אמש, 1.6.09, עלתה בירושלים חוויה תרבותית ורגשית מיוחדת במינה.
לא, אין הכוונה להישרדות, להאח הגדול, או לטופז איי הפנינה, מופעים עתירי רייטינג מבית מדרשם של אחשדרפני והמצאנטים של התרבות העברית בת זמננו.
הארוע השמיע אוושה דקה בציבוריות, וחלף ללא תשומת לב של תקשורתנו המהוללת.
ב'יד ושם' הועלתה היצירה קדיש - סימפוניה מס' 3 מאת ליאונרד ברנשטיין בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח המנצח הנודע ג'ון אקסלרוד.
את היצירה, שנכתבה לפי הטקסט "דיאלוג עם אלוהים" מאת ד"ר שמואל (סם) פיזאר, ליווה בהקראה מרגשת שמואל פיזאר עצמו.
ספק אדם - ספק אגדה.
בארוע הופיעו האנסמבל הקולי החדש ומקהלת אנקור, המקהלה הקאמרית תל אביב וזמרת הסופרן המצוינת דנה גלזר.
הארוע הוסרט ולוואי שמשרד החינוך והתרבות ידאג להביאו להפצה נרחבת ככל האפשר.
בקהל שגדש את הכיכר, היו שועי ארץ כנשיא המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ושופטיו, מבקר המדינה, גב' לילי ספרא שנתנה חסותה לקונצרט, ניצולי שואה, אורחים נכבדים מחו"ל ורבים וטובים אחרים.
הארוע עצמו היה אירוע מוזיקלי יוצא מגדר הרגיל. הביצוע של התזמורת, המקהלות והמנצח היה במילה אחת - מצוין.
לא יוכברו מילים, היית - חווית!
אולם, היצירה חרגה מפן תרבותי גרידא ועברה למחוזות הרגש.
שמואל פיזאר בקולו העצים את היצירה המוזיקלית והקנה לה ממד אישי ואוניברסלי בו זמנית. בקולו ובדבריו צלצל בעוצמה פעמון אזהרה מן העלול לקרות.
עם תום הקונצרט, בדרכי לתל אביב, בישרו חדשות השעה עשר כי האו"ם מינה ועדה לחקירת פשעי המלחמה של ישראל, ודודו, כן דודו, ושוב דודו.
קולו של פיזאר וצלילי הקדיש הלכו ונמוגו בין הרי ירושלים בואכה תל אביב.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
