|
|
האוקיינוס האטלנטי. הטמפרטורה משפיעה על המטבוליזם [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הצעת מחקר בתחום האוקיינוגרפיה, שמובילה ד"ר סיגל אברמוביץ' מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר אהובה אלמוגי לבין מהמכון הגיאולוגי, פרופ' ברק חירות מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה ופרופ' מיכאל קוצ'רה מאוניברסיטת ברמן, גרמניה, זכתה לאחרונה למימון בהיקף של כחצי מיליון אירו לשלוש שנים מטעם משרד המדע והטכנולוגיה בישראל, ביחד עם משרד המדע הגרמני (BMBF-MOST).
המחקר עוסק בהשפעות שינויי אקלים על התנאים האוקיינוגרפים בסביבה החופית ומטרתו לבדוק את השפעת התחממות הים על פורמיניפרים, שהם יצורים חד-תאיים ימיים, בוני שלד. הפורמיניפרים נפוצים מאוד במגוון סביבות ימיות וידועים ברגישותם הגבוהה לשינוי סביבה ולכן מהווים כלי יעיל וחשוב לניטור הסביבה הימית ולמחקרים אוקיינוגרפים ככלל.
צפי לעליית טמפרטורת האוקיינוסים
בעשורים האחרונים המודעות החברתית והמדעית לתופעת ההתחממות הגלובלית עלתה מאוד. התחזית המדעית המקובלת צופה שבעשורים הקרובים טמפרטורת האוקיינוסים תעלה בקצב של 0.2 מעלות צלזיוס לעשור. מודלים אקלימיים ותצפיות שדה מצביעים על עליית טמפרטורות בים התיכון, כחלק מאותה מגמה. במהלך ארבעים וארבע השנים האחרונות, נמדדה עלייה של 1.28 מעלות צלזיוס בים התיכון, מרביתה משנות ה-80. קצב ההתחממות בים התיכון נאמד כיום ב-0.067 מעלות צלזיוס לשנה, כמעט כפול מהתחזית הגלובלית.
טמפרטורת מים היא גורם חשוב המשפיע על המטבוליזם של יצורים רבים. היא מכתיבה את קצבן של תגובות ביוכימיות כגון סינתזת חלבונים, ולפיכך משפיעה על מצב האורגניזם ככלל, ועל קצב הגידול וההתרבות שלו.
במחקר הנוכחי ייעשה שימוש בכתם החום מול חופי חדרה, שנוצר כתוצאה מפעילות תחנת הכוח, כמודל לחיזוי תוצאות תהליך התחממות עתידי. כתם החום יוצר שיפוע חום במים של עד 10 מעלות יותר מתנאי הסביבה הטבעית, לאורך החוף באזור.
המחקר יכלול אפיון אקולוגי של מאספי הפורמיניפרה, ניסויי מניפולציות טמפרטורות במעבדה ואפיון גנטי של המינים. המחקר יאפשר לאפיין את תגובת אורגניזמים ימיים לתופעת ההתחממות ויתרום להבנה של מנגנוני הישרדות של מינים במצבי עקת חום, וחיזוי של אלו מינים יוכלו לשרוד בעתיד של אוקיינוסים חמים יותר.
