הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
תגיות כללי       אישים       מוסדות       מושגים       נושאים       פירמות
מאיר שמגר
מאיר שמגר / Shamgar Meir
 נשיא בית המשפט העליון (1995-1983)
מאיר שמגר. יליד 1925, דנציג. נולד כמאיר שטרנברג. עלה לארץ ב-1939. בוגר גימנסיה בלפור בתל אביב. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטי...
אתר   - court.gov.il
למסמך המלא
מקורות/מסמכים
  ישיבה מספר 6 - הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010 (ועדת טירקל)
מקורות/מסמכים נוספים
תגיות נצפות   /  נושאים בחדשות
 מעריב   האחים פריניאן   בנימין נתניהו  עוזי פוגלמן  אופיר פינס (פז)  אביגדור (איווט) ליברמן  יוסי שריד  אהוד אולמרט  סילביו ברלוסקוני  שאול מופז  אברהם הירשזון  אהוד ברק  ברק אובמה  דן מרגלית  הילרי קלינטון  מאיר רבין  חופש העיסוק   מני מזוז  כבוד האדם וחירותו 

 בחירות/מפלגות  פרשת ליברמן  תביעות קטנות  פרשת קצב  פרשת הירשזון  פרשת דני דנקנר  סדום ועמורה  חטיפת גלעד שליט  פרשת ביניש
מאיר שמגר
●  רשימות    ●  פרופיל    ●  פורום    ●  מקורות    ●  מסמכים
שמגר מאיר
Shamgar Meir
תאריך לידה: 1925/--/--
ארץ לידה: פולין
אזרחות: ישראלית
השכלה: תואר שני
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: משפטן, שופט (בדימ.)
תפקיד/עיסוק: בורר/מגשר
אתר: court.gov.il
מאיר שמגר

מאיר שמגר. יליד 1925, דנציג. נולד כמאיר שטרנברג. עלה לארץ ב-1939. בוגר גימנסיה בלפור בתל אביב. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים באוניברסיטת לונדון ובשיעורי המשפט הממשלתיים. אלמן, אב לשלושה.

היה פעיל באצ"ל - כינויו המחתרתי היה 'רם'. ב-1944 נכלא בכלא לטרון, והוגלה על-ידי הצבא הבריטי למחנות מעצר באריתריאה, סודאן וקניה. בתקופת גלותו למד משפטים באוניברסיטת לונדון. שימש מספר תקופות כנציג נבחר של העצורים. ב-1946 ברח מן המעצר דרך מינהרה. נעצר כעבור כחודש בדרך בין אסמרה למסאווה.

שירת בצה"ל עד 1968. סיים בית ספר למפקדי גדודים ב-1954. דרגתו הצבאית האחרונה - תא"ל. בשנים 1968-1961 שימש פרקליט צבאי ראשי. מראשית 1968 שימש גם יועץ משפטי למערכת הביטחון. מספטמבר 1968 עד יוני 1975 כיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ביום 1.7.75 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון. ב-1977 עמד בראש ועדה, שהציעה למנות שופטים צבאיים למערכת השיפוט הצבאית על-ידי ועדה בלתי תלויה (ההצעה התקבלה ומאז היא מיושמת במערכת הצבאית). ביום 30.4.82 מונה לכהונת המשנה לנשיא בית המשפט העליון, וביום 27.11.83 מונה לנשיא בית המשפט העליון. שימש מרצה בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב.

ב-1967 הקים את המסגרת המשפטית של הממשל הצבאי הישראלי בשטחים המוחזקים.
בנושא זה עוסק הספר, פרי עטו, בהוצאת אוניברסיטת ירושלים, המכון למחקרי משפט - Legal Aspects Military Government in the Territories Administered by Israel, 1967-1980. היה חבר המועצה המשפטית והמועצה הארצית של לישכת עורכי הדין (1975-1961). מ-1965 משמש חבר ההנהלה של האגודה הבינלאומית לדיני מלחמה, שמרכז מושבה בבריסל. היה חבר בוועדת עמיעד - ועדת חקירה שחקרה את נסיבות המעשים המיוחסים לאברהם זיידמן ('פרשת לבון').

בזכות פועלו זכה שמגר לעיטורים רבים: דוקטור כבוד ממכון ויצמן למדע (1987), עמית כבוד של הסתדרות המורים (1989), דוקטור כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1990) ועמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה (1993), פרס צלטנר (1995), תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1996), חתן פרס ישראל על תרומתו למדינה (1996), אות מועדוני 'ליונס' בתחום המשפט (1996), תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (1997).

שמגר חבר מועצת האוניברסיטה הפתוחה, חבר ההנהלה של אגודת המשפטנים הבינלאומית - WJA (שלום באמצעות החוק), חבר הנהלת האגודה הבינלאומית של מערכות שיפוט מינהליות עליונות (Intern. Association of Supreme Admin. Jurisdictions), חבר האגודה הבינלאומית של שופטי ערכאות ערעור (Appellate Judges), חבר בית הדין הבינלאומי לבוררות בהאג. ייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים שונים, ופרסומים שונים שלו הודפסו בכתבי עת משפטיים בארץ ובחו"ל.

