עיריית תל אביב-יפו שומרת על המקום הראשון כעיר האיתנה ביותר מבין הערים הגדולות בישראל, המונות יותר מ-200 אלף תושבים. כך קובע דירוג הרשויות המקומיות לשנת 2018 של חברת דן אנד ברדסטריט. במקום השני מבין הערים הגדולות דורגה חולון שעלתה מהמקום הרביעי בשנה שעברה. ראשון לציון ירדה למקום השלישי מהמקום השני. לאחר מכן דורגו פתח תקוה, באר שבע, חיפה, נתניה, אשדוד וירושלים שדורגה במקום התשיעי והאחרון.

מבין הערים הבינוניות - המונות בין 50 - 200 אלף תושבים, הרצליה ממשיכה לשמור על מעמדה במקום הראשון, במקום השני מדורגת כפר סבא שעלתה לשם מן המקום החמישי. במקום השלישי נמצאות רמת גן, הוד השרון, ומודיעין-מכבים-רעות. מודיעין-מכבים-רעות קפצה בדירוג למקום החמישי בהשוואה למקום 11 אשתקד. את הדירוג סוגרת אום אל-פחם, המדורגת במקום ה-28 - ירידה משמעותית בדירוג בהשוואה למקום ה- 21 בשנה שעברה.

מבין הערים הקטנות - המונות פחות מ-50 אלף תושבים, הדיחה ראש העין את רמת השרון מן המקום הראשון לאחר שבשנה שעברה ניצבה במקום השלישי. גבעת שמואל שומרת על דירוגה במקום השני. רמת השרון מדורגת במקום השלישי לאחר שכאמור, בשנה שעברה דורגה במקום הראשון.

דירוג הרשויות המקומיות של דן אנד ברדסטריט לשנת 2018 מבוסס על 5 פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית. דירוג הרשויות המקומיות כולל 77 ערים בישראל ומתבסס על נתוני העסקים במשק ממאגרי דן אנד ברדסטריט וכן על הנתונים הפיננסים של הרשויות אשר מפורסמים על-ידי משרד הפנים.

הדירוג מבוסס על מודל המשקלל חמישה פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית. הפרמטרים לפיהם נקבע הדירוג הם:

• שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל - פרמטר המעיד על איתנותה הפיננסית והתנהלותה הכספית של הרשות המקומית. התקציב הרגיל משמש ככלי העבודה העיקרי של הרשות המקומית ומהווה את תוכנית העבודה השנתית מבחינה תקציבית.

• שיעור גביית ארנונה - ארנונה היא מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על-ידי הרשות המקומית, ומטרתו לממן את הפעילויות השונות של הרשות. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס. יכולתה של העירייה לגבות מיסים משפיעה באופן ישיר על הכנסותיה שכן, מרבית הכנסות העירייה (מתקציב רגיל) נובעות מארנונה.

• דירוג סוציו-אקונומי - דירוג הנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונועד, בין היתר, לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. המדד משקף את הרמה הכלכלית חברתית של האוכלוסייה ברשויות השונות. הרשויות סווגו ל-10 אשכולות (1-10 כאשר 10 הגבוה ביותר) על-פי 14 משתנים: הכנסה ממוצעת לנפש, רמת מינוע, אחוז כלי רכב חדשים, אחוז זכאים לתעודת בגרות, אחוז סטודנטים, אחוז דורשי עבודה, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים מעל פעמיים השכר הממוצע, חציון גיל, יחס תלות (היחס בין הילדים והקשישים באוכלוסייה (אוכלוסייה תלויה) לבין מספר התושבים בגיל העבודה (אוכלוסייה יצרנית), אחוז משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, אחוז מקבלי דמי אבטלה, אחוז מקבלי גמלה להבטחת הכנסה ואחוז מקבלי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה.

• יחס תושבים לעסקים - הפרמטר הרביעי במודל הדירוג בוחן את מספר תושבי העיר ביחס למספר העסקים בעיר ע"פ נתוני דן אנד ברדסטריט. מספר העסקים כולל: חברות בע"מ, עוסקים מורשים, אגודות, עמותות ושותפויות. הפרמטר מעיד על רמת הפיתוח העסקי בעיר ועל אפשרויות התעסוקה בה. יש לציין כי ככל שהיחס נמוך יותר התוצאה טובה יותר ומעידה על מס' גבוה יותר של עסקים בעיר פר תושב.

• שיעור מענקים לסך תקציב רגיל - הכנסותיהן של הרשויות המקומיות מורכבות משלושה חלקים: הכנסות עצמיות המורכבות בעיקר מארנונה (כ-68%), הכנסות מרישוי עסקים, תברואה (קנסות תברואה, מיחזור), שמירה וביטחון, נכסים ציבוריים, פיקוח עירוני, בית משפט לעניינים מקומיים, מודעות ושלטים, הכנסות מתקבולי הורים (חינוך),הכנסות תכנון בניין ועיר (אגרת רישיונות בניה, קנסות בניה, ביקורת מבנים); הכנסות ממשרדי ממשלה - הכנסות המתקבלות ממשרדי ממשלה שונים, בעיקר משרד החינוך והרווחה ומענקים. המענקים ניתנים על-ידי משרד הפנים, מדובר במענקים כגון מענק ניהול כספי תקין, מענק איזון, מענק בגין הקמת תאגיד מים ועוד. יחס מענקים לסך תקציב רגיל בוחן אילו רשויות נזקקות למענקים ולאילו רשויות הכנסות עצמיות גבוהות מספיק ולכן אינן נזקקות למענקי הסיוע.