|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה <br>בבקשת אריה דרעי למשפט חוזר
|
הודעה לעיתונות מטעם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין (תקציר - מתוך התגובה המלאה שנמסרה לבית המשפט העליון)
|
היועץ המשפטי לממשלה מנתח את תצהירו של מר רותם ומסיק כי פרטים רבים בתצהירו של מר רותם אינם נכונים.
היועץ המשפטי קובע כי טענת המבקש כי פרטים מסוימים בתצהיר לא יכלו להיות בידיעתו של מר רותם אלא משיחתו עם עד המדינה - טענה זו אינה נכונה. אין שחר גם לטענה המובאת בתצהיר מר רותם מפי עד המדינה כאילו המדינה התערבה למענו של מר שמולביץ.
עוד מציין היועץ המשפטי כי, מבלי להכביר מלים על מעמדה הראייתי של בדיקת פוליגרף, חוות דעת של מומחה מטעם המשטרה קובעת כי לא ניתן להסיק מבדיקת הפוליגרף הפרטית שנערכה למר רותם כי הוא אכן דובר אמת. מר רותם התבקש לסור לבדיקה בפוליגרף משטרתי אך סירב לבדיקה זו.
היועץ המשפטי כותב כי מהראיות שעלו בחקירת המשטרה עולה כי הפגישה בין מר רותם לעד המדינה כפי שהיא מתוארת בתצהיר לא היתה יכולה להתקיים - והמשמעות לגבי אמינות התצהיר ברורה. שלל הפרטים הבלתי אפשריים בתצהיר מעידים על מהימנות המצהיר ולא על מהימנות עד המדינה.
|
|
היועץ המשפטי כותב, כי "מסתבר כי חומר וטענות הקשורים לפרשת שווייץ, אשר עליהם הוא מבקש להסתמך בבקשתו למשפט חוזר ידועים למבקש מזה שנים ולא כפי שנטען כאילו נודע הדבר רק לפני חודשים ספורים".
המבקש הציג את הרשעתו של עד המדינה בשווייץ כ"תגלית מרעישה" שהתגלתה בעקבות תצהירו של מר מיכה רותם.
ב"פרשת קפריסין" ביקשה ההגנה להביא ראיות לכך שעדותו של עד המדינה נמסרה בתמורה לטובות הנאה כספיות ששולמו לו על ידי המדינה (המדינה חוזרת ומצהירה כי עד המדינה לא קיבל כל טובת הנאה כספית תמורת עדותו). מראיות שנאספו במהלך חקירת פרשת קפריסין עולה כי המבקש זנח במודע את הנסיון להביא ראיות באשר לעבירות אפשריות של עד המדינה בשווייץ.
בהתייחסו לפגישה בקפריסין עם אמה קורבין שהיתה שותפתו לעסקים של עד המדינה, סיפר המבקש עצמו בחקירתו במשטרה ביום 3.3.97: "אני עידכנתי את עו"ד דן אבי יצחק. לפני כן לא דיברתי איתו על זה, סיפרתי את זה לאשתי, לאחי עו"ד שלמה דרעי, אולי לעוד עורכי דין אחרים שקשורים לתיק. דן אבי יצחק, ההערכה שלו היתה שלא יצא שום דבר מהעניין, שיש לנו עסק עם נוכלת. הוא אמר שמהחומר שהוא התכונן לחקירה של שמולביץ ומכתב האישום שהוגש נגדם בשווייץ, הוא למד שמדובר שמדובר בזוג נוכלים..."
מדברי המבקש אנו למדים כי עוד לפני עדותו של מר שמולביץ (מארס 1997) ידע המבקש לפחות על כך שהוגש נגד שמולביץ כתב אישום בשווייץ ואת תוכנו. מדבריו של המבקש עולה לכאורה כי כתב האישום אולי אף היה ברשותו. כן יודע הוא לספר על חומר נוסף שהיה בידי ההגנה על עד המדינה ושותפתו לעסקים בשווייץ. הדברים עולים גם מדברי סניגורו של המבקש, עו"ד אבי יצחק, בפרוטוקול החקירה הנגדית של עד המדינה.
המבקש בחר לעתור למשפט חוזר על יסוד ראיות שהוא בחר לכאורה ביודעין שלא להביאן לבית המשפט ולא הניח כלל את הדעת באשר לפשר הבאתן של הראיות כאמור רק עתה. היועץ המשפטי כותב, כי בעניין זה המבקש נכשל לכאורה גם בהצגת מצג שאינו אמת בפני בית המשפט העליון.
|
|
גם בעניין זה הבקשה למשפט חוזר אינה מנומקת ואינה מגלה כל עילה. בפרשה זו הורשע המבקש בעבירה של מרמה והפרת אמונים בשל פעילותו כלפי רשויות השלטון לקידום עניינם של רוכשי הקרקעות ושל המשתכנים בהר שמואל.
הראיות בפסק הדין המבססות הרשעה זו אינן כוללות שום התיחסות למר שמולביץ.
|
|
הבקשה למשפט חוזר אינה מגלה כל נימוק וכל עילה למשפט חוזר באשר להרשעתו של המבקש בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
על פי ההרשעה, בשל מצג שווא, השיגו המבקש ושאר המורשעים תקציב בסך 587,000 ש"ח ממשרד הדתות. כמו כן הורשע המבקש בעבירה של הפרת אמונים בשל פעילותו למען צירוף "המרכז לשיקום אסירים" (מש"א)לרשימת המוסדות שהומלצו על ידי עירית ירושלים כזכאים לקבלת תמיכה ובשל החלטתו בהיותו מנכ"ל משרד הפנים לאשר את החלטת העיריה להעניק למש"א הקצבה בסך 200 אלף ש"ח.
לא בכדי התעלם המבקש מעדות עד המדינה באישום זה. עדותו של עד המדינה באישום זה לא רק שלא נפגמה על ידי החקירה הנגדית אלא אף חוזקה בראיות ובסיועים עד שבסופו של יום אומצה ברובה על ידי הנאשמים.
|
|
היועץ המשפטי לממשלה קובע בחוות הדעת כי בסוגיה העובדתית המרכזית והמכרעת בפרשת השוחד לא התבסס בית המשפט המחוזי על עדותו של מר שמולביץ כעמוד מרכזי. טענת ההגנה כי הרשעת המבקש בלקיחת שוחד נסמכת כולה, או לבטח עיקרה, על עדותו של עד המדינה היא טענה מטעה, שמטרתה להצדיק קיומו של משפט חוזר. - לכל מרכיביה של "אווירת השוחד" בישיבת לב בנים עליה העיד מר שמולביץ קיים ביסוס בראיות אובייקטיביות, שמחוץ לעדותו.
- מסקנת בית המשפט העליון כי סך של 60 אלף דולר ששולם למבקש מכספי ישיבת לב בנים ניתן לו כשוחד - אינה נסמכת כלל ועיקר על עדותו של מר שמולביץ, שהרי סכום זה ניתן למבקש לאחר שמר שמולביץ עזב את ישיבת לב בנים.
- בית המשפט העליון קבע כי "לחלקים נכבדים מעדותו של שמולביץ מצויה תמיכה ממשית בראיות אחרות, בחלקן ראיות אובייקטיביות".
- גם באשר למימון נסיעותיו של המבקש לחו"ל והאירוח במלון היאט לא מסתמכות קביעותיהם המרשיעות של בתי המשפט (המחוזי והעליון) על עדותו של מר שמולביץ, שכן הוא לא העיד כלל על אירועים אלה.
- לגבי הרשעת המבקש בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - שתי דרגות שיפוטיות בחנו את עדות מר שמולביץ לגופה בעניין זה והגיעו למסקנת הרשעה בהסתמך על עדותו ועל התשתית הראייתית האובייקטיבית, שעלתה איתה בקנה אחד וחיזקה את אמיתותה.
|
|
בסיכומם של הדברים כותב היועץ המשפטי לממשלה :
"בקשה זו למשפט חוזר היא ניסיון מאוחר לקעקע את מהימנות עדותו של
עד המדינה יעקב שמולביץ, מתוך מהלך כפול, שזרועו האחת הטענה, כי
שיקר בבית המשפט ושקריו לא נחשפו, וזרועו האחרת הטענה, כי אילו נדחתה
עדות העד שמולביץ מכל וכל, לא היתה ההרשעה עומדת, לשיטת המבקש. זהו -
במהותו - תוקף הדברים. בחוות דעת זו ניסינו להראות, בין השאר, כי לא היא, וכי אין מתקיימת אף לא אחת מהעילות הקבועות בחוק למשפט חוזר."
אכן, על פני הדברים מתבקשת התייחסות ובחינה של הטענה כי מר שמולביץ הסתיר את עבירותיו החמורות, וכך יוחסו מהימנות ומשקל לעדותו על ידי בתי המשפט בשתי הערכאות, ונתרמה תרומה משמעותית להרשעתו של המבקש. בדיקת הדברים לעומקם, כמבואר לעיל, מציגה תמונה אחרת מן הקצה. עד מדינה - מטבע הדברים - לעולם אינו טלית שכולה תכלת. לוואי "המדינה" שנוסף לו אינו סימן להדר ממלכתי, אלא אות לעבירה שביצע או למעורבות פסולה. לשם כך נקבעו הכללים באשר לצורך בסיוע לעדותו. מטבע הדברים, גם אם ייפול בה אי דיוק - כמותה כעדות אחרת, ואין היא נפסלת. זהו תפקידו של בית המשפט לבור את התבן מן הבר, בכל עד, ודאי בעד מדינה. אך במקרה דנן, הוכח - והדבר נבחן על ידי שתי ערכאות בצורה מקיפה - כי ככלל נאמנו דבריו של עד המדינה, חרף ניסיונות להכפישו במהלך עדותו, ושלא חדלו גם מאז. דומה כי הראינו שאין בדברים הנטענים עתה, אף אם הוסיפו פרטים לתמונה שהיתה בפני בתי המשפט, כדי להשפיע על הערכת עדותו.
באי כוח המבקש הציגו כראיות לשקריו של העד שמולביץ, כביכול, גם את מכתביו לרעייתו (סעיף 138 לבקשה) שבהם הציג עצמו כחף מכל פשע. נותיר לשיקול דעתו של כבוד הנשיא, אם הדבר ראוי, ואם יש מקום לפקוד על העד, בניסיון לקעקע בעזרת זאת - לא פחות - את כל עדותו, באמצעות מכתבים אישיים לרעייתו מן הכלא, כמו גם הכחשתו בשלב הראשוני של החקירה בפני החוקרים השוויצרים.
באי כוחו של המבקש נקטו לשון "דרמטית" בבקשה. כך לדוגמה, בסעיף 44 לבקשה אמרו, כי מצפים הם "וכל שוחר משפט צדק במדינה, כי נוכח הנסיבות הדרמטיות המפורטות בבקשה, נוכח נחרצותן של הראיות החדשות, פשטותן ובהירותן..." תינתן המלצה למשפט חוזר. במקום אחר (סעיף 116 לבקשה) הם פותחים את דבריהם בלשון זו: "בפרקים הבאים נביא בפני בית המשפט הנכבד סיפור דברים מדהים, שהוא כה חמור עד שספק אם הוכח אי פעם כדוגמתו בפני בית משפט בישראל". אכן, אין חקר לתבונתם של סניגורים מוכשרים, ואין גבול לסבל שניתן לגרום לניירות המוגשים לבית המשפט ("הנייר סובל הכל"); אך דומני שבכל זאת יש הבדל בין אמירות ציבוריות, שלכמותן זכינו בשפע סביב תיק זה, גם מפי הסניגוריה, שעניינן כי "המשפטים במדינת ישראל מתחילים בתקשורת, נגמרים בתקשורת... והחלטתי שהם יזוכו בתקשורת" (דברי ב"כ המבקש, מתמליל התכנית "פוליטיקה" מיום 21.11.00), ובין מה שמוגש לבית המשפט, הטעון איפוק, פרופורציונליות והעמדת דברים על מכונם, בלא התלהמות יתר. בחוות דעת זו נעשה מאמץ להציג דברים כהוויתם, בלא כחל ושרק, ובמידתיות סבירה.
עולה מכל האמור כי אין כל חשש ממשי כי בהרשעה נגרם למבקש עיוות דין, מכל הזויות שנדונו בחוות דעת זו ואף ב"מבט על" (כלשון הנשיא הנכבד במ"ח 6148/95 עזריה נ' מדינת ישראל הנזכר ובמ"ח 7929/96 קוזלי ואח' נ' מדינת ישראל, הנזכר).
נוסיף כאן: היה מי שטען מחוץ לגדרי הבקשה, כי יש מקום להיעתר לה אולי גם בהעדר עילה משפטית, כדי שמשפט חוזר ירכוש את אמונם של חלקים בציבור המטילים ספקות בהרשעה. ואולם, המדובר בתיק שנדון והוכרע בשתי ערכאות, תוך הקדשת מלוא תשומת הלב של השופטים, בהחלטות מפורטות. ספק אם רבים התיקים, שנדונו בהעמקה כזאת. ועוד, במהלך הדרך, שעבר תיק זה מראשית חקירתו, לכל אורכה, נפגעו רבים ונגררו אם לאישומים פליליים ואם למבוכות אחרות, ואין צורך להכביר מילים; אין מקום עוד להארכה מלאכותית של הדרך, אשר הגיעה לדעתנו לסיומה. ובאשר לאמון הציבור, ראוי לצטט מדברי כבוד הנשיא בהחלטה מיום כ"ג באב תש"ס (23.8.00) בבקשה לדיון נוסף:
"33. בראשית עתירתו מציין העותר כי בחינה נוספת של הרשעתו
"תחזק עוד יותר את אמון הציבור בבית המשפט העליון". אכן, אמון הציבור בבית המשפט הוא עניין חשוב. אמון זה משמעותו, בין השאר, הכרת הציבור כי
ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אובייקטיבי, ניטרלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים, וללא נטייה. לא זהותם של הטוענים אלא משקלם של הטיעונים
הוא שמכריע את הדין. אמון הציבור אין משמעותו פופולריות ונטיה אחר רוחות הנוהגות בציבור.
אמון הציבור אין משמעותו הכרעה לפי משאלי דעת קהל. אכן, אמון הציבור
משמעותו הכרה, כי השופט עושה צדק על פי דין. תפישה זו של אמון הציבור
מונחת ביסוד החלטתי זו, המעוגנת בדיני הדיון הנוסף הנוהגים בבית משפט זה מימים ימימה."
תיק פלילי ספציפי, בולט ככל שיהא, איננו עילתם של קיטובים בחברה הישראלית, שלצערנו הם רבים, ואיננו הכלי לפתרונם; גם אסור שינוצל להעמקתם. קיטובים ושסעים אלה ראויים למאמץ גדול להסדרת ולפתרונם, והכתובות לכך רבות וידועות.
בחוות דעת זו ניתנו, כמיטב יכולתנו, תשובות לשאלות שעוררה הבקשה למשפט חוזר, ואם ישתכנע בכך הנשיא הנכבד, לא ייעתר לה.
בחתימת הדברים:
אכן, אין לבוא בטרוניה אל המבקש ואל שום אדם שנדון ומרצה את עונשו, על כי הוא מנסה לחפש דרך להיחלץ. ואולם, כדי להביא לידי משפט חוזר יש צורך בהוכחת עילה מן העילות הרלבנטיות על פי דין, ואף אחת מעילות אלה לא הוכחה. בסופו של יום, חוות דעתי היא כי אין מקום להיעתר לבקשה למשפט חוזר, שכן לא הוכחה לה עילה".
עידו באום
דובר
לישכת הדובר
משרד המשפטים
19 בפברואר 2001
כ"ו בשבט, תשס"א
|
|
בבסיס הבקשה למשפט חוזר ניצבת הטענה כי לנוכח הרשעת העד שמולביץ בבית משפט בשווייץ בעבירה של מרמה בעסקים ונסיון למרמה נפגעה מהימנותו האישית עד כדי כך שמן הראוי לקיים משפט חוזר.
היועץ המשפטי כותב: "דעתי היא, כי גם אילו היה החומר השווייצרי כולו מונח בפני שופטי בית המשפט המחוזי ובפני שופטי הערעור, לא היתה תוצאת המשפט שונה". עוד כותב היועץ המשפטי: "לדעתנו, בנושא חקירתו ואישומו בשווייץ לא שיקר עד המדינה בעדותו בבית המשפט אלא השיב תשובות נכונות למיטב שיפוטו והערכתו את מצב הדברים עובר למסירת עדותו".
מפרוטוקול חקירת שמולביץ בשווייץ עולה כי בניגוד מוחלט לטענות באי כוח המבקש, מר שמולביץ כלל לא אמר שפעל על מנת לרמות ואף הכחיש זאת במפורש.
היועץ המשפטי סוקר את פרשת חקירתו והעמדתו לדין של מר שמולביץ בשווייץ ומציין, מבלי להקל ראש בהרשעתו של מר שמולביץ, כי גם בית המשפט השוויצרי הטיל על עד המדינה עונש מתון מאוד (קל יותר מזה שביקשה התביעה השוויצית). בית המשפט השווייצרי קבע כי העונש יוטל בהתאם למידת רשלנותו של מר שמולביץ ודן אותו לעונש מאסר על תנאי של 18 חודשים כאשר התנאי יעמוד בתוקפו למשך שנתיים. בית המשפט גם קבע כי ינוכו מהמאסר 265 ימי המעצר בשווייץ. בקשת התביעה השווייצית כי מר שמולביץ יגורש משווייץ לתקופה של 10 שנים נדחתה ובית המשפט העמיד את התקופה על שמונה שנים.
היועץ כותב כי השתלחותו של המבקש במר שמולביץ היתה מעל ומעבר למסגרת אותה ראה לנכון לקבוע בית המשפט בשווייץ. הצגת דברים מעוותת זו משלימה את הטיעון המגמתי המאפיין את טיעוני באי כוח המבקש.
מר שמולביץ לא הסתיר את העובדה כי אין הוא יכול לפרט מעבר למה שאמר לבית המשפט בעניין חקירתו בשווייץ, זאת בהוראת השלטונות השוייצריים. ביחס לעד זה, שנחקר במשך 28 ישיבות, ידעה ההגנה ללחוץ עליו על מנת שישיב, אולם בחרה שלא לעשות כן.
מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי בית המשפט היה מודע לחקירתו של מר שמולביץ בשווייץ. בית המשפט אינו קובע כי החשדות בשווייץ נגד מר שמולביץ הצטמצמו, אלא מציין בהכרעת הדין כי "בתחילת עדותו הסביר שמולביץ כי בעת מתן עדותו הצטמצמו החשדות נגדו לביצוע עבירות של ניהול רשלני של עסק ועבודה ללא היתר. הסנגוריה הטיחה בו שדבריו אינם אמת, חקרה אותו על טיב החשדות בהן הוא מעורב וטענה שהוא נחשד 'במעשה נוכלות בינלאומי בהיקף של עשרות מליוני דולרים'. כאמור, לבסוף חזר שמולביץ משווייץ כאדם חופשי ואותה סנגוריה שתקפה אותו והטיחה בו שהינו נוכל בינלאומי, בחרה, בהמשך החקירה הנגדית, מטעמים השמורים עימה, לא לשאול אותו ולו שאלה אחת בנושא".