במסגרת כהונתו כשופט, פעל שמגר להעברת בית המשפט העליון ממגרש הרוסים בירושלים, מהלך שייזם וליווה עד השלמת הבניה והעברת בית המשפט ב-1992 למעונו החדש בגבעת רם בירושלים. שמגר הוביל מאבק ציבורי להעלאת שכרם של השופטים, בעשרות אחוזים, במגמה לעודד משפטנים מעולים להצטרף לשפיטה ולשפר את שכרם של שופטי ישראל. ב-1994 עמד בראש ועדת חקירה לחקירת הטבח במערת המכפלה.

בשנות כהונתו כשופט בבית המשפט העליון הטביע שמגר את חותמו בעניינים רבים שריכזו עניין ציבורי מיוחד:
שמגר נמנה, למעשה, עם מניחי היסודות בישראל לחופש ביטוי ולחופש עיתונות. בשורה של פסקי דין בעניין חופש הביטוי (חברת החשמל נ' הארץ, שירן נ' רשות השידור, רשות השידור נ' קלופפר), פסק כי יש להעניק מעמד-על לחופש הביטוי; בפסק דין שלמה כהן נ' לישכת עורכי הדין חייב כלי תקשורת ציבורי להעניק "זכות גישה" (בדרך של מתן אפשרות לפרסם מאמר) לכל סיעה הפעילה בגוף הציבורי המפרסם את כלי התקשורת, וזאת על מנת "לאפשר הגשמת חופש הביטוי"; בפסק דין בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי (פרשת חוק גל) קבע את התיזה הפרשנית הבסיסית בעניין מעמד חוקי-היסוד וסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוק העומד בסתירה לחוקי-יסוד; בעתירה שהוגשה כנגד החנינות לאנשי השב"כ, בעקבות פרשת קו 300, קבע כי לנשיא המדינה מותר לחון חשוד, בטרם הורשע; ב-1987 קבע תקדים משפטי, על פיו הכיר בחסיון על מידע של עיתונאי, המתיר לו שלא להסגיר את מקורותיו בחקירה משפטית או בבית משפט; ב-1989 ישב בהרכב, שקבע שיש לאפשר לפלסטינים לערער בפני הרשויות ובפני בג"צ על החלטה להרוס את בתיהם או לאוטמם, ואין לבצע את ההריסה לפני שניתנת הזדמנות לעתור בפני בית המשפט הגבוה לצדק; לאחר שהתבטא בפסק דין בזכות הצורך להקמת ערכאת ערעור בשטחים, הוקם בית דין כזה; פסק כי יש לפסול את החלטת נשיאות הכנסת שלא לאפשר למאיר כהנא להעלות הצעות חוק; ביטל את החלטת מליאת הכנסת לשלול זכויות חסינות מחבר הכנסת מוחמד מיעארי - חבר הרשימה המתקדמת לשלום; בפסק דין תקדימי קבע כי בן משפחה של נפגע תאונת דרכים, זכאי לקבל פיצויים, מחמת נזקים נפשיים שנגרמו לו; הביע ביקורת על החלטת הכנסת שהדיחה מכהונתו את יו"ר ועדת הכנסת מיכה רייסר; פסל את הסכם הערבויות של יצחק מודעי עם הליכוד, וחייב בפסק דין את המפלגות להניח הסכמים קואליציוניים על שולחן הכנסת; פסק שעל ראש הממשלה יצחק רבין להעביר מכהונתו את אריה דרעי, ששימש כשר הפנים, ואת רפאל פנחסי, שכיהן בתפקיד סגן השר לענייני דתות; דחה את בקשתם של חמשת הנאשמים ברצח הנער דני כץ למשפט חוזר בעניינם; ישב בהרכב שביטל את חוות דעתה של מבקרת המדינה מרים בן-פורת בפרשת שחל-טרנר. בדעת מיעוט קבע כי החוק לא הטיל על המבקרת חובה לתת זכות טיעון לטרנר על החומר שנאסף על-ידה וקרא לתקן את החוק; אישר את הצו לגירושם של 411 אנשי החמאס ללבנון, אולם קבע שיש לאפשר להם להגיש ערר נגד הגירוש; ביקר את ההסכם הפוליטי שחתמו סיעת ש"ס וסיעת העבודה, אולם קבע שאין על בית המשפט להתערב, לפי שיקול דעתו, בהסכמים בין מפלגות.

שמגר הקפיד שלא להענות לעתירות שנשאו אופי מדיני מובהק, כמו אישור הסכמים מדיניים, פינוי התנחלויות ושחרור אסירים בעיסקת ג'יבריל.

פרש לגימלאות ביום 13.8.95. בנובמבר 1995 מונה לעמוד בראש ועדת חקירה לחקירת רצח ראש הממשלה יצחק רבין. כמו כן מונה ב-1997 לראש ועדה ציבורית, שנתבקשה לקבוע כללים לבחירת היועץ המשפטי לממשלה. עומד בראש עמותת ידידי פסטיבל הג'אז בים האדום. לצד פעילותו הציבורית הענפה, עוסק שמגר בעריכת בוררויות.


- תאריך עידכון: 30/07/2001 13:01:51
מועדון + / לכל הקטגוריות
כסף עורכי דין רואי חשבון
יועצים אדריכלים שופטים
רופאים שמאים עיתונאים
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |