בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לקראת הגעתו של נשיא הרשות הפלשתינית אבו מאזן לסיור במדינות דרום אמריקה, אנו מוצאים את עצמנו בפני דילמה פוליטית כשאנו מסתכלים על רשימת המדינות שנכללות בביקור: קובה, ונצואלה וצ'ילה שהיא המדינה שנתמקד בה בכתבה זו
|
אבו-מאזן. שאלה של כוח [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
אחד האתגרים הגדולים של הפוליטיקה הבינלאומית הצ'יליאנית הוא התמיכה בדמוקרטיה. צ'ילה היא בין המדינות המעטות בדרום אמריקה שהביעה ביקורת חריפה בדעותיה על ההתנהלות הממשלתית במדינות כמו ונצואלה או קובה, לכן ייתכן שזה מה שעושה את הביקור של אבו מאזן למאתגר יותר מבחינה אתית. איך צ'ילה מוכנה לנהל יחסים עם משטר כמו שקיים ברשות הפלשתינית המתנהלת מאז 2005 ללא בחירות מסורתיות. אין צורך להיות דוקטור במדעי המדינה כדי להבין ששלטון אשר נמשך 13 שנה תחת ההגמוניה של מפלגה אחת, נוגד את כל מה שמייצגת דמוקרטיה ליברלית כמו הממשלה של סבסטיאן פיניארה (צ'ילה). אם הממשל מבקר משטרים דיקטטוריים כמו של מדורו בוונצואלה או קסטרו בקובה, אז למה כן לקבל את אבו-מאזן מפלשתין? מסתבר שפיניארה יכול להתחבר גם עם מנהיגות אשר מואשמת ללא הרף בשחיתות ובשימוש לרעה בכספי המדינה למטרות אישיות, למרות שהיא בעלת חזון שהוא רחוק ממה שהוא רואה כממשלה אידאלית שזו ההתנהלות הנכונה בעניין, כי ביחסים דיפלומטיים עדיף לקבל ולא לשפוט. אין ספק שההתפתחות המדינית ההיסטורית של העם הפלשתיני אינה רגילה, אבל יש קווים אשר צריך להיזהר ולא לעבור אותם. אבו מאזן מגיע אחרי הצהרה ברוטאלית ואנטישמית הקשורה לשואה כאשר הוא מאשים בעצם את היהדות האירופית בשואה, הוא בעצם חוצה את קו מוסרי. למה? כי הוא משקר. מי שמשקר יודע את האמת ועושה מניפולציה כדי להסתיר אותה מתוך כוונה פוליטית. השקר אינו עניין של מידע אלא שאלה של כוח, לכן תמיד יש סיבה לשקר. זה לא משנה אם יתנצל או שיגיד שדבריו הוצאו מהקשרם. הכוונה של הצהרותיו היא: "היהודים היו אחראים בעצמם לאסון שקרה להם" ושכל אחד יסיק את המסקנות שלו בעצמו. השאלה שלנו היא האם זה סוג השותף הבינלאומי שצ'ילה רוצה? האם זה המודל של ממשלות ומנהיגים שצ'ילה תומכת במדיניות הבינלאומית שלהן? כאן חייבים להבין שדמוקרטיה אינה השיקול היחידי, צ'ילה צריכה גם לחשוב איזה קשרים היא רוצה לכונן בין שתי המדינות ואיזה תועלת תצמח מהם כמו למשל הקמת בנק פלשתין אשר תיצור כלי השקעה הדדי חדש, עלינו לבחון את זה היטב. הרשות הפלשתינית עושה צעדים גדולים לעבר שליטה פוליטית על עזה, למעשה, יש לה כבר שליטה כלכלית משמעותית על האזור, האם ההשקעות הצ'יליאניות יממנו בעצם קבוצות הקשורות בטרור בינלאומי? זו שאלה מטרידה, אבל עלינו להיות אופטימיים ולנסות להאמין שאלה יהיו השקעות גדולות לפיתוח תשתיות, הזדמנות לכולם! אחד הדברים המסוכנים בלשקר הוא כשאתה מתחיל להאמין בשקר של עצמך. העובדה היא שלטרור הבינלאומי יש תמיכה מקבוצות פלשתיניות קיצוניות ואין אנו יכולים לעצום את עינינו לכך עם כל הרצון הטוב. על צ'ילה ליצור מערכת שתפקח על תנועות הכספים הללו, אם לא יעשו זאת, קיימת אפשרות סבירה שישתמשו בכספים שלהם כדי לממן את הטרור באמל"ט כפי שקרה עם אירן בסנטיאגו לפני 24 שנים.
|
|
מאת:הרנן לופז, תרגום:גסטון סיידמן.
|
|
תאריך:
|
14/05/2018
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2018
|
|
גסטון סיידמן
|
|
משרד הבריאות הפלשתיני מדווח (יום ב', 14.5.18) על 52 הרוגים וכ-2,770 פלשתינים פצועים בעימותים עם צה"ל בגבות רצועת עזה. על-פי הדיווחים, כ-40,000 מפרי סדר אלימים מצויים ב-12 מוקדים לאורך הגדר ברצועת עזה. מדובר במספר קטן ממה שקיווה חמאס להביא - 150-100 אלף איש. מפרי הסדר משליכים מטענים ובקבוקי תבערה לעבר הגדר ולעבר כוחות צה"ל, מבעירים צמיגים, מיידים אבנים ומשגרים חפצים בוערים, מתוך כוונה להבעיר שריפות בשטח הארץ ולפגוע בכוחות צה"ל. כוחות צה"ל מגיבים באמצעים לפיזור הפגנות ובירי בהתאם להוראות הפתיחה באש.
|
|
|
כאשר קראה שרה ביילא בספר "צאנה וראנה", היא הגיעה לסיפור בו מושלך יוסף לבור על-ידי אחיו. ואז החלה למרר בבכי תמרורים, על הצער שהיה מנת חלקו. לאחר שנה כאשר קראה שוב בפרשת וישב, וראתה את סיפור השלכת יוסף לבור, לא בכתה, ומלמלה לעצמה "מגיע לו". כאשר נשאלה, מדוע גס לבה הפעם בסיפור שהביאה אז לידי התרגשות, אמרה, אני כועסת על יוסף כי לא למד לקח. הוא כבר יודע שהם זורקים לבור, מדוע הניח להם לעשות זאת שוב...
|
|
|
משביתי השמחה. ידיעות אחרונות לא יכול לבלוע הישג מדיני חשוב ביותר של בנימין נתניהו, אז מה עושים? מפרסמים מאמר המסביר שבעצם השגרירות היא רק זמנית ובעצם יידרשו עוד עשר שנים עד שתהיה שגרירות קבע ובעצם הנשיא הבא יוכל לבטל את ההחלטה.
|
|
|
בורות המים הצילו את ירושלים בעת המצור בשנת 1948. מלבד השיירות לירושלים הנצורה, שהיו משאב מים אחד, היוו בורות המים, שרובם נחצבו לפני מאות שנים, משאב מים משמעותי בעת המצור.
|
|
|
העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, כצעד משלים להכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל, מסמלת את כישלון מדיניות ההנהגה הפלשתינית בראשותו של מחמוד עבאס. הקרב על ירושלים לא הסתיים, אבל בסיבוב הזה נחלה ישראל ניצחון על הרש"פ בגלל העמדות הנוקשות והבלתי מתפשרות של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שניסה לכפות על ישראל והקהילה הבינלאומית את ה"קוים האדומים" של הפלשתינים בכל משא-ומתן, בדיוק כמו קודמו יאסר ערפאת.
|
|
|
|