הכובעים של צבי ברק; <br>איש הברזל של לאומית

דוגמא נוספת לשיטת הניהול המוזרה והבזבזנית בקופת חולים לאומית, קשורה גם בעיתונאי יוסי מלמן. ממסמכים שהובאו לידיעתי עולה, כי לבקשתו של יוסי מלמן, אישר מנכ"ל לאומית, שמואל רוזנמן, סכומי חסות בסכום של 100 אלף ש"ח (לפחות) לאירועי ספורט שבאילת בנובמבר 2000. מלמן פעיל בתחום זה, ומדי שנה הוא מארגן אירועי ספורט דומים.

במכתב לרוזנמן (12.3.00) כתב מלמן: "בהמשך לשיחותינו, להלן הפרטים. המדבר בשלושה אירועי ספורט שיתקיימו באילת ב-5 בנובמבר, במקביל: טריאתלון איש ברזל (שחיה 4 ק"מ, רכיבה על אופניים 180 ק"מ וריצה 42 ק"מ), טריאתלון חצי איש ברזל (מחצית המרחקים הנ"ל), וריצת מרתון. בקיצור, חגיגת ספורט עממי-אתגרי, שלא נערכה כמותה בישראל. אנו מצפים להשתתפות של כמאתיים משתתפים ועוד כמאתיים בני משפחה, מלווים ואוהדים". מלמן מציע ללאומית להיות נותנת החסות הראשית, תמורת סכום צנוע של 100 אלף ש"ח, ומספר כי "גייסנו שני נותני חסויות מישניות - חברת החשמל וחברת ההשקעות אקסלנס...".

מלמן מבקש מרוזנמן "לאשר את השם של האירוע ולהודיע לי מיד היכן אוכל לקבל את הלוגו (אם השם ישאר קופ"ח לאומית, אזי יש לי את הלוגו משנה שעברה). כמו כן, רצוי שבימים הקרובים תודיע לי אם הצלחת להשיג חסות נוספת מחברת תרופות (ומאיזה סכום) כדי שנוכל להוסיף אותם לחומר הפרסומי שאנו מארגנים בימים אלה לקראת שיווק האירוע.

ובהמשך כתב לו: "ככל שההכנות לקראת אירועי 'לאומית איש הברזל' תופסות תאוצה, כן הולכות ומיתרבות ההוצאות שלנו. לפיכך, ברצוני לבקש מכם להעביר לנו מקדמה של 30,000 ש"ח על-חשבון ההתחייבות שלכם. מקדמה זו מייצגת 30% מסך ההקצאה לאירועים". מלמן ביקש מרוזנמן, במקביל - כיוון שהמסמכים של העמותה טרם הושלמו - להעביר את הכספים, ו"עד שיתקבלו מלוא האישורים, העברת הכספים אלינו תוגדר 'מקדמה' על חשבון".

תגובת יוסי מלמן

יוסי מלמן אמר בתגובה, כי כל שנעשה - נעשה בדרך לגיטימית, והוא אינו רואה בזאת משהו רע, או פגום. הכספים הועברו לעמותה (מלכ"ר), אמר - "איש הברזל".

בראש העמותה עומדים לדבריו שיבעה אנשים. "כל העבודה שלנו בהתנדבות. אפילו הוצאות לא נמשכו". מלמן מציין, כי העמותה קיבלה חסויות מכל מיני גורמים, לרבות מהספורט-טוטו, סלקום, עלית ומכבי. לדבריו, ב-1999 נקרא המפעל ע"ש לוחם בסיירת שקד, יצחק לניאדו, שנהרג במלחמת יום הכיפורים. גם משפחתו תרמה כסף; וע"ש אלי רובינוביץ, שהתאמן כדי להשתתף באירוע זה (איש הברזל), וכמה חודשים לפני כן נדרס בתאונת דרכים". ב-2000, אמר, נקרא האירוע ע"ש אביו (יצחק מלמן ז"ל), ותמורת זאת תרם 10,000 ש"ח (חברה שאביו היה שותף בה, אומר מלמן, תרמה במשך כשלוש שנים לאירועי הספורט שהוביל מלמן, כנותני חסות).

מלמן ביקש להדגיש, כי לא היו לו יחסים מיוחדים עם רוזנמן. לדבריו, הוא שוחח יותר עם אודי פרישמן, מנכ"ל לאומית לעתיד, שכן הכספים שולמו מקופתה של לאומית לעתיד. הכספים, אמר, שולמו בדרך לגיטימית. לשאלה האם בכל זאת, אין מדובר בחסות בסכום גדול יחסית, אמר: "ההתקשרות היתה על בסיס רגיל. היה סרט טלוויזיה. היו כתבות בעיתונות. לאומית ראתה בזאת הזדמנות לקדם את עצמה. לאומית ביקשה למצב עצמה בתחום הספורט".

