בשקט-בשקט יושב בטהרן צורר-ישראל חדש וטווה, בחשאי, תוכניות שנועדו להשלים את מה שהצורר הנאצי לא הספיק לעשות בשעתו: להשמיד את העם היהודי - אבל הפעם במדינתו.
בדיוק כמו אדולף היטלר, גם נשיא אירן, מחמוד
אחמדינג'אד, אינו מסתיר בפני העולם את כמיהתו ל"פתרון הסופי". בחסות הטרור המוסלמי העולמי מסייעים לו, בחדווה רבה, ארגונים כמו "אל-קאעידה", "הג'יהאד המוסלמי" וה"חיזבאללה", ומשקיפים מן הצדנ"או-נאצים בגרמניה, באוסטריה, באמריקה הדרומית ובארצות ערב, שעדיין מתהלכים חופשי על פני האדמה, לצידם, כמובן, של זקני ס.ס., אקטיביסטים לשעבר והיום הולכי-בטל ששרדו, הסופקים מן הסתם כפיים למראה "מלאכת הקודש" שלהם, שנעשית עכשיו בידי אחרים. מחזיקים-מחרים אחריהם גם כל אותם מכחישי-שואה למיניהם - מרצים באוניברסיטאות וסתם ואנשי-רוח, הממשיכים לטעון, בעקשנות "מדעית", כי השואה לא הייתה ולא נבראה אלא במוחם הקודח של היהודים.
הארגונים האיסלאמיים, בהשראתם של שלטונות-טהרן, עמלים עכשיו על הפצצה הגרעינית, כשהם ניצבים עם רובים שלופים שנועדו לחסל, סוף-סוף, את האויב הציוני, הנלחם על זכותו להתקיים.
המלחמה בסרטן מלחמת העולם השלישית, הגדל ומתפשט מיום ליום, נושאת, בינתיים, תוצאות עקרות: כל אימת שנגדעת אחת מזרועותיו, הוא שב וצץ מחדש, כמו גידול ממאיר שממאן לגווע.
את הסרטן הזה צריך העולם הנאור לעקור מהר מאוד מן השורש. אם לא בנשק קונבנציונלי ואימפוטנטי, אז בנשק גרעיני-אגרסיבי. שעת השין לביצוע המשימה הולכת ומתקרבת בצעדי ענק ואסור בשום אופן להחמיצה. גם אם נגזר עלינו שאת העבודה המלוכלכת הזאת לא יעשו אחרים בשבילנו - נצטרך אנחנו לעשות אותה, בלית ברירה, בעצמנו.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
