פרקליט המדינה, שי ניצן, שיקר במכתב ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בעקבות החלטה של נציבת הביקורת הילה גרסטל. כך עולה מבדיקת News1.

גרסטל קבעה (26.11.15), כי מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות, רחל שילנסקי, נהגה שלא כשורה כאשר דרשה שינויים בתצהיר עליו חתם ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית. מדובר בתצהיר במסגרת תביעתה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק נגד המדינה, לאחר שעל-פי דרישתו של ניצן נמנעה כניסתה לתפקיד מנהלת היחידה לרפואה משפטית, בעקבות הביקורת שמתח עליה בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק רומן זדורוב.

גרסטל: "דעות מקצועיות ואישיות"

גרסטל דחתה עובדתית את טענתה של שילנסקי, לפיה השינויים נגעו לעמדות משפטיות שסתרו את עמדתה של המדינה. לדבריה, מדובר בתיקונים "הנוגעים, ברובם המכריע, לדעות מקצועיות ואישיות של ד"ר קוגל". גרסטל מונה את עיקרי החלקים שקוגל התבקש להשמיט מתצהירו:

• הסבר בנוגע לפעילותו של רופא משפטי.

• הסבר משמעות ביטול זכייתה של פורמן-רזניק במכרז לקריירה האישית שלה.

• עמדתו האישית של קוגל בנוגע לביקורתו של בית המשפט על פורמן-רזניק בתיק זדורוב.

• עמדתו האישית של קוגל בנוגע להתערבות של גורמים חיצוניים במינויים במכון לרפואה משפטית.

• עמדתו של קוגל בנוגע להתנהלות הפרקליטות.

גרסטל סיכמה: "מרבית השינויים המבוקשים אינם מתייחסים להבעת עמדה משפטית [ההדגשה במקור] שונה בנושא שבמחלוקת (קרי שאלת חוקיות מינויה של ד"ר פורמן ושאלת חוקיות מניעת כניסתה לתפקיד) באופן שהיה מקום למנוע את הצגת עמדת ד"ר קוגל לפני בית הדין לנוכח הכלל שלפיו המדינה 'מדברת בקול אחד' באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו. כלל לא ברור כיצד ניתן למנוע מד"ר קוגל להציג עמדה מקצועית טהורה, גם אם היא סותרת את עמדת המדינה בתיק זדורוב.

"...הפסקאות בתצהירו החתום של ד"ר קוגל, שמחיקתן התבקשה על-ידי הפרקליטות, משקפות את עמדותיו המקצועיות והאישיות של ד"ר קוגל, מנהל המכון. אף לגישתך הן 'עמדותיו והגיגיו האישיים'. ככאלו - נכון היה להציגן במלואן בפני בית הדין".

ניצן: "עמדות משפטיות והגיגים"

למרות שגרסטל קבעה עובדתית, כי קוגל לא נדרש למחוק שום עמדה משפטית, טען ניצן (28.11.15) - כאשר ביקש מווינשטיין להתעלם מהכרעתה של גרסטל - שזה מה שהתבקש למחוק. הוא אף טען, על סמך אותו מצג כוזב, כי קבלת עמדתה זו של גרסטל תהיה הרסנית לעבודת הפרקליטות:

"המשמעות האופרטיבית של ההחלטה הינה, שכל עובד מדינה יוכל לחתום על תצהיר בפני עו"ד בו יבחר, ולהעבירו לפרקליט, ומרגע זה ואילך לא ניתן יהיה לשנותו ולתקנו, בבחינת 'כזה ראה וקדש', ויהיה על הפרקליט להגיש לבית המשפט תצהיר הסותר את עמדת המדינה ואת עמדת היועץ המשפטי לממשלה ובאי-כוחו.

"...ברור שהתנהלות כזו תפגע באופן חמור ביכולתה של הפרקליטות להגן על תיקים של המדינה. מדובר בקביעה האמורה לשנות לחלוטין את אופן הפעולה של פרקליטות המדינה, הנוהג מאז ומעולם (למיטב ידיעתי, בידיעתם ואישורם של כל היועצים המשפטיים לממשלה) ואני סבור שאין לכך כל הצדקה משפטית או טעם.

"למותר לציין, כי לא ניתן לדרוש מעובד מדינה לשנות עובדות [ההדגשה במקור] שאותן הוא אמור להעיד ושאותן מסר לפרקליט. אולם דעות ועמדות - שאני! ודוק. אף במקרה דנן, השינויים שהתבקשו לא התייחסו כמובן לעובדות שעליהן העיד ד"ר קוגל, אלא לעמדות משפטיות והגיגים אישיים".

ניצן ציין, כי במקרה הזה הוגש התצהיר כלשונו לאחר שקוגל עמד על כך, אך הזהיר: "אם כך ננהג בכל מקרה עתידי, הדבר יפגע אנושות ביכולת הפרקליטות להגן כהלכה על עמדות המדינה".

סילוף נוסף

ניצן המשיך וסילף את הכרעתה של גרסטל. לשיטתו, "בהחלט ייתכן שגם שינוי בטיוטת תצהיר של עובד מדינה, דבר הנעשה על-ידי הפרקליטים דבר יום ביומו, עלול להיחשב לשיטת הנציבה ל'התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד'. על כן גם בנושא זה יש להעמיד דברים על מכונם".

אולם גרסטל הבחינה בבירור בין טיוטת תצהיר לבין תצהיר. היא ציינה, כי קוגל שלח לשילנסקי תצהיר חתום ומאושר על-ידי עורך דין. "אין מדובר בטיוטת תצהיר שהועברה אליכם, ושאליה יכול להתייחס 'השיח' הנזכר במכתבך", היא מדגישה. "ד"ר קוגל שלח כאמור תצהיר עשוי וגמור, וכל ניסיון שינוי שלו, מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד".