אוי ויי, אינטרנט

אקדים שאין בינינו ויכוח כלשהו על עצם מציאותו של האינטרנט, שהיא גזירה קשה לא רק לחרדים ולעם היהודי אלא לעולם כולו; אפילו הגויים מתקשים להתמודד עם הבעיה הזו. מדובר במכשיר שיכול לשרת את הטוב, ומאידך-גיסא לעשות כל כך הרבה נזק ורע.

בשבת אמרתי בבית הכנסת, כי האינטרנט היא דוגמה למציאות של פרה אדומה המטמאת ומטהרת בו זמנית. הוא יכול לשמש לדברים כל כך טובים המטהרים את הנפש, ומאידך-גיסא לדברים כל כך רעים המטמאים את הנפש. התמודדות עימו היא נושא כלל-עולמי, לא רק מקומי או קהילתי ואף לא מפלגתי.

בעניין הזה צריכים להיות חכמים ואסור לעשות טעויות, מפני שכל טעות היא קריטית ומכלה נפשות. לצערי הרב, למרות שגדולי התורה מכמה קהילות, כולל מועצת גדולי התורה, לוחמים נגד האינטרנט, לא הצליחו לעוקרו. ההפך: מאז שפתחו במאבק, מספר החרדים הקשורים לאינטרנט גדל פי עשרה לפחות. דווקא האיסורים והתקנות בנות עשרות הסעיפים גורמים שיותר ויותר יגלשו ומשיגים את ההפך ממה שהם מבקשים ורוצים.


נלחמו גם נגד המקרר


חכמי הדורות הסתכלו תמיד קדימה, הם ביקשו לדעת מה יקרה בעוד עשר שנים והכינו את הכלים להתמודד עימו ולא להיות בבחינת זועקים על לשעבר. כשנזכרים כשזה כבר רץ - מאוחר מדי; וכשמוצאים פתרון - צצים דברים חדשים ואין עוד כל טעם במה שעשו. ככה קורה עם האינטרנט: נזכרו 20 שנה מאוחר מדי, והמאבק במחשבים ובטלפונים הפך לשטותי, מפני שלהתחבר לאינטרנט אין צורך באייפון או בכל טלפון שהוא ואף לא במחשב; יש היום לפחות 20 דרכים אחרות. יש שעונים כשלצידם טאבלטים וכלים אחרים, שהם זעירים ואיש לא יודע שיש לך דבר כזה ואתה מחובר לאינטרנט.

לכן, המאבק שיוציאו מהבית את המחשבים נכשל. אותו דבר עם הטלפונים: מי שרוצה באמת להיות מחובר, לא צריך את הטלפון הפתוח, הוא יכול לחיות עם הסינון מפני שזה לא מסנן לו את האינטרנט במקומות היכן שהוא רואה שם את מה שהוא מחפש.

בשנות חיי עברתי דורות. גדלתי בפרימיטיביות והיום אני חי בעולם טכנולוגי מתפתח הדוהר בהתפתחותו. בשעתו, כשהמציאו את הפריג'ידר - לפני כן היינו קונים כל יום קרח, לא היה פריג'ידר - יצאו ה"חכמים" נגד, בטענה שחלילה יחזיקו בו בשר-חזיר. ואז הגיע הטלפון וקמה זעקה גדולה ומרה: ידברו לשון הרע, וועד משמרת הצניעות זעק שגברים ידברו עם נשים וזו סכנה גדולה. וכשיצא הטייפ זעקו שישמעו חלילה שירים חילונים ואסורים ואסרו להחזיק אותם בבית. בכל שני וחמישי מצאנו איסורים על דברים שהיום לא יאמינו שבשעתו אסרו זאת, ומה נשאר מכל האיסורים הללו? כלום.

כך יקרה גם עם האינטרנט, מפני שבעוד כמה סיבובים טכנולוגיים נתמודד עם מצבים קשים פי כמה והאינטרנט כבר יהיה קטן עלינו. מי שרוצה הוכחה, יזכור שכאשר הטלפון נתן שירותי SMS קמה זעקה גדולה ומרה, היו רבנים שאסרו זאת, והיום מתפללים שהלוואי שזו תהיה הבעיה שלנו.


