עו"ד דוד שמרון לא חרג מהסדר ניגודי עניינים בעצם פנייתו אל היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי ("שומר הסף"), בעניין המכרז לרכישת ספינות משמר לאבטחת אסדות הקידוח. כך עולה מבדיקת News1 את הסעיפים הרלוונטיים בהסדר ניגוד העניינים שנערך בין משרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', לבין משרד ראש הממשלה. הסעיפים הרלוונטיין מתוך ההסדר נחשפים לראשונה במלואם ב-News1.

על-פי הטיעונים שהציג רביב דרוקר בערוץ 10 (יום ב', 21.11.16), עו"ד שמרון פנה אל עו"ד אחז בן-ארי בשאלות בנוגע למכרז שעמד על הפרק לרכישת כלי שיט שיגנו על אסדות הגז. ביום 22.11.16 (יום ג') פרסם דרוקר הודעת דוא"ל שנכתבה על-ידי עו"ד בן-ארי, שבה דיווח למנכ"ל משרד הביטחון דן אראל על פניית עו"ד שמרון, אליו.

לטענת דרוקר, פניית שמרון מהווה חריגה מההסדר שנערך, דבר המהווה לגישתו חריגה המחייבת חקירה פלילית. דרוקר מוסיף לאחז את עיני הציבור, כאשר הוא מציג חלקי מסמכים/אמירות משל מדובר ב"אקדח מעשן". דרוקר, יחד עם שותפיו לתפירת הקונספירציות, מנסה ליצור מצג-שווא כאילו עו"ד שמרון ושותפיו הסמויים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסדרים לעצמם עמלות ענק בסדרי-גודל של עשרות מיליוני דולרים מעסקת הצוללות, וכל זאת משיקולים זרים ומושחתים.

בדיקת News1 מעלה כי דרוקר כשל שוב ופרסם דברי שקר ודברי הבל, ממוחו הקודח. כך עשה ימים ספורים לאחר שפרסם כזבים והאשים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדחיפת עסקה לרכישת שלוש צוללות מהמספנות בגרמניה כדי "להסדיר" שכר טירחה לבא-כוחו הפרטי, עו"ד שמרון, המשמש כפרקליטו של מיקי גנור - המייצג בישראל את המספנה בגרמניה. דרוקר נמנע עד כה מפרסום התנצלות ו/או מתיקון, למרות שכזביו כבר הופרכו בעיקרם הגדול, ועל-אף שכבר הוברר: עו"ד שמרון מקבל מגנור שכר טירחה צנוע בסכום של אלפי דולרים לחודש, בלבד. לא עמלות, לא השתתפות ברווחים ולא בונוסים.

סעיף 7 להסדר ניגוד עניינים שנכרת כאמור, מתווה מסלול המאפשר לכל עורך דין במשרד שמרון-מולכו לפנות ל"שומרי הסף", ולהציג שאלות כדי לבחון סוגיות הטעונות לדידם בדיקה עבור לקוחותיהם. להלן הסעיפים הרלוונטיים:

• 
  א. בתקופה שבה אשמש בתפקיד, ככל שמשרד עורך הדין יזדקק לפנות למשרד ממשרדי הממשלה או ליחידות הסמך שלה, בעניין החורג מהשגרה, הוא יעשה כן רק תוך יידוע במקביל של היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי או של יחידת הסמך הנוגעת לעניין, או שיביא מראש את פנייתו לידיעת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה; על-אף האמור לעיל, לא תחול חובה כאמור ככל שמדובר בפנייה הנעשית במסגרת טיפול משפטי מקובל בעניינו של לקוח לגורמים המתאימים, בנסיבות העניין, באותם משרדי ממשלה או יחידות סמך.
  
  ב. בתקופה שבה אשמש בתפקיד, עורכי הדין של המשרד לא יעבדו לקידום עניין כלשהו עבור לקוחות המשרד מול שרים וסגני שרים, ועורכי הדין של המשרד לא יפגשו עם שרים וסגני שרים בענייני לקוחות משרד עורכי הדין, למעט בנושאים שבהם נדרשת מהשרים או מסגני השרים הפעלת סמכות או שיקול דעת המוקנים להם. פנייה בנושאים אלו תיעשה רק תוך ידוע במקביל של היועץ המשפטי של המשרד על דבר הפנייה לשר או לסגן השר או שתובא מראש לידיעת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.
  
  ג. בתקופה שבה אשמש בתפקיד, ככל שמשרד עורכי הדין יזדקק לפנות למנכ"ל של משרד ממשלתי הוא יעשה כן רק תוך יידוע במקביל של היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי, או שיביא מראש את פנייתו לידיעת היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה.
  
  [ההדגשות הוספו, י.י.]
  

הנה-כי-כן: ההסדר קובע מתווה שבמסגרתו רשאי עו"ד דוד שמרון לפנות ליועץ המשפטי במשרד ממשלתי ו/או בכל יחידת סמך ממשלתית בכל עניין הנוגע ללקוחו. ההסדר - שנוסח אגב באופן מידתי, נועד לשמור על זכותו של משרד שמרון-מולכו לחופש עיסוק, אך במקביל הוא נועד לכפות ריסון על-מנת שעורכי הדין במשרד זה לא ינצלו לרעה את מעמדם ונגישותם למשרדי הממשלה. בפועל, ההסדר מאפשר למשרד שמרון-מולכו לפנות אל היועץ המשפטי של כל משרד ממשלתי גם בעניין שראש הממשלה מטפל ישירות. "החציצה" ו"המידור" בין ראש הממשלה לבינם נעשים באמצעות "שומרי הסף". לא בכדי החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להימנע ממתן הוראה לפתיחת חקירה, ולהסתפק עתה בבדיקת העובדות הכוזבות-הנטענות אל-מול הסדר ניגוד עניינים שעיקריו הובאו לעיל.

יודגש: היועץ המשפטי של המשרד - שהוא כאמור "שומר הסף", מוסמך ליתן תשובות ו/או הבהרות, וגם לדחות או להזהיר את עורך הדין שמרון מניגוד עניינים אפשרי. שמרון השתמש במסלול זה כדי לשרת את לקוחו, מיקי גנור, המייצג את המספנות (שמרון לא ייצג את המספנות ולא קיבל מהם אגורה אחת). עו"ד שמרון לא חרג מכך, ולראיה: עו"ד אחז בן-ארי שאליו פנה, השיב לשאלותיו בסוגיית המכרז, באופן ענייני וממצה.

יובהר עוד, כי בניגוד לטענות ההזויות שהופרחו על-ידי דרוקר ושות', המכרז הופסק על-ידי משרד הביטחון זמן קצר לאחר מכן - לא בשל לחציו ו/או שאלותיו של עו"ד שמרון; אלא לאחר שממשלת גרמניה, בראשות אנגלה מרקל, נעתרה לבקשת ממשלת ישראל, בראשות נתניהו, והסכימה לתרום כשליש מהמימון לבניית ספינות המשמר, אך זאת בתנאי שאלה ייבנו במספנה בגרמניה. ברי, כי בנסיבות אלה לא היה עוד צורך במכרז.