יוסי שריד, חבר הכנסת והשר לשעבר, הוכה קשות בימים האחרונים על-ידי התקשורת. שריד הואשם בניגוד עניינים, בפעילות מושחתת, ובהטיית תחרות הספר הטוב ("פרס ספיר") הנערכת במימון ובחסות מפעל הפיס.

ההתקפות הקשות נערכו - ובמידה רבה של צביעות, בשל זאת ששריד לא פסל עצמו מתפקידו כיושב-ראש ועדת הפרס, למרות שאחייניתו היא שערכה את אחד הספרים שהשתתפו בתחרות, ועל-אף שהוא, שריד, הוציא בעצמו ספר בהוצאת ידיעות אחרונות.

ההתקפות גרמו, בסופו של דבר, להתקפלות מפעל הפיס, ולביטול ההכרזה על הסופר הזוכה - אלון חילו, שהוציא את הספר בעריכתה של אותה אחיינית ובאמצעות אותה הוצאה (ידיעות אחרונות).

ייאמר כאן: שריד אכן פעל תוך ניגוד עניינים. על-כן ביטול ההכרזה על הזוכה וסילוקו של שריד מתפקידו כיושב-ראש, היו מתחייבים. הפרסומים בעניינו, והוקעתו הציבורית, מעידים על העניין הרב והרגישות הציבורית-תקשורתית בנושאים אלה. אגב: טענתו של שריד - המכחיש כמובן את הטענות נגדו - כאילו זו הפעם הראשונה שבה מטילים ספק ביושרו האישי, אינה נכונה. שריד נתפס לא אחת באמירת אי-אמת (ראו דוגמא: הזיגזג של יוסי שריד].

דווקא מחמת זאת, מוזר למדי שאותם עיתונאים ואותם כלי תקשורת נמנעים מטיפול דומה באישיות ציבורית אחרת - היא נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הפועלת, ממש בימים אלה, תוך ריקוד מושחת וניגוד עניינים חמור ופלילי.

ומהו אותו ניגוד עניינים?

ביניש מנסה בימים אלה, בכל כוחה, לדחוף ואף לקמבן את מינויו של עוזי פוגלמן לכהונת שופט בית המשפט העליון. פוגלמן מכהן כיום כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, והוא נחשב למועמדה המוביל של ביניש, וזאת על-אף מערכת יחסי הגומלין האישית והפלילית שהתנהלה ביניהם. נצביע להלן על מה שנראה כ'יד רוחצת יד':

א) מה עשתה ביניש ומה היא עושה למען פוגלמן:

• פוגלמן היה בן טיפוחיה של ביניש כשזו כיהנה כפרקליטת המדינה;

• ביניש פעלה ואכן הצליחה להפעיל השפעתה הרבה לקידומו-מינויו מכהונת מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ישירות לכהונת שופט בית המשפט המחוזי;

• ביניש פעלה ואכן הצליחה ב-2007 להוביל את מינויו לכהונת שופט (בפועל) בבית המשפט העליון, במינוי זמני. פוגלמן כיהן בתפקיד זה במשך כשנה;

• לחציה לעשות את מינויו למינוי של קבע, נתקלו בהתנגדות נחרצת מצד שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן. לכן נאלץ פוגלמן - בחלוף שנה המוקצית לכהונת שופט בפועל - לשוב לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מאז הוא ממתין לספונסרית שלו שתשלים עבורו את המלאכה [על הדיון אז ראו - ושוב: תרבות השוחד של ביניש];

ב) פוגלמן מכיר ומוקיר על מעשיה של ביניש למענו. לכן הוא גמל לה. ועוד איך:

• ביולי 2007 דן פוגלמן, בכובעו כשופט (בפועל) בבית המשפט העליון, בעתירה שהגיש כותב שורות אלה (י.י.) נגד ביניש. דרשתי את פסלותה בעתירות נגד הנשיא לשעבר משה קצב (בפרשת קצב) ונגד היועמ"ש מני מזוז (בפרשת עו"ד ביניש), כל עוד מונח פתוח בפני מזוז ואנשיו תיק עבירות המס ותיק העבירות על חוק העונשין, בהם נגוע עו"ד יחזקאל ביניש;

• טענתי באותה עתירה, כי לא ייתכן מצב שביניש "יושבת" בעתירה נגד מזוז-קצב ומחזיקה למעשה את מזוז במקום רגיש, כאשר הוא ו/או המערכת בראשה הוא עומד אמורים להכריע בגורלו של בעלה. נזכיר: עו"ד יחזקאל ביניש ביצע עבירות פליליות חמורות בכספי התזמורת הסימפונית ירושלים, לרבות: אי-רישום תקבולים, תשלומים במזומנים וללא רישומים, משיכת הוצאות לעצמו בלא תיעוד כדבעי, העדפת נושים - הוא עצמו, תוך גניבת כספים מכספי העמותה. למרות זאת, הוא לא הועמד לדין, נוכח מוראה של ביניש;

• השופט פוגלמן, שלידיו הובאה העתירה, לא נמנע מלדון בה, למרות שבאותם ימים ממש עמדה על הפרק מועמדותו לבית המשפט העליון, ומטבע הדברים הוא נזקק, ביקש וגם קיבל, את תמיכתה של ביניש;

• פוגלמן הוא גם האיש שדחף ליתן פסק דין, באופן חריג, אף מבלי לזמן את הצדדים לדיון. פוגלמן הוא גם האיש שכתב את פסק הדין בעתירה (בהרכב-שלושה), ולא נמנע מכתיבת דבר שקר בפסק הדין. כאחד מנימוקי פסק הדין כתב פוגלמן, כי יש לדחות את העתירה בשל זאת שלא צורף תצהיר העותר. מיותר כמעט לציין: לקביעה זו אין בסיס עובדתי. לעתירה צורף תצהיר כדין;

• כשמדובר בביניש לא מיותר לציין: כתיבת שקר בפסק דין מתוך מטרה ברורה לחלץ את ביניש הינה מעשה חמור ביותר, המעידה הן על הקשר הפסול בין פוגלמן לבין ביניש, והן על כך שמעשה כזה עלול לנגוס עוד יותר באמון שיש ליתן בפסקי דין.

עכשיו פועלת ביניש תוך ניצול מעמדה בוועדה לבחירת שופטים, למינויו של פוגלמן לכהונת שופט בבית המשפט העליון. ביניש מוכנה להסכים למינוי מועמד מטעמה של הקבוצה האחרת - בראשה עומד שר המשפטים יעקב נאמן, ובלבד שהאיש-השופט שהציל אותה ואת בעלה עו"ד יחזקאל ביניש - עבריין המיסים, ימונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.

מיותר כמעט לציין: מעשיו של יוסי שריד בפרשת 'פרס ספיר' מחווירים ביחס לאלה של הנשיאה ביניש, שאינה פוסלת את עצמה מכל עיסוק במועמדות פוגלמן לבית המשפט העליון, ומתעקשת לדרוס ברגל גסה כללי אתיקה בסיסיים, הלכות פסוקות ושורה של סעיפי בחוק העונשין, לרבות: מרמה והפרת אמונים, איסור קבלה/מתן שוחד. למרות זאת, ועל-אף שמעשיה מעידים על 'יד רוחצת יד' ועל מרכיבים ברורים של פרשת שוחד, נאלמים כלי התקשורת, כולם, בשתיקה מוזרה. גם יו"ר הוועדה, יעקב נאמן, שותק - במקום שיפעיל את סמכותו וימנע מביניש כל עיסוק בנושא מועמדות פוגלמן.