|
|
הירשזון, העדפה
|
|
|
קופת חולים לאומית נקלעה למעשה למצב של פשיטת רגל. מיליארד ש"ח גירעון כספי - נכסים בסכום כולל של 2.5 מיליארד ש"ח, לעומת 3.5 מיליארד ש"ח התחייבויות, לרבות חובות לפרעון מיידי. המצב החמור, המלמד על כשל ניהולי חריף, גורם עתה לדאגה הן במשרד הבריאות, והן במשרד האוצר.
עכשיו מנסים משרדים אלה לגבש תוכנית הבראה לקופה, ולמנוע את קריסתה. אחרי הכל, היא מספקת שירות רפואי לגמרי לא רע לכ-700 אלף מבוטחים. השבוע קיים שר האוצר סילבן שלום דיון בלשכתו, בנושא זה. השר הסכים עקרונית לפעול להזרמת סיוע גדול, בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. ואולם, התנאי שהעמיד הוא: מינוי חשב מלווה לקופה, להבדיל מחשב חיצוני, כפי שקיים הדבר עתה.
השבוע הודיעה לאומית על סגירת לאומית לעתיד - כחלק ראשון ממהלכי ההבראה - בנימוק כי חברה זו נכשלה בתפקידה. לאומית אף הוציאה על כך הודעה לעיתונות. מה שנמנעה הקופה למסור, הוא מי הם המנהלים והיועצים המעורבים בזאת. ואלה השמות: עו"ד צבי ברק, יו"ר לאומית לעתיד (שותף, במקביל, לעסקים עם בנו של אברהם הירשזון), ד"ר שמואל רוזנמן, אילנה דרייר (מנהלת אגף כספים בקופ"ח), עו"ד מיבי מוזר (המחזיק מניה אחת עבור הקופה, אינו דירקטור), פרופ' שמואל פנחס (מנכ"ל הדסה). עו"ד פז מוזר, משמש יועצה המשפטי של לאומית לעתיד. הוא שנותן גם בימים אלה, בין היתר, את הייעוץ, בנוגע לעסקות המוזרות שביצעה, שאת חלקן חשפנו כאן. מיותר כמעט לציין: איש מהדירקטורים לא לקח אחריות אישית, ולא הסיק את המסקנות באשר לנעשה בלאומית לעתיד. מדובר, בין היתר, בהזרמת כספים לישיבות ולגופים שונים, באופן המעורר שאלות. לזאת נתייחש שוב בקרוב.
יאמר כאן: החשיפות שלנו בענייני לאומית, אין בהם כדי לעמעם במאומה את מחדלי הממשלה בנושא זה, שעל-פי נתונים אובייקטיביים עולה (על כך בהמשך), כי הממשלה קיפחה את לאומית, ביחס לקופת חולים ההסתדרותית. כללית קיבלה סיוע כספי בהיקף מצרפי של כ-4.5 מיליארד ש"ח. לאומית קיבלה סיוע שאינו עולה אפילו על עשירית מזה, וגם זאת כהלוואה (אותה יש להשיב) שיתרתה עומדת עתה בכ-50 מיליון דולר. ואולם, המידע המגיע אלינו מעיד על ניהול מוזר ובעייתי מצד הנהלת הקופה, שגם הוא הוביל את הקופה לגירעון האדיר.
בימים אלה מתברר לנו, כי נוסף על-כל זאת, נהגה הנהלת הקופה בדרך העלולה עתה להעלות שאלות קשות מתחום דיני החברות: העדפת נושים. לא כל הגירעון יש לזקוף לחובת ההנהלה הנוכחית, ולא הכל יש להעמיס על ראשו של המנכ"ל, שמואל רוזנמן, מכהן בתפקידו חמש שנים. ואולם, פעולת מסוימות ובעייתיות, כן וכן. הכוונה במיוחד לנושה מסויים מאוד - היא ההסתדרות העובדים הלאומית, בעלת השליטה בקופת חולים לאומית. נבהיר זאת להלן.
