|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דרוש מנהיג למדינה ריבונית
|
אין פה סיפור גדול בשום קנה מידה ארצי, מנהיגיה של מדינה ישראל צריכים לומר בפה אחד: "ישראל הינה מדינת ריבונית, כל מי שינסה להיכנס אליה ללא רשות, אחת דינו - להיעצר או למות"
|
בסופו של עניין, מה היה לנו כאן השבוע? היתה קבוצה של לוחמים המקבלת חסות ממדינה אויב, שעד לפני שנתיים נחשבה לבת ברית שלנו. אותה "קבוצת שלום" פלוס עוד כמה סבתות פוטוגניות הכריזה: "אנחנו נשבור את ריבונותה של מדינת ישראל". הדבר עלה לנו בפציעה קשה של שני לוחמים. מישהו מוכן לספר לי על מה המהומה?
ליבי למשפחות ההרוגים, שכן הרוג לא משנה איפה ומתי ואילו נסיבות, הינו אירוע עצוב. ליבי כואב ודואב ללוחמים האמיצים שנפצעו ולבני משפחותיהם, שנוטלים על גבם את עול ההתאוששות. אילו הם הפרטים אך כמדינה, זאת סערה בכוס מים ותו לא. פה תמונה הבעיה, שלמרות שאין פה סיפור, ראשי מדינתנו נוהגים כבשעת משבר. ראשית נתניהו ביטל שליחותו בחו"ל. שנית, הוחלפו מהלומות מי אשם בהסברה הגרועה שלנו, בנוסף התכנס הקבינט ל"החלטות גורליות" בקשר לשחרור העצורים ועוד.
דרוש לנו מנהיג שידע שהוא מנהיג מדינה יהודית ריבונית. מדינה ריבונית נוהגת כמדינה ריבונית לכל דבר ודבר. מדינת ישראל היתה שייכת לעם היהודי מאז ולתמיד. זאת הבטחה אותה קיבלו אבות אבותינו מבורא עולם. זאת הבטחה אותה קיבלו הורי הורינו מהכובש האנגלי, בצורת "הצהרת בלפור". זאת מדינה שהוכרה ע"י האו"ם. זה כל מה שמנהיגנו צריכים לדעת. בעקרון זה עליהם לנהוג ולפעול.
מנהיגינו צריכים לומר לעולם: "ישראל הינה מדינת ריבונית, כל מי שינסה להיכנס אליה ללא רשות, אחת דינו להיעצר או למות".
אין זה משנה אם מדובר ב"סבתות השלום" מטורקיה או מאירלנד. אין זה משנה אם אדון ארדואן מבטיח לשלוח אוניית מלחמה עם מטוסים. אחת דינם של שוברי הריבונות הישראלית: להיעצר או למות. הכל תלוי בנסיבות. מעל לכל, מנהיג של מדינה ריבונית לא מגיע "לפשרות יצירתיות" על ביקורות הגבולות שלו, אלא עליו לדעת שהוא מנהיג מדינה ריבונית על כל המשתמע מכך.
|
| תאריך:
|
04/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
04/06/2010
|
|
ראובן שילת
|
|
דרוש מנהיג למדינה ריבונית
|
|
ההתקרבנות הישראלית עלתה השבוע על גדותיה וכבר נשפכים ממנה לריק תשפוכות המסכנוּת וחוסר האונים אל תעלות היגון והאבלות. מהלך בריא של הפגנת ריבונות זכה בתקשורת המעוותת שלנו לקיתונות של רותחין. מבצע צבאי מוצלח למדי שבו המשימה הושגה במלואה נרשם אצלנו כתבוסה רבתי. התנהגות אחראית, שפויה, שקולה, מאופקת עד כדי השתאות, הופכת ל'טמטום ישראלי', וכבר אין ברירה אלא להעמיד את המדינה והתקשורת זו מול זו ולקבוע אחת ולתמיד מי היא הטפשה המרושעת מבין שתיהן.
|
|
|
|
|
אף שאין להמעיט בחשיבותו האסטרטגית-לאומית של גילוי הגז מול חופי ישראל - יש לגלות אופטימיות זהירה באשר לניצול מאגריו.
|
|
|
|
|
נימוקים רבים בפי השמאל ובפי חלקים מהימין - אלה ששים עליהם כמוצאי שלל רב, ואלה משלימים עמם בכובד ראש - בעד הנסיגה למתכונת כזו או אחרת של גבולות 1967. החל מאמונה כנה בזכותו של עם אחר ל"שטחים", דרך תקווה לפייס אויבים מרים, וכלה בנימוק כי יש לבצר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על כל אלה ראוי וחיוני לתת את הדעת, אך נדרשת עוד יותר התייחסותנו לנימוק מזיק במיוחד, המושמע לעתים קרובות בזכות מה שכינה אבא אבן "גבולות אושוויץ": משום ש"אין ברירה". כלומר, משום שלכאורה - ואת זאת מצהירים כלאחר יד, שכן הדבר "מובן מאליו" לפחות כמו תכול הרקיע - הפלשתינים לעולם לא יסכימו לדבר מלבד מדינה עצמאית; הסורים לעולם ישלימו עמנו מבלי שתוחזר להם רמת הגולן; ארה"ב ואירופה לעולם לא יכירו בזכותנו ליהודה ושומרