היכן אמורה תובלה לעלות יותר - במדינה קטנה או במדינה גדולה? ההיגיון שלנו אומר: במדינה גדולה. ההיגיון של מנכ"ל איקאה ישראל, שלומי גבאי, אומר: במדינה קטנה. זהו אחד ההסברים של גבאי לכך שמוצרים באיקאה ישראל עולים יותר - לפעמים עשרות אחוזים יותר - מאשר אותם מוצרים בדיוק באיקאה בטורקיה או בבריטניה ("TheMarker", 17.1). וזה לא רק באיקאה: גם ברשת H&M המגיעה ארצה, המחירים בשקלים יהיו יותר גבוהים אצלנו מאשר בחו"ל.

מעבר לחוסר ההיגיון בטיעון שתובלה בכמה עשרות בישראל יותר יקרה מאשר במאות ק"מ במדינות גדולות כמו טורקיה ובריטניה, יש עוד נקודה שאינה מתיישבת עם המציאות. הרי ידוע, שכיום רוב מה שאנחנו קונים מגיע מהמזרח הרחוק. די במבט מהיר במבט העולם כדי לדעת, שישראל קרובה יותר לסין ולהודו מאשר טורקיה או בריטניה, וכאן ההבדל הוא באמת משמעותי - אלפי ק"מ של הובלה ימית. אם כבר, המחירים אצלנו היו צריכים להיות נמוכים יותר.

אלא שהבדיחה במקרה הזה היא על חשבונו של הצרכן הישראלי, המסתער על כל מה שמריח חו"ל, במיוחד אם זהו מותג ידוע, ועוד יותר במיוחד אם עושים לו מסע יחצ"נות מתוחכם די הצורך ומפתים אותו בכך ש"זה יותר זול". את בדיקת העובדות, אם בכלל, דוחים לשלב הרבה יותר מאוחר.

מי שאמר שלכס הקדוש אין חוש הומור? כאשר ביקר השבוע בנדיקטוס ה-16 בבית הכנסת הגדול של רומא, לא התבייש ראש הקהילה היהודית, ריקארדו פצ'יפיצ'י (וכל הכבוד לו על כך), להתעמת עימו סביב כוונתו להכריז על פיוס ה-12 כקדוש. ומה היה לנציגו של ישו עלי אדמות לומר בתגובה? הנה הציטוט: "הוותיקן פעל בסתר כדי להגן על יהודים במלחמת העולם השנייה. האפיפיור והוותיקן בימי המלחמה האמינו שהם מסייעים ליהודים, לרוב בדרכים נסתרות וסודיות".

מסתבר שזה כל כך סודי, עד שאפילו כיום מסרב הוותיקן לפתוח את מסמכיו בפני חוקרים עצמאיים. מסתבר שזה כל כך סודי, עד שההיסטוריונים מתקשים להצביע על פעולות של ממש שנקטו הוותיקן ופיוס ה-12, למעט כאשר יהודי רומא נרדפו ממש "מתחת לחלונו של האפיפיור", כפי הביטוי שנטבע אז. בהנחה שבנדיקטוס יודע משהו על ההיסטוריה, חייבים לומר שהוא התבדח - כי קשה להאמין שהוא התכוון ברצינות.

הנה אחת מאותן ידיעות, שגורמות לך לבדוק האם התאריך איננו 1 באפריל. "כלכליסט" סיפר השבוע (17.1), כי בקרוב יחל פיילוט בשימוש באנרגיה סולרית בבתי מלון באילת. נשמע כמו מתיחה, לא? העיר בה יש בערך 360 יום של שמש בשנה, העיר המשווקת את עצמה לכל העולם בזכות אותה שמש - בעיר הזאת רק עכשיו עושים פיילוט בשימוש בדודי שמש בבתי המלון?

אז מסתבר שאנחנו עדיין בחודש ינואר, ושהידיעה הזו רצינית לגמרי. כאשר הותקנו בשנות ה-70 התקנות שחייבו שימוש בדודי שמש, הן לא הוחלו על בתי מלון - גם לא באילת. כעת מתחילים אולי לתקן את המעוות, ואולי בעוד כמה שנים גם שם ינצלו את אנרגיית השמש במקום לבזבז חשמל. אתם יודעים מה? אם זה לא היה עצוב, זה היה באמת מצחיק.

"התפרקות קומית" - כינה דני איילון את שיחת ההשפלה עם השגריר הטורקי. זה באמת הזכיר לי סצינה קומית מאחד הסרטים הידועים ביותר בהיסטוריה, "הדיקטטור הגדול". כאשר היטלר (צ'רלי צ'פלין) מתכונן לקבל את פניו של מוסוליני, מראה לו אחד מעוזריו את הכסא שהוכן לדוצ'ה האיטלקי: כסא שרגליו נוסרו והוא כמעט בגובה הרצפה. "ניצחון פסיכולוגי", מבטיח העוזר לפירר.

מוסוליני נכנס למשרדו העצום של היטלר, מתיישב ומרגיש מיד במתרחש. "מה זה?! שמו לי כסא של תינוק!" הוא אומר, ספק לעצמו ספק למארחו. אלא שעד מהרה מוסוליני מוצא פתרון: הוא מתיישב על קצה שולחנו של היטלר, וכעת הוא שמסתכל מלמעלה.

אז דני איילון חושב שהוא צ'רלי צ'פלין? אותי לפחות הוא הצחיק הרבה פחות מאשר המקור.

• הממשלה אישרה השבוע את קו הרכבת לירושלים ובנייתו אמורה להסתיים ב-2016. במדינה בה שיפוץ רחוב אבן גבירול נמשך שלוש שנים, ממש מצחיק לחשוב שהנחת מסילת ברזל תימשך שש.

• "אנו לא מנהלים את ענייננו המסחריים מעל דפי העיתון" - תגובת ערוץ 10 לידיעה על מעבר אפשרי של משרדיו מגבעתיים לנווה אילן (TheMarker"", 18.1). זהו אותו ערוץ שניהל את כל ענייניו המסחריים מעל דפי כל עיתון אפשרי, כאשר ניהל קמפיין מוצלח שיאפשר לו להמשיך ולפעול, למרות שהפר את כל מחויבויותיו החוקיות והחוזיות.

• פסק דין שניתן השבוע: נהג משאית שצבר 44 נקודות בשל עבירות תנועה, חויב להיבחן שוב בתיאוריה ורשיונו נשלל לשלושה חודשים. וזהו. בעוד שלושה חודשים הוא יוכל לחזור לכביש. מעניין כמה זמן יקח עד שהוא יהיה מעורב בתאונה קטלנית ונשמע שהיו לו 50-60-70-80 עבירות.

• אבי לוזון הבטיח להתפטר מראשות ההתאחדות לכדורגל אם ישראל לא תעפיל למונדיאל. ישראל לא העפילה למונדיאל. השבוע נבחר לוזון לקדנציה שנייה כיו"ר ההתאחדות.

• חלק ניכר משחקני מכבי תל אביב השקיעו בבנק של מוני פנאן, ובכמה מהמקרים - סכומים הנראים גדולים מאלו שקיבלו רשמית מהקבוצה. ורק שמעון מזרחי לא ידע כלום, נכון? מכבי תל אביב טוענת רשמית שהסכומים שבמחברת של פנאן נראים כ"רישום המשכורות השנתיות של השחקנים". טוב, כבר אמרנו שהפעם המדור מוקדש לבדיחות.

ממשלת ישראל אמורה לקבל "החלטות פורצות דרך" בנושא העוני, בעיקר בנוגע לאי השתלבותם של החרדים והערבים במידה מספקת במעגל העבודה, ולקדם רפורמות בחינוך. החלטות אלו הן שלב מרכזי בקבלת ישראל ל-OECD. למעשה, ישראל הבטיחה לארגון הבינלאומי שההחלטה בנושא העוני תתקבל עוד השבוע, לפני ביקורו בארץ של מזכ"ל הארגון, אבל הממשלה אפילו לא התחילה לדון בנושא.

תנו לעסק הזה עוד כמה חודשים, וגם ה-OECD יתחיל לקלוט את הבדיחה שקרויה "קבלת החלטות בישראל" ובעיקר מימושן. האם מישהו באמת חושב שגורם שולי כמו התחייבות ל-32 המשקים המובילים בעולם, יכול להתמודד מול גורמים מכריעים כמו פוליטיקה פנימית ולחצים קואליציוניים? האם זה שנבטיח משהו לארה"ב, לגרמניה, ליפן, לסין וליתר המדינות החשובות ביותר בעולם - האם זה מה שיגרום לחרדים ולערבים לצאת לעבוד, לארגוני המורים להפסיק לחשוב רק על עצמם, או לממשלה כולה להבין שעתידנו תלוי בחינוך?