עורך דין אדי בליטשטיין טוען כי ישראכרט ולאומי קארד ניצלו את הסכמתו לקבלת דפי פירוט דיגיטליים באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני בה הוא משתמש, והעבירו אליו דברי פרסומת ללא הסכמתו. עו"ד בליטשטיין הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות נגד שתי החברות.

לדבריו הוא הצטרף לשירות קבלת דפי פירוט דיגיטליים המחליף את שליחת פירוט החיובים החודשיים באמצעות הדואר. לטענתו הופתע לגלות כי ישראכרט ולאומי קארד צירפו דברי פרסומת לדפי הפירוט הדיגיטליים של הוצאותיו החודשיות.

עו"ד בליטשטיין טוען כי היה בטוח כי לאחר בקשתו מהנתבעות לחדול מלשלוח אליו דברי פרסומת הן תכבדנה את בקשתו ותחדלנה ממנהגן זה, אולם בקשותיו נפלו על אוזניים ערלות.

התובע מציין כי דברי הפרסומת שנשלחו אליו עודדו אותו להוציא כספים. כך לדוגמה, כרטיס 1+1 למופע ספיריט אוף דה דאנס 2014. לטענתו, אף אם נתן הסכמתו לנתבעות לשלוח אליו דברי פרסומת במועד ההתקשרות - דבר שאינו זכור לו, הרי שהסכמה זו בוטלה עם משלוח הודעות הסירוב על ידו.

בתביעה נטען עוד כי הנתבעות אינן מקיימות את הוראות חוק התקשורת בכך שפירוט הוצאותיו החודשיות אינו נושא את המילה "פרסומת" על-אף שדברי פרסומת מופיעים בו. בנוסף הן אינן מציינות את כתובתן בהודעות הדואר האלקטרוני המכילה פרסומת ואינן מציינות את דרכי יצירת הקשר עמן, ואינן מעדכנות את הנמען על זכותו לשלוח בכל עת הודעות סירוב לקבלת דברי פרסומת ובאלו דרכים יכול לעשות כן.

לדברי התובע הוא נאלץ לבזבז את זמנו שהינו המשאב היקר ביותר בעבורו ולהשקיע משאבים על-מנת לפנות אל הנתבעות ולדרוש מהן לחדול ממשלוח דברי פרסומת, דבר שכאמור לא נעשה, בעוד הן מרוויחות פרסום המוני ללא תשלום.

התובע מעריך את נזקי כלל לקוחות הנתבעות בסכום של 50 מיליון שקלים לכל אחת מהן ובסך-הכל בסכום כולל של 100 מיליון שקלים.