בימים האחרונים נחשפים בציבור מקרים רבים וכואבים של עוולות האגף לשיקום כלפי אזרחים, החל בתוכנית הטלוויזיה "מבט-שני", עבור לכמה כתבות בעיתונות והמשך בחומר רב באינטרנט. המקרים שאוזכרו כולם "עתיקי-יומין" ממלחמות העבר.
המכנה המשותף העולה מהכתבות השונות הוא כשל בביצוע שיקום במועד. כשל הפוגע באזרחים רבים ובבני משפחותיהם פגיעה קשה ובלתי הפיכה לכל החיים. כשל שיוצר זעם רב כי מקורו בנזקים שמקורם "עקב" שירות צבאי ומרביתם במלחמות.
הכשל מונצח ומעצים "בזכות" התנהלות סגל אגף השיקום בהליך ההכרה ובהמשך בהליכי קביעות סטטוס נכות וערעורים. דוח ורדי מ- 2002 הושתק משל לא היה כלל (ולפי דבריך בכנסת, בית המשפט אמר את דברו כדי שתקבל עותק).
כאן ועכשיו אספר לך: פגשתי שכן שלי לשעבר, נכה (נ.ע.) קטוע שתי רגליו ממלחמת ההתשה 1969 המשפט שסיכם שיחתנו היה: "כדי להישאר שפוי אני נמנע מקשר עם השיקום, רק כאשר אני מחליף אוטו כל 3 שנים אני בקשר איתם כי אין לי ברירה". כמעט 20 שנה שלא פגשתיו, וזה המשפט שהוציא מפיו השבוע נכה של 37 שנה.
לא קיימת הפרדה בין פונים לאגף השיקום שהיו לוחמים או בתנאי מלחמה, לפונים אחרים ואין כאן אפליה בין כאב לכאב. לוחמים מוגדרים כיום כמורמים מיתר החיילים (זכאים לתעודת לוחם לאחר שנתיים של שירות כלוחם) ובשל כך זכאים להטבות מגוונות בשירות עצמו ולאחר השיחרור מעצם היותם לוחמים הם זוכים ליחס המפלה אותם לטובה בזכות ולא בחסד. בנינו ובנותינו המסכנים בריאותם הנפשית הפיזית ואת חייהם בשירות חובה קיבלו מעמד ממוסד וראוי.
אגף השיקום לא מכיר במושג "לוחמים" ולו רק במסלול ההתייחסות לפניות לוחמים, שלא לדבר על קיום דברי דוד בן-גוריון בהקדמה לחקיקת חוק-הנכים (ספט' 1949 דברי הכנסת, כרך 2, תש"ט, עמ1572-3):
"מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא היתה כולה זרועה נחת, נצחונות וכיבושים.היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו לשמחתנו בחיים,אך גם הם שילמו מחיר יקר - אבר מן החי.
הערב אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב, נכון יותר - על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת. חוק על תגמול ושיקום לנכי המלחמה. גודל התגמול שהחוק הזה מעניק לנכה תלוי בגודל אחוז הנכות. תשלום התגמולים אינו גורע מזכותם של הנכים לשיקום. זכות זו קימת לכל חיל משוחרר, בריא או נכה. התגמול המגיע לנכה הוא נוסף לשיקום הכללי.
איננו מבחינים במתן התגמול ובגודלו בין טוראי לקצין. כל נכה מלחמה מקבל אצלנו גמול שווה. התגמול אינו פוטר את המדינה מדאגה לשיקום הנכה. אנו נעזור לנכים, כמו לחיילים משוחררים אחרים, ללמוד מקצוע, להמשיך בלמודים, להסתדר בעבודה, בהתיישבות או בעסק אחר".
קריאה לבדק בית
10 שאלות לדוקטורנטים המעוניינים בקרדיט (מובטח) במשפטים או מינהל ציבורי:
• כמה פעמים בעשור האחרון נרשמו הערות שופטים על תפקוד ועדות רפואיות של אגף השיקום?
• מה המשותף בהערותיהם?
• כמה ערעורים מוגשים יחסית לכמות ההחלטות?
• כמה ערעורים מתקבלים בערכאת ערעור ראשונה?
• כמה מתקבלים בערעור לוועדה עליונה?
• כמה זמן חולף בממוצע בכל שלב?
• האם התהליך והזמן סבירים בהשוואה לתהליכים אחרים של מתן שרות לחולים/נכים בעולם המערבי?
• הנזק לנכים וכל בני משפחותיהם מהמסקנות.
• מהו הנזק הכלכלי המצרפי למשהב"ט מהמסקנות?
• מהו הנזק התדמיתי לצבא ולמשהב"ט?
דע-עקא: הפקולטה להנדסת בניין בטכניון פרסמה מחקר בן 6 שנים על כשלים בבנייה, כדי לבדוק את איכות היישום של המקצוע הנלמד ע"י המהנדסים בפועל. נמצא ש- 40% מן הכשלים היו בתכנון (קרי אנשי ההנדסה) והיתר בביצוע. הם לא חוששים מהאמת וממחר יפנימו שינויים. וכך נכון לנהוג.