מהראיות ניתן להסיק כי המבקש החליט בשעתו כי הנושא השווייצרי אינו חשוב מבחינתו כדי להציגו לבית המשפט ורק לאחר שנדחה ערעורו ועתירתו לדיון נוסף לא התקבלה הועלה הנושא השווייצרי מן האוב והוצג בבקשה למשפט חוזר כעילה לקיומו של משפט חוזר.
|
|
בפתח חוות הדעת כותב היועץ המשפטי לממשלה:
"1.(א) זו בקשה למשפט חוזר המתמקדת בעיקרה בנושא אחד מני רבים שנדונו בהכרעת דינו של המבקש בבית המשפט המחוזי (ת"פ 305/93 - ירושלים) ובערעורו בבית המשפט העליון (ע"פ 3575/99). הנושא הוא עדותו של עד המדינה יעקב שמולביץ, שלטענת המבקש, כפי שיפורט להלן, הוא "נוכל בינלאומי ורמאי מקצועי", אשר שיקר "במקצועיות" את בית המשפט המחוזי והצליח לשכנעו בשקריו, ועדותו נתקבלה ביסודה גם על בית המשפט העליון, בלא שהיו ידועים שקריו. כנטען, הסתיר בחקירתו בבית המשפט את החשדות לביצוע העבירות החמורות של מרמה וניסיון למרמה במאות מיליוני דולארים שבהן נחשד והואשם בשוויץ, ובכך יש כדי לערער מן היסוד את כל עדותו בפני בית המשפט המחוזי, ולהצדיק עריכתו של משפט חוזר.
(ב) דרך הילוכה של חוות דעת זו יהיה כדלקמן:
(1) תחילה תפורט תמציתה של הבקשה למשפט חוזר.
(2) לאחר מכן תוצג המסגרת המשפטית הרלבנטית.
(3) בהמשך יוצגו מרכיבי הרשעתו של המבקש ובעיקר בעבירת השוחד, ובמסגרתם עדותו של עד המדינה מר שמולביץ.
(4) מכאן נעבור לטענה המרכזית שבבקשה, קרי, כי בגלל היותו של מר שמולביץ - כנטען - "נוכל בינלאומי" ששיקר בבית המשפט אין לסמוך על דבריו. במסגרת זו נבחן את המסמכים שצירף המבקש כתמיכה לבקשה למשפט חוזר והשלכתם.
(5) להלן נידרש לטענות הנוספות של המבקש שמעבר לעניין עד המדינה (ולהרשעת המבקש באישום השני והשלישי).
(6) ולבסוף נעסוק בטענות המבקש באשר לדרך בה גולו הראיות שצורפו לבקשה למשפט חוזר.
2) (א) נאמר כבר כאן כי לדעתי אין מקום להיעתר לבקשה למשפט חוזר, באשר המבקש לא הצביע על קיומה של עילה בדין המצדיקה עריכתו של משפט כזה, כפי שינומק בהמשך. נציין בשלב זה את אלה:
(1) נראה, כי ממצאי בית המשפט בשתי הערכאות, לרבות באשר לעדי ההגנה, לא התבססו בכל נושא שנדון אך על עדותו של עד המדינה בלבד, ונמצאו בכל מקרה תימוכין בראיות אובייקטיביות.
(2) בניגוד לעמדת ההגנה, דומה כי עדות עד המדינה שיקפה ביסודה את מצב ידיעתו באשר לנושא השוויצרי, ובכל מקרה אמר העד - והיה ידוע - כי ישנם פרטים נוספים שלא הובאו בפני בית המשפט, בשל מגבלות הדין השוויצרי לעת מסירת העדות בבית המשפט. ועוד, פרט לטענת ב"כ המבקש כי מר שמולביץ הוא נוכל ורמאי, לא הראה המבקש מה שקרים מהותיים מצא בעדותו.
(3) ככל הנראה, לפחות חלק מהעובדות הנוגעות לחקירתו ולאישומו של מר שמולביץ בשוויץ היו ידועות לסניגוריה עוד בעת ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, ונראה כי היתה זו החלטה מודעת של הסניגוריה שלא לעשות שימוש בנושא השויצרי במהלך המשפט, והוחלט לשוב לכך לאחר שנחסמו הדרכים המשפטיות בתום הערעור ועם דחיית הבקשה לדיון נוסף.
(ב) אציין כאן, כי בהכנת חוות דעת זו שאלתי את חברי ואת עצמי, ראשית, מה הטעם לכך שנושא שווייץ הובלט רק עתה, כשניתן היה לכאורה להעלותו ולדוש בו במהלך המשפט ולוא גם לאחר תום עדותו של מר שמולביץ. זאת - שהרי הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי ניתנה באביב 1999, שנים לא מעטות לאחר העדות, קרי, אף אם פסק הדין בשוויץ ניתן ביום 2/9/96, למעלה משנה אחרי תום עדותו של מר שמולביץ במשפט ביום 25/5/95, עדיין היתה אפשרות להביא את הדברים בפני בית המשפט המחוזי - או לנסות להביאם - במהלכו של המשפט, שעוד נמשך עת רבה. התשובה לכך היא, ככל הנראה, כי באותו שלב לא סברו הנאשם ובאי כוחו כי יש לכך חשיבות; ומכל מקום, אם סברו אחרת, שמרו את העניין לתקופה מאוחרת יותר, קרי, לאחר תום ההליך, אולי גם בהכירם את חולשת החומר.
(ג) שאלה שניה - ובעיני עקרונית - היתה, לוא יצויר, שלא כדעתנו, כי אכן כצעקתה ועדות העד שמולביץ פגומה באופן שהיה צריך ליתן לעדותו משקל נמוך או אף לפסלה, האם יש בכך כדי להשליך על עצם הרשעתו של המבקש, במקום שבו היוותה עדות זו חלק ממרכיבי ההרשעה? התשובה - ככל שעלה בידי להגות בה - אינה חיובית, קרי, ההרשעה עומדת בעינה גם בלעדי עדות זו".
|
|
| תאריך:
|
19/02/2001
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2001
|
|
עידו באום, דובר
|
|
החלטת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה
בעניין השר אריאל שרון, האלוף (מיל') אביגדור (יאנוש) בן-גל ומר ולדימיר גוסינסקי.
|
|
|
|
|
חוות דעת שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין:
הצעת חוק עיגון ורישום זכויות בקרקע של חקלאים ושל זכאים לדיור ציבורי, תושבי ערי פיתוח ושכונות מצוקה, התשס"א-2001 והצעת חוק עיגון ורישום זכויות חקלאים וזכאים אחרים בקרקע, התשס"א-2001
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רשיון מפ"א כללי קצר מועד לחברות הכבלים
|
|
|
|
|
החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיק החקירה בעניין ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, גב' שרה נתניהו מר משה ליאון ומר עזרא סיידוף
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא  עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
מתן גולדבלט
בית המשפט העליון של קנדה בבחינה חוקתית של פגיעה בחופש ההתאגדות של מנהלים זוטרים בבתי קזינו: האם יש הבדל בין פגיעה בזכות שלילית לפגיעה בזכות חיובית?
|
|
|
|
|
יריב גוטמן
דוח פיץ' רובו ככולו מזהיר שוב ושוב מפני תרחיש אפשרי של ירידת הדירוג של ישראל, זאת בעיקר בשל האפשרות של הארכות המלחמה ובד בבד רמיזה שעל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לעשות את הנדרש כדי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
![[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20dad2521b1b6648d98072e493afbc574f.jpg)
