פיליפ המו"ל ורעיתו, מוזמנים לארוחת ערב. באותה עת המעצב של דירתם העסוק בדקורציה, קבע עם העוזרת האיטלקיה שלהם להתענג על המיטה החדשה העגולה שעיצב עבור הזוג. בלי קשר לתכנונים חשאיים אלה, שותפו של פיליפ למשרד ההוצאה לאור, הנרי, הזמין נערת שעשועים שתגיע לשם אף היא כדי להפיג את הדלדול בחיי המין שלו בבית. העניינים מסתבכים כשלא הכל דופק לפי התוכנית: לדירה מגיעים כולם אחד אחד, וכדי לחפות על הסיבוך שבסיטואציות - כל אחד משנה את זהותו. כי מה שטוב לשייקספיר - עוד יותר משעשע אצל
ריי קוני.
מה שכה נפלא בקומדיה-הפארסה הנהדרת "של מי המיטה הזאת?" של קוני, הוא מתן האפשרות לכל אחד משחקני ושחקניות ההצגה לעטות על הדמות המקורית זהות שונה, ובכך, להחצין את מלוא אפשרויות המשחק שלהם. והמשחק אכן מגובש, מהוקצע, היסטרי בצחוקים ומושלם.
בן לוין השותף בחברה של הוצאת ספרים לאור, נהדר כפיליפ,
סתיו בנית מצוינת כאשתו ג'ואנה, אריק רינט שותפו של פיליפ כ-הנרי- רב התיחמונים, המעללים וההתפתלויות לפי הצורך של הסיטואציה,
מעין איטח כאשתו של הנרי מקסימה גם היא;
יהב מרום כסופרת שמגיעה כדי שיחתימו אותה על חוזה לכתיבת ספרי ההמשך של שוברי הקופות שלה למשך עוד 3 שנים - עושה גם היא תפקיד רב הבעות ויכולות. הסצינה של שני המו"לים המנסים לשכנעה לחתום ממחישה יפה את ה"עבודה" שמו"לים עושים על הסופרת - ריאליה אמיתית.
מאי רופ הנהדרת והסקסית - משובבת כל לב כעוזרת האיטלקיה, במיבטא האיטלקי הכה מבדר,
לישי זיטלאוי משכנע כמחזר התמים המגיע למקום בזמן הלא נכון,
לורן פיטארו כשרלילה העסיסית שהוזמנה לצורכי סיפוק חשקו של המו"ל, והגיעה לזירת המעללים יען כי לא הצליחו לבטל את בואה למקום; ועולה על כולם ביכולת לגלגל אתכם מצחוק עד דמעות במשחק כה רבגוני הוא
ניב חביב כדקורטור המכנה עצמו "מעצב חללים". מה שמזכיר את טיפוס ה"מעצבת" במחוזותינו המתנהלת כמו הייתה ארכיטקטית, אך גורמת רק לנזקים וטעויות בלתי הפיכות.
הקומדיה העסיסית הזו כה משובבת לב, ללא טיפת קיטש וללא ירידה לרמה הנמוכה של קומדיות נדושות, על-רקע של עיצוב במה נאה של
רועי ואטורי - של דירה אנגלית טיפוסית מסוגננת; בתרגום ובימוי וירטואוזי בניואנסים שהוא יוצק, של השחקן והבימאי
מורדי גרשון (וותיק קומדיות בעצמו, כרגע ב"סיפור אהבה בשלושה פרקים" בהבימה), עם תלבושות יפות של
דנה ברלינר קרן, ומוזיקה קצבית נאותה של
ברק אוליאר, כל זאת בתאורה הולמת של
פרננדו מאיחיקר - היא כה משובבת, עד שממש השכיחה את היות המזגן בשביתה אותו ערב, פשוט משום שכה הקסימה במשחק המעולה בקצב הבלתי פוסק, ובסיטואציות הבלתי מתוכננות, שטרפו לכולם את הקלפים.
מזמן לא צחקנו כל כך עד דמעות, מה גם שהתחושה הנפלאה שההצגה העניקה לצופים המשיכה ללוות ללא הרף זמן רב אחרי הצפיה בהצגה.
לסיכום:
כרטיס ביקור משובח לכל הקאסט בדרכם אל בימות התיאטרון, ושאפו ל"סטודיו יורם לוינשטיין"
ממה מפחדים מתנגדיו של חוק הלאום 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