רופא טוב מונע מחלות


צר לי לכתוב זאת, אבל במועצות הגדולים והחכמים של ימינו יש רק מעט משני הסוגים. זו הסיבה מדוע לא מנהלים את המאבק הזה בצורה חכמה וחוזרים על הטיפשות שוב ושוב. הם לא קולטים שמי שמבקשים להתעשר על חשבון האיסורים הללו, מנצלים את טיפשותם. הם אינם מבינים, כי יש לחפש את מה שיציל את העתיד ולא מה שכבר כמעט ואי-אפשר להציל.

הרמב"ם בתשובתו הידועה למושל מצרים, כשנשאל "איך אני יודע שאתה רופא טוב", ענה לו: "דווקא מפני שלא חלית - זו ההוכחה שהרופא הוא טוב; כאשר כבר חולים, מאוחר מדי. תפקיד הרופא לדאוג שלא תגיע למצב הזה של חולי על-ידי הדרכה שתאכל, תחיה ותתנהג נכון". אותו דבר אצל גדולים חכמים באמת: הם מחפשים פתרונות עתידיים, יוצרים את התרופות בטרם המכה. זו הדרך הנכונה להציל את הדור.

הפלא הגדול הוא על מועצת גדולי התורה, הקוראת לעצמה "חסידית" ומתעלמת מעקרונות יסוד בחסידות, לפיו משקיעים את הכוחות ב"עשה טוב" הרבה לפני ה"סור מרע" - לא כשיטת המוסר הליטאית, הטוענת שקודם צריך להבטיח את ה"סור מרע" ורק אחר כך לעסוק ב"עשה טוב".

מי ששכח, בעבר הקנאים לחמו נגד חילולי שבת על-ידי הפגנות שלא עצרו את חילולי השבת; אין יהודי אחד שהפסיק לנסוע ברכב בשבת בגלל ההפגנות. לעומת זאת, היו מי שבמקום להפגין הלכו לבתיהם או לריכוזיהם ואמרו להם "גוט שבת", והיו אף מי שהביאו להם טשולנט ושרו עימם שירי שבת; שם הצילו רבים שהתעוררו וכיבדו את השבת. שיטת המחאה מבלי להשיג תועלת היא שיטת נטורי קרתא והעדה החרדית, ולא שיטת גדולי האגודאים שתמיד חיפשו את הדרך היכן שנשיג תועלת. איומים לא משיגים דבר.


"בית יעקב" כדוגמה


קחו לדוגמה את "בית יעקב". יש שם תקנות איך שהבנות צריכות להיות לבושות, ואין זה סוד שיש הרבה בנות שאוהבות להתלבש, וכל עוד שהן בבית יעקב הן לא יכולות לעשות זאת מפני שיזרקו אותן. אותן בנות, ביום שסיימו את בית הספר - מתלבשות בדרך שהיא גרועה פי כמה מכפי שהיו מתלבשות אם לא היו כופים עליהן שנים לעשות אחרת.

ככה בהרבה מקומות ודברים אחרים: כשאתה כופה אתה רק מרוויח זמן, מפני שברגע שכבר אין ממי וממה לפחד, זה מתפרץ בצורה חמורה. לכן, הדרך האחת והיחידה להתמודד עם האינטרנט היא חינוך נכון. בשום אופן לא להסתגר ולהתבודד, לברוח מן המציאות. זו דרך מזיקה, מפני שביום שיוצאים החוצה - לא יודעים איך להתמודד עם המציאות החדשה ונופלים בפח.

אסור שהטכנולוגיה תהיה חדשה לצעירים כשהם יוצאים מן הישיבה או מבית הספר, מפני שזה תופס ומושך אותם לכיוונים לא רצויים. צריך כאן פסיכולוגים טובים שילמדו איך לחנך את הדור החדש לטכנולוגיה החדשה, שתהפוך להיות חלק מן החיים וממילא לא תהיה עוד בבחינת "מים גנובים ימתקו". כאשר המים שלך ובאפשרותך, הם לא מתוקים כלל ולא בוער לך לרוץ לשם.