היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, מעניק גיבוי לשקריו של פרקליט המדינה,
שי ניצן, בנושא תצהירו של ד"ר
חן קוגל. זוהי המסקנה ממכתב ששיגר וינשטיין לניצן (13.12.15) בנושא זה.
קוגל התבקש בידי בכירים בפרקליטות, בראשותה של מנהלת המחלקה למשפט העבודה, עו"ד
רחל שילנסקי, להכניס שינויים בתצהיר שהגיש לבית הדין לעבודה. התצהיר הוגש בעקבות תביעתה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, לאחר שהפרקליטות - בהנחייתו של ניצן - דרשה להגביל את עבודתה כמנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית, אותו מנהל קוגל, בשל הביקורת שמתח עליה בית המשפט המחוזי בתיק רומן זדורוב.
כפי שנחשף ב-News1, קוגל נדרש להשמיט פסקאות שלמות בהן חיווה את דעתו המקצועית - כממונה הישיר על פורמן-רזניק - לגבי המשמעות שתהיה לקבלת דרישותיה של הפרקליטות. בין היתר הוא הסביר, כי הטלת איסור על פורמן-רזניק לעסוק בנתיחות העשויות להביא להגשת חוות דעת מטעמה, משולה למצב בו ייאסר על טבח לבשל. הוא גם הסביר, שוב כמומחה ומנהל, מה יהיו ההשלכות עתידה המקצועי של פורמן-רזניק אם בחירתה תיפסל.
נציבת הביקורת על הפרקליטות,
הילה גרסטל, קבעה שההתערבות בתצהיר הייתה פסולה ובבחינת ניסיון להשפיע על עד. בתגובה פנה ניצן לווינשטיין וביקש שיטרפד למעשה את ההחלטה, באומרו שהקטעים שהתבקש קוגל להשמיט היו בבחינת "הגיגים אישיים" והבעת עמדה משפטית המנוגדת לזו של המדינה בתיק זדורוב. כאמור, בחינת המסמך המקורי - שפורסם במלואו ב-News1 - העלתה שטענה זו של ניצן היא שקרית.
למרות זאת, וינשטיין קיבל את בקשתו של ניצן - בלא להתייחס כלל לבסיס העובדתי השקרי עליה היא ניצבת - וכתב לו: "מייצגי המדינה בערכאות מטעם היועץ המשפטי לממשלה ימשיכו להציג בפני הערכאות השיפוטיות - בין בכתבי בי-דין ובין בתצהירים המוגשים על ידם - עמדה משפטית אחת, היא עמדת היועץ המשפטי לממשלה. אין להציג לבית המשפט עמדות של מיוצג אשר אינן עולות בקנה אחד עם העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו. זאת על-פי ההלכה המושרשת מימים ימימה.
"בכלל זה, נכון שמייצגי המדינה בערכאות מטעם היועץ המשפטי לממשלה ימשיכו לנהל שיג ושיח מקצועי עם המיוצגים על ידם לגבי תוכן התצהיר שיוגש לבית המשפט, והם יהיו רשאים, במקרים המתאימים, לדרוש השמטת עמדות אישיות (להבדיל כמובן מעובדות רלוונטיות) של בעל התצהיר, הסותרות את העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו".
יצוין, כי גרסטל קבעה שלא מדובר היה ב"שיג ושיח" עם קוגל, אלא בהתערבות בתצהיר שכבר נחתם על ידו ואומת בידי עורך דין חיצוני. לפיכך, גם חלק זה במכתבו של וינשטיין עומד בניגוד לעובדות.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
