בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דומה כי מדינת ישראל איבדה לחלוטין את הראייה; כל מה שעושים או לא עושים אצלנו, מתייחס לכאן ועכשיו ואינו לוקח בחשבון השלכות עתידיות
הרבה מאד מילים נכתבו בנושא זה בהקשר של אלחנן טננבאום השבוי בידי החיזבאללה ועוד שנים קודם לכן בהקשרים שונים. מן הראוי לבחון עניין זה, כמו גם עניינים אחרים מזווית הראיה של מקורותינו הנצחיים ואולי ללמוד משהו על הדרך בה יש ללכת. ככלל, פדיון שבויים נחשב למצווה בעלת ערך עצום שכן יש בה הצלת נפשות כפשוטו וכל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא. (רמב"ם, הלכות מתנות עניים, ח,י): פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, (מפני) שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על "לא תְאַמֵּץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ועל "לא תעמוד על דם רעך" ועל "לא ירדנו בפרך לעיניך", ובטל מצוות "פָּתח תפתח את ידך לו" ומצוות "וחי אחיך עמך" "ואהבת לרעך כמוך" "והצל לקוחים למות", והרבה דברים כאלו. ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים: השאלה היא מה הם גבולותיה של הלכה זו? האם בכל זמן, מקום ומחיר פדיון שבויים הנה מצווה רבה, או שיש הגבלות כלשהן? (שם, שם, ח, יב): אין פודין את השבויים בְיָתֵר על דמיהן מפני תקון העולם, שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם (...). כלומר, לא בכל מחיר פודים את השבויים והשיקול הקובע הוא ההשלכות העתידיות של המצווה העכשווית. קל להבין כי נקודת המוצא של הלכות אלו כמו גם של מקורות הלכתיים רבים מאד, הנה - מצד אחד - ההנחה שיהודים נמצאים בשליטתם של גויים שעניינם הוא סחיטת ממון מן היהודים בדרך של תפיסת שבויים וקביעת מחיר תמורת שחרורם, ומצד שני הערבות ההדדית שבין יהודים לבין עצמם, "כל ישראל ערבים זה לזה". אבל מה קורה כאשר היהודים אינם כפופים לשלטון זר והמחזיקים בשבויים אינם מבקשים ממון תמורת השבויים? האם גם אז תקפות הלכות אלו? נבחן זאת לאור המסופר בפרשת השבוע: אחיינו של אברהם אבינו, לוט נשבה במלחמה שהתחוללה בין ארבעה מלכים שבאו ממסופוטמיה לבין סדום ועמורה. האחרונים ניגפו במלחמה ולוט נלקח בשבי ביחד עם כל השלל שבזזו המנצחים. (בראשית יד): [יב] וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ וְהוּא ישֵׁב בִּסְדם: יש רגליים לסברה כי המנצחים שבו את אחיינו של אברהם כמעשה של התגרות באברהם שמרד בשלטונם ונדד לו הרחק מהישג ידם אל ארץ כנען. [יג] וַיָּבא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמרִי אֲחִי אֶשְׁכּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם: כך או אחרת, אברהם אינו שולח מתווכים לשאול את השובים מהו המחיר שהם מבקשים תמורת שחרור אחיינו. [יד] וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדּף עַד-דָּן: [טו] וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמאל לְדַמָּשֶׂק: [טז] וַיָּשֶׁב אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם: השובים נקטו מהלך כוחני בוטה ובין היתר לקחו בשבי נשים ואנשים שאינם לוחמים. אברהם אבינו מבין כי מו"מ לשחרור השבויים משחק לידי השובים, מעצים את כוחם וממילא מחליש אותו בכל קשר עתידי - אם יתקיים אתם. והוא מגיב ופועל בהתאם לתובנה זו. דומה כי מדינת ישראל איבדה לחלוטין את הראייה; כל מה שעושים או לא עושים אצלנו, מתייחס לכאן ועכשיו ואינו לוקח בחשבון השלכות עתידיות. בעצם קיום המו"מ עם החוטפים, העניקה להם מדינת ישראל הריבונית מעמד שווה ולמעשה נתנה לגיטימציה למעשיהם הנפשעים. כעת הולכים לשלם מחיר יקר עבור שחרור חטופים כאשר - לכל מי שעיניים בראשו - ברור שהחטיפה הבאה לא תאחר לבוא והשאלה היא במה ישלמו אז. נותר רק להתפלל לבורא העולם ומנהיגו שיגן עלינו מפני מנהיגינו עד אשר נשכיל להחליפם במנהיגות שתדע, לא לשלם עבור פדיון שבויים, אלא לגבות עבורם מחיר כזה שלא ישתלם עוד לחטוף יהודים ולהתעלל בהם. ושיהיה רק טוב ליהודים.
|
תאריך:
|
07/11/2003
|
|
|
עודכן:
|
07/11/2003
|
|
נסים ישעיהו, "תנועת אור ישראל"
|
|
מלחמת ההתשה בה נתונה ארה"ב בעירק, זכתה זה מקרוב לכינוי "המערכה השלישית", (בהמשך למלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 והמלחמה האחרונה ב-אפריל 2003). נפילתם של עשרות חיילים אמריקנים מאז חודש מאי השנה והתערערות הביטחון הפנימי בעירק, עד כדי נטישה המונית של צוותים בינ"ל את המדינה, הפכו, כמו מטבע הדברים, ל"אייטם" מרכזי בסדר היום של הממשל והתקשורת בארה"ב.
|
|
|
(אבות ה, ב): עֲשָרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם עַד נחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָרָה דּוֹרוֹת מִנּחַ עַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְכַר כֻּלָּם.
|
|
|
עו"ד אלי זהר, בעל משרד פרקליטים משגשג, הודיע במכתב לשר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, ממליצו - כי הוא נסוג ומוותר על הכבוד להיות היועץ המשפטי לממשלה. במכתבו מפרט עו"ד זהר את משנתו ותפישתו המשפטית והחברתית ואת הנימוקים שהניעו אותו בסיכום ההתלבטויות להודיע שהוא לא מקבל את ההצעה של לפיד.
|
|
|
מאות סוכני ביטוח ומפקחים עלולים למצוא עצמם מחוץ לענף הביטוח בשנת 2004, עקב הפגיעה הקשה הצפויה בהכנסות סוכני הביטוח, בעקבות ההסדרים החדשים ביוזמת המפקח על הביטוח להקטנה ופריסה של עמלות ביטוח החיים על פני מספר שנים.
|
|
|
מסמך נוסיבה - איילון מאזן בצורה סבירה בין השאיפות והזהות הלאומית של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ובין השאיפות הלאומיות של העם הפלשתיני. מגרעתו הגדולה בכך שהמהלך כולו תלוי בפלשתינים, חברה שהיא אנרכית ומפוררת יותר מכל חברה אחרת מחוץ לאפריקה. זו חברה שצריכה עוד עשור לפחות כדי לשקם את עצמה ואת המרות הלאומית אפילו תתחיל בכך מחר בבוקר.
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|