בשלהי שנות השישים פרץ גורם מפחיד, מפלצתי ממש, לתודעה הציבורית בעולם – הטרור. מאז עבר הטרור גלגולים רבים, עד שבימינו הפך להיות הנשק של רוצחים "מהפכנים" ואפילו לסיבה מוצדקת, של מומחים בינלאומיים, לתגובה של ציבורים ועמים מסוימים, דוגמת הערבים. כך קורה שמזכ"ל האו"ם באן קי-מון, מגדיר את הדקירות שקורות ברחובות ישראל, כנובעות מתסכול של הפלשתינים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
