בות. פוטין רוצה להוריד את אוקראינה על ברכיה ולא אכפת לו להרעיב את העולם, אך ממשל ביידן אינו עושה די הצורך.
האדמירל ג'יימס סטוורידיס, שהיה גם הוא מפקד כוחות ארה"ב ונאט"ו באירופה, אמר לפוסט: "אנחנו עדים לתקדים מסוכן, בו רוסיה למעשה שולטת בשטח ימי בינלאומי גדול". לטענתו, ספינות נאט"ו צריכות ללוות שיירות הנושאות מזון ודלק, מטוסי הברית צריכים לפטרל בקביעות מעל הים, וצריך לספק לאוקראינה טילים נגד ספינות וכטב"מים כדי להתמודד עם הצי הרוסי. אבל אין כל סימן שממשל ביידן שוקל צעדים כאלה.
הממשל מתגאה בכך שהעניק לאוקראינה סיוע צבאי ב-43 מיליארד דולר, ולאחרונה הסכים להעביר לה פצצות מצרר. אבל הוא ממשיך לגרור את רגליו במתן סיוע חיוני לו אוקראינה זקוקה בצורה נואשת, כאשר מתקפת-הנגד שלה אינה מתקדמת בקצב המצופה. ברידלאב אינו חוסך במילים: "הממשל שלנו אינו רוצה שאוקראינה תצליח יותר מדי, בגלל שאנחנו מורתעים, אנחנו מופחדים ואנחנו לא רוצים שפוטין ירחיב או יעמיק את המלחמה".
בות מסכם: חששותיו של ביידן היו מובנים בשעתו, אך כעת נראים מופרזים. מתקפות הכטב"מים האוקראיניות ברוסיה מפיגות את החששות המוגזמים מפני התוצאות של חציית הקווים האדומים של פוטין. הענקת סיוע לאוקראינה לא תגביר משמעותית את סכנתה של מלחמה רחבה יותר, אלא עשויה לקצר את העימות הנוכחי.
|
|
| תאריך:
|
30/08/23
|
|
|
עודכן:
|
30/08/23
|
|
איתמר לוין
|
|
ביידן ממשיך לחשוש מפוטין - ללא הצדקה
|
|
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הודיע לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, כי הוא לא ישתתף בוועידת ה-G20 הצפויה להתקיים בניו דלהי בחודש הבא. הוועידה אמורה להתקיים בתאריכים 9 עד 10 בספטמבר.
|
|
|
|
|
כאשר חוסלו יבגני פריגוז'ין ושני בכירים נוספים בקבוצת וגנר, נוצר חלל ריק בו הקרמלין, גורמים בחברה וכוחות צבאיים-למחצה אחרים נאבקים על השליטה בקבוצה מרובת הנכסים והבעיות. וגנר מיצב את עצמו כמנהיג היחיד והבלתי-מעורער של רשת שכירי החרב, חברות הכרייה, היועצים הפוליטיים ומפעילי דיסאינפורמציה.
|
|
|
|
|
בחודש יולי הנחה הקרמלין כלי התקשורת ממלכתיים ברוסיה להגביל את העיסוק במשבר הדמוגרפי במדינה. הנשיא ולדימיר פוטין ניסה לקדם פתרונות לקשיים דמוגרפיים לאורך כהונותיו, אך תשומת הלב והאמצעים שהושקעו לא נשאו פרי והמצב הנוכחי מהווה עדות לכישלון. בחודש מאי הודה דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב שמצבה הדמוגרפי של רוסיה מורכב, ושהאמצעים שננקטו לא הביאו לתוצאה הרצויה.
|
|
|
|
|
צבא אוקראינה הנחית כוחות חמושים בחצי האי קרים, שנכבש על-ידי רוסיה בשנת 2014, וביצע את אחד המבצעים המורכבים ביותר שהיו לו מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני שנה וחצי. על-פי הודעה שמסרו (יום ה', 24.8.23) גורמים רשמיים בקייב, המבצע כוון נגד מתקנים צבאיים בחצי האי קרים.
|
|
|
|
|
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, התייחס (יום ה', 24.8.23) למותו של מפקד כוח ואגנר, יבגני פריגוז'ין, בהתרסקות מטוסו - אשר מיוחסת על פי החשד לקרמלין - ואמר כי שמדובר באדם בעל גורל קשה, אך באיש מוכשר.
|
|
|
|
|