בינואר 1995 נכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק אילץ את כל הקופות לבצע הפרדה ביניהן לבין החברות-האם. הפרדה זו חייבה התנהלות על-פי קריטריונים עסקיים, וזאת גם ביחסים עם החברה-האם. לא עוד תמיכה מצד מבוטחי הקופה בהסתדרויות למיניהן.
במצב זה, נאלצו שני הגורמים הנ"ל להפריד בין האינטרסים העסקיים שלהן, לרבות: הסדרת הבעלות על הנכסים הרבים ועריכת חוזי התקשרות לשכירות. לא נפרט כאן את פרטי ההסכמים. בשורה התחתונה, סוכם כי קופ"ח לאומית, בראשה עומד ח"כ אברהם הירשזון, תשלם להסתדרות העובדים הלאומית - בראשה עומד ח"כ אברהם הירשזון, דמי שכירות בגין 76 נכסים (ו/או חלקי נכסים) בהם היא משתמשת לצרכיה. נשכר שמאי, שנתן הערכות שווי וממנו נגזר שכר הדירה, שהיה בשעתו הוגן מאוד. השופט (בדימ.) דב לוין (ז"ל) הוא שפיקח על המהלכים. גם משרד הבריאות שמר היטב שהחלוקה תעשה כראוי. המדובר עתה בסכום כולל הנאמד בעשרות מיליוני ש"ח לשנה (לפי לאומית, המדובר בכ-5 מיליון ש"ח בלבד לשנה), המוזרם/משולם כדמי שכירות, מלאומית, להסתדרות העובדים הלאומית. כספים אלה הם המשמשים (שלא לומר משמנים) למימון צרכיה של ההסתדרות העובדים הלאומית, במערכת הפוליטית, לרבות: פרסום עמדות פוליטיות, עריכת הפגנות, עצרות תמיכה וכו'.
לאומית נקלעה כאמור לגירעון כספי עצום. במצב "רגיל", ניתן היה לצפות ממנה לנהוג עם הנושים שווה-בשווה, בהגינות. והנה מתברר עתה, כי יש נושה אחד לפחות, אותו מעדיפה קופ"ח לאומית: את ההסתדרות העובדים הלאומית - "החברה-האם".
נודע לי, כי לאומית המשיכה בשנים האחרונות לשלם, "כמו שעון", את תשלומי השכירות להסתדרות העובדים הלאומית, וזאת בתקופה שהיא עיכבה ו/או עצרה כמעט לחלוטין תשלומים לספקים הראשיים: בתי החולים הממשלתיים. אומנם נכון, הקופה שילמה גם לספקים אחרים. ואולם, בעניינו, מדובר בתשלום דמי שכירות לבעלים השולטים בקופה - זאת בשעה שהקופה הולכת ופותחת, ביודעין, חוב אותו היא אינה מסוגלת לפרוע. לכן מעלה הדבר ריח כבד של העדפת נושה, במיוחד נוכח הזיקה הפוליטית והשימושים הפוליטיים - לרבות למהלכי הבחירות - הנעשים בכספים אלה.
מנכ"ל ההסתדרות העובדים הלאומית, יצחק רוסו, הבהיר כי ההסתדרות לוקחת בחשבון בתקציב השנתי שלה את ההכנסה מדמי השכירות של המבנים ו/או חלקי המבנים שבבעלותה. במידה והקופה לא היתה מעבירה את הכספים המגיעים לה - ההסתדרות, למרות הזיקה ללאומית, היתה משכירה את המבנים הללו לגורמים חיצוניים, שכן עליה להתנהל כגוף עצמאי לכל דבר. ואם היתה נאלצת להשכיר זאת, היה הדבר מכביד על לאומית.
לשאלה מדוע שילמה לאומית דמי שכירות לשנת 2001 (למרות הגירעונות) להסתדרות הלאומית, בשעה שהיא אינה משלמת חובות לבתי החולים הממשלתיים, אושר כי אכן שולמי דמי שכירית, אך אין מסרו עוד כי אין מדובר בכל החוב, והצדדים עדיין מתדיינים בינהם על גובה החוב.
|
שמות קשורים
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