תגובת קופת חולים לאומית

1) עו"ד צבי ברק שוהה בחו"ל, ומסר: "מעולם, בשום תפקיד, ומלאתי שורה של תפקידים ציבוריים רבים, לא חתמתי ולא נטען נגדי שחתמתי על מסמכים בלנקו. אשר לנשוא הרכב, מה שמפתיע אותי במיוחד בטענה שהועלתה על חתימה בלנקו על מסמכים בנושא השכרת הרכב היא העובדה שבמהלך הפיטורים שנעשו לאחרונה של עובדים בכירים בלאומית לעתיד, וביניהם המנכ"ל, אודי פרישמן, נטענה נגדי אותה טענה. מוזר לי שאותה שאלה מופנית על-ידך. בכל אופן, מאחר ואני כרגע בחו"ל, ביקשתי כי המסמכים האוריגינליים ייבדקו, מחשש שלי לזיף לכאורה.

2) היכרותו של מנכ"ל הקופה, ד"ר שמואל רוזנמן, עם העיתונאי מלמן, מבוססת אך ורק על ביצוע בנושא הטרילאתרון. פנייתו של מלמן אל המנכ"ל היתה אך ורק בנוגע לזירוז תשלום החוב ולא לעצם קיום הטרילאתרון שהיה באחריות הביצועית של לאומית לעתיד.

קופת חולים לאומית החליטה, באחרונה - בעקבות החשיפות כאן - להפסיק את פעילותה של לאומית לעתיד. הקופה הגיעה לגירעון של כמיליארד ש"ח, דבר המאיים על המשק קיומה. אלא שבדיקת הדוחות הכספיים של לאומית לעתיד, מצביעה כי דווקא חברה זו, שפעלה כחברת-בת של לאומית, השיגה רווחים נאים בשנים האחרונות, בהיקף מצרפי של עשרות מיליוני ש"ח. על כן לא ברור מדוע הופסקה פעילותה.

אחד הדברים המעניינים באופן התנהלותה של לאומית לעתיד, הוא אופן התנהלותם של כמה גורמים בחברה. מתברר, כי עו"ד צבי ברק, יו"ר לאומית לעתיד, שימש בה-בעת בכמה כובעים. ברק, המחזיק משרד פרטי לייעוץ כלכלי, הובא לחברה בזכות קשריו האישיים עם יו"ר קופת חולים לאומית, ח"כ אברהם הירשזון. ברק פעל למעשה בכמה כובעים: גם כיושב-ראש, ובגין זאת קיבל שכר עבור הישיבות בהן השתתף; וגם כיועץ חיצוני, כנגד זאת קיבל שכר טירחה.

לפני כשנה הוא התקשר עם בנו של הירשזון, עופר הירשזון. השניים החלו לבצע עסקים גדולים יחסית, בהיקף הנאמד בעשרות מיליוני ש"ח, מה שעורר ביקורת בתוך הקופה על הקשר הלא בריא שנוצר. ח"כ הירשזון, שהדי הביקורת הגיעו גם לאוזניו, הזמין וקיבל חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של הקופה, וזה קבע כי אין ניגוד אינטרסים בין עסקיו הפרטיים של עו"ד ברק, לבין תפקידו כיו"ר לאומית לעתיד. על כך השיבה לאומית בשמו של הירשזון: "למרות חוות דעת זו, כדי למנוע לזות שפתיים, דרש ח"כ הירשזון מצבי ברק לסיים את תפקידו כיועץ חיצוני של קופת חולים לאומית, וזאת למרות שבחוות הדעת המשפטית הוא לא נדרש לכך. ראוי להדגיש, כי אין כל קשר עסקי, בין עסקיהם של הירשזון-ברק לבין כל מוסדות קופת חולים לאומית".

סוגיה נוספת המעוררת שאלות, היא אופן הניהול של צבי ברק, בתוך הקופה עצמה. מתברר, כי לצבי ברק לא היה כל כך זמן עבור לאומית. אחרת קשה להסביר, מדוע הפעיל בקופה שיטה של חתימות בלנקו.

ממסמכים שהובאו לידיעתי מתברר, כי צבי ברק נהג לחתום על מסמכים "בלנקו", ואת מלאכת שיבוץ הנתונים, השמות והמספרים, השאיר לאחרים. כך, למשל, לגבי הזמנת ציוד; וכך, למשל, לגבי הזמנת כלי רכב למנהלים בלאומית. מותר לנחש, כי לא כך מנהל ברק את עסקיו הפרטיים.