הקיץ הנוכחי באירופה הוא תערובת מוזרה של דליקות ענק וגשמים כבדים, וגם כלכלת היבשת מאופיינת בתנאי קיצון – כותב אקונומיסט. האינפלציה עודנה גבוהה: 5.3% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט; פקידים מודאגים מתחזיות הצמיחה הקודרות; ירידה במדד מנהלי הרכש מרמזת שהאיחוד האירופי עומד בפני מיתון. לקראת פגישת הבנק המרכזי האירופי ב-14.9.23, מקבלי ההחלטות חוששים מפני סטגפלציה (מיתון ואינפלציה יחדיו).
נשיאת הבנק, כריסטין לגראד, שבה והצהירה לאחרונה על מחויבותה להוריד את האינפלציה ולקבוע שערי ריבית "ברמות מגבילות מספיקות על-מנת להשיג את היעד של אינפלציה בת 2% בטווח הבינוני". בשפה פשוטה: הבנק האירופי יעדיף נחיתה קשה, כולל מיתון, על פני כישלון בהורדת האינפלציה. הבעיה היא שהבנק מסתכן בהתרסקות. האינפלציה בגוש האירו מתגלה כעקשנית כמו הגירסה האמריקנית שלה, גם אם הסיבות שונות (מחירי האנרגיה מול צריכה מוגברת). כעת השאלה היא, האם ליבת האינפלציה – בלי מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים – תרד; נכון לעכשיו, היא עודנה גבוהה.
סיבה חלקית לכך היא שאירופה, כמו ארה"ב, הצליחה עד כה לחמוק ממיתון. בסוף 2022, כאשר רבים צפו שההידוק המוניטרי יוביל להאטה, הממשלות העניקו סיוע נדיב אל מול הזינוק במחירי האנרגיה. מגזר השירותים רשם צמיחה נאה וספרי ההזמנות במגזר התעשייתי התמלאו אחרי הקורונה. כעת מתפשט ביבשת מצב רוח קודר: הכלכלה העולמית נחלשת ובספרי ההזמנות יש דפים ריקים רבים. התמיכה הממשלתית נפסקה, אך מחירי האנרגיה עודם גבוהים מאשר אשתקד. הפעילות במגזר השירותים מצויה כעת בשפל של שנתיים וחצי.
הריבית הגבוהה החלה להשפיע על הכלכלה האירופית, בהתאם לשאיפתו של הבנק המרכזי. ענף הנדל"ן, הרגיש לריבית, ספג מכה. הצמצום באשראי הבנקאי מוריד את התוצר ב-0.4 נקודה מדי רבעון. חדלות הפרעון במגזר העסקי עלתה ברבעון השני ב-8% לעומת הראשון והגיעה לשיעור הגבוה ביותר מאז 2015. השפעות הריבית יגיעו לשיאן במחצית השנייה של השנה.
אקונומיסט מסיק, כי נחיתה קשה היא כמעט מובטחת – אבל החזרה ליעד אינפלציה של 2% עודנה מסופקת. שני כוחות מושכים את המחירים בכיוונים מנוגדים. האחד הוא המצב בשוק העבודה: האבטלה בשפל חסר תקדים, ולמרות שהחברות שוכרות פחות עובדים – אין סכנה מיידית של פיטורים נרחבים. התוצאה: עליות שכר, גם אם לא במלוא שיעור האינפלציה.
הכוח השני הוא ירידה בביקושים לטובין ושירותים. במהלך הקורונה עלו המחירים יותר מאשר השכר, מה שהעניק לחברות רווחים נאים למרות האינפלציה. אם כעת ההזמנות פוחתות, האינפלציה עשויה לרדת במקביל לעלייה בשכר וכך יירדו הרווחים. ואכן, המחירים בשוקי הסחורות הסיטונאיים כבר יורדים במהירות וגם הייבוא מוזל. בשלב כלשהו, המחירים הנמוכים הללו יגיעו ללקוחות.
מי ינצח בין שני כוחות אלו? כרגע נראה שהתשובה תהיה ירידה בביקושים, שכן היא מתרחבת גם למגזר השירותים. זה אומר, שייתכן שהאינפלציה בגוש האירו תרד די מהר. אבל הבנק המרכזי אינו משוכנע בכך ונראה שהוא מוכן להעלות את הריבית מ-4.25% ל-4.5%. מוטב למקבלי ההחלטות לשמור על יציבות בריבית, כדי שיוכלו להעריך את סכנת ההתרסקות.
