ארגון "נתיב", הפועל בחבר המדינות (לשעבר בריה"מ), הרחיב את פעילותו אל מעבר למנדט שלו, רק כדי להצדיק את המשך קיומו לאחר נפילת מסך הברזל. כך עולה מדוח שמפרסם (יום א', 1.9.13) מבקר המדינה, יוסף שפירא. הדוח הוגש לכנסת באוקטובר שעבר, אך רק כעת התירה הוועדה לביקורת המדינה לפרסם אותו.

"נתיב" הוקמה בשנת 1952 כלשכת קשר ליהודי בריה"מ, ומאז אפריל 1999 היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. כיום פועל "נתיב" בקרב יהודים וזכאי עלייה בחבר המדינות ובמדינות הבלטיות "על-מנת לעודד ולסייע לעלייתם למדינת ישראל ולחזק את זיקתם לישראל, לציונות וליהדות". באפריל 2009 החליטה הממשלה, כי שר החוץ יופקד על נתיב מטעם ראש הממשלה וכי הארגון יישאר במשרד ראש הממשלה. הייעוד הנוכחי של נתיב ממומש בשני צירים נפרדים: ציר תוכני, שתכליתו חיזוק הזיקה ועידוד העלייה; וציר קונסולרי שתכליתו בדיקה והמלצה למשרד הפנים על זכאות עלייה לפי חוק השבות, ובכלל זה על זכאותם של יוצאי חבר המדינות המתגוררים מחוץ למדינות אלו.

בביקורת עלה, כי קיימת אי-בהירות ועמימות אשר לייעוד הארגון ולסמכותו. חרף החלטת הממשלה לגבש מדיניות כוללת בנוגע ליחסי הגומלין והקשר שבין המדינה ליהדות חבר המדינות ולהעמקתו, הדרג המדיני לא גיבש מדיניות כזו. בשל כך, נתיב פועל למעשה בלי שניתן לבדוק את מידת המתאם שבין מדיניות הממשלה לבין פעילותו בפועל.


מתחמקים מביקורת פנים


במקרים מסוימים "נתיב" פועל שלא במסגרת המנדט שקבעה לו הממשלה. כך, במקרים של פעילות מול יוצאי חבר המדינות בארה"ב, בפרויקט "בית ישראלי" (לעידוד יורדים לשוב ארצה), בפעילות בארצות הבלטיות ובפעילות תרבותית והסברתית מול הקהל הרחב בחבר המדינות, שאיננו מוגדר כקהל היעד של זכאי העלייה. נתיב החל לראות בפעילות התרבותית-הסברתית כלפי הציבור הכללי בחבר המדינות מטרה כשלעצמה. פעילות זו, אף אם היא זוכה להישגים, אינה מתיישבת עם ייעוד הארגון, אלא עם משימות של משרדי ממשלה אחרים.

עוד נמצא, כי קיימת הסדרה בלתי מספקת או שאין הסדרה כלל של יחסי "נתיב" עם משרדי ממשלה בארץ. לא ברורים מהות הסמכויות ויחסי הגומלין ההדדיים שבין נתיב, ראש הממשלה, שר החוץ ומשרד ראש הממשלה בכל הקשור לארגון ולפעילותו. ממשקי העבודה בין נתיב למשרד החוץ לא הוסדרו, וממשקי העבודה בין נתיב לבין רשות האוכלוסין לא נבחנו, חרף החלטת הממשלה ביולי 2007. התיאום בין נתיב לארגונים האחרים הפועלים בחבר המדינות, כגון הסוכנות היהודית, הג'וינט ואחרים, לא הוסדר ולא מוּסד, על-אף המלצת משרד מבקר המדינה מ-1998 והחלטת ועדת השרים לענייני עלייה וקליטה משנת 2009.

בביקורת נמצאו ליקויים בסדרי הפיקוח והבקרה על "נתיב" ופעילותו, ובהם העדר הסדרה בחלק מהמקרים והסדרה חלקית בלבד באחרים. גם במקרים שבהם קיימת הסדרה פורמלית של סדרי הפיקוח והבקרה, הרי שבפועל משרדי הממשלה האמורים לפקח על "נתיב", לאשר את התנהלותו ולבקר את פעילותו, אינם ממלאים את תפקידם כהלכה. כתוצאה מכך, רופפים הפיקוח והבקרה על הארגון מצד הגורמים הנוגעים, ובהם: רשות האוכלוסין, משרד הביטחון, נציבות שירות המדינה וגנזך המדינה.

ממצא חמור במיוחד הוא, שמאז ספטמבר 2008 ועד מאי 2010 לא התקיים בארגון במודע מנגנון ביקורת פנימית, בניגוד לקבוע בחוק, תוך פגיעה חמורה במינהל התקין. יתרה מכך: לקראת חידוש הביקורת הפנימית, פעל "נתיב" בשיתוף נציבות שירות המדינה לצמצם את היקף המשרה של מבקר הפנים, בלי שהארגון והנציבות נתנו את דעתם לפגיעה האפשרית ביעילות הביקורת בארגון.


חסרים נתונים חיוניים


"נתיב" לא קיים הליך סדור של גיבוש צרכים כבסיס לדרישת תקציב, אלא פעל להרחבת הפעילות כדי לממש את הגדלת תקציבו, בלי שבחן תחילה את יכולתו לממש אותה. התנהלות זאת בולטת במיוחד בפעילות הייעודית של "נתיב" בתחומי התרבות, ההסברה ו"מיתוג ישראל" (פרויקט לשיפור תדמית המדינה בעולם), מול קהל שאינו בהכרח נמנה עם ציבור זכאי העלייה, ושהפכה לנדבך מרכזי בפעילות התוכן שלו. מאז 2007 הורחב מאוד היקף הפעילות בתחום זה וחל גידול בתקציבה - בלי לבחון עד כמה פעילות זו משרתת את המטרות שקבעה הממשלה לארגון, ובלי לבחון באורח שיטתי ואמין את מועילותה. מתעורר חשש, אומר שפירא, כי פעילות זו משמשת להצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות "נתיב", עליה החליטה הממשלה ביולי 2007.

לעומת זאת, בליבת הפעילות שלו - "נתיב" אינו עושה את הנדרש. פרויקט להכנסתם של נתונים חסרים למאגר הקונסולרי הממוחשב של הארגון, שחיוניותו ודחיפותו הוכרו כבר ב-2005, החל רק ב-2009. "נתיב" טרם נערך להשלימו וטרם קבע את המועד לסיומו הכולל, הגם שהוא מהווה את אמצעי העזר החשוב ביותר בתהליך בדיקת הזכאות לעלייה לישראל.

שפירא מוסיף, כי הוא "רואה כליקוי משמעותי במיוחד את העובדה, כי מאז 1998 לא נבחנו המבנה הארגוני ומאפייני הפעילות של 'נתיב' אל מול יעילותו, מועילותו ועמידתו ביעדים שקבעה לו הממשלה, חרף קביעות של הממשלה שתיעשה בחינה כזו. בחינה כזו נדרשת, בעיקר נוכח השינויים שהתחוללו בתקופה זו במרחבי הפעולה של הארגון, במאפייני קהל היעד שלו ובפעילות דומה של גופים ישראלים ממלכתיים ואחרים בחבר המדינות מזה, ונוכח הגדלה ניכרת של תקציב 'נתיב' מזה".


להסדיר את הפעילות


בפרק המסקנות קובע שפירא: "ראוי כי ראש הממשלה ושר החוץ המופקד על נתיב [תיק החוץ נמצא כיום בידי בנימין נתניהו - א.ל] יבחנו את התאמת מעמד הארגון, כפיפותו, סמכויותיו, מבנהו ופעילותו המגוונת למטרותיו ולמשימות שהטילה עליו הממשלה. זאת, תוך בדיקה של מידת החפיפה, הזהות, השוני והתיאום המתקיימים בין פעולותיו לפעילות מוסדות ממלכתיים ואחרים בחבר המדינות ותוך הסדרת ממשקי העבודה בין הארגון לבין משרדי הממשלה. כל זאת כדי להבטיח, כי מדינת ישראל מנהלת באופן המיטבי, היעיל והמועיל ביותר את מכלול פעילותה בחבר המדינות בכלל ומול קהל זכאי העלייה בפרט, וכי בתוך מכלול זה, 'נתיב' ממלא באותו האופן את ייעודו המוגדר.

"נוכח חשיבות הטיפול באוכלוסיית חבר המדינות ותפקידו המרכזי של ארגון 'נתיב' בנושא, קיים הכרח שהדרג המדיני יסדיר את מעמד הארגון ויחדד את אופי פעילותו אל מול תחומי האחריות והסמכות של גופים ממשלתיים, ממלכתיים ואחרים, מחד-גיסא; וש'נתיב' יתקן את הליקויים המנהליים, בהם חמורים, שעלו בביקורת, מאידך-גיסא. כך יתאפשר לממשלה, באמצעות הארגון, למקד את הפעילות בקרב היהודים ואוכלוסיית זכאי העלייה בחבר המדינות בהתאם ליעדיה, ולהוביל לייעול פעילותו של הארגון ולהגברת מועילותו, נוכח המשימות שהטילה עליו הממשלה".