עוד זה מדבר וזה בא. פרשת שחיתות שלטונית מפנה מקומה במהירות לפרשת שחיתות נוספת. ושוב לפתח ראשי הממשלה רובצת עננה כבדה של חשדות למעשים פליליים. השלהבת מאכלת את הארזים והאש מתפשטת בכל ענפי השלטון. היועץ המשפטי קורא לשר בממשלת ישראל להתפטר בגין הכוונה להעמידו לדין על מינויים פוליטיים פסולים, ח"כ ממפלגת העבודה עורק ל"קדימה" לאחר שלא מונה לסגן יו"ר הכנסת על-מנת לשפר את תנאי הפנסיה שלו, ובמד"א מצביע מבקר המדינה על סדרי מנהל לקויים ביותר. כל זאת תוצר של שבוע אחד בפוליטיקה הישראלית.
פרשות השחיתות הניחתות השכם והערב על הציבור הישראלי מחזקות את התחושה, כי הנגע הפך לנורמה מקובלת בממסד שהפך לאבן שואבת לאופורתוניסטים וטפילים השואבים את לשדה של הכלכלה הישראלית.
ישראל היא תופעה מיוחדת במדע המדינה. השחיתות גלויה, הדמוקרטיה קיימת וההמונים ספונים בבתיהם "רואים את הקולות", מחרישים בחריקת שיניים ומקבלים את המצב כגזרת שמיים. הדבר אינו נסתר מיועצי התקשורת של ראשי השלטון, אשר נדמה לעיתים שהם הם המושכים בחוטים.
תאורו של כתב Ynet את התייחסות אחד מיועצי אולמרט לחשדות על מעורבותו בשחיתות ממחישה כאלף עדים את עומק הבעייה. וכך כתב אטילה שופלמבי: "צחוק רם התגלגל הלילה בביתו של אחד היועצים הבכירים של מפלגת קדימה ושל אולמרט. "לדאוג?", צחק בעל הבית לבן שיחו באוזן. "שאני אדאג בגלל הפרשיות האלה? אין מה לדאוג. אחרי הקמפיין שניהלנו עם אריק שרון בעניין האי היווני ואחרי הסיפור עם עמרי שרון וכל שאר הפרשיות של משפחת שרון, אתה חושב שאני הולך להתרגש מאיזה סיפור על שכר דירה של אהוד אולמרט? נו באמת. חוץ מכמה עורכים בעיתונים שחושבים שקדימה התחזקה יותר מדי וצריך להוריד אותה, הפרשיות האלה לא מעניינות אף אחד, ולא מזיזות לאף אחד את הביצה השמאלית".
נדמה, כי כוחה של מערכת אכיפת החוק אינו עומד לה במאבק בשחיתות השלטונית הגואה. השלכותיה עלולות להיות הרות אסון לחברה הישראלית המתמודדת גם עם משבר רעיוני לאחר קריסת האידיאולוגיות במערכת הפוליטית. כבר עתה ניכר תהליך של אובדן אמון בממסד והיחלשות הזיקה והמחויבות לשרת את המדינה. ללא רפורמה אמיתית אידיאולוגית וערכית יתקשה השלטון לגייס את הציבור למשימות לאומיות גם בתקופה בה גובר האיום האסטרטגי על ביטחונה של ישראל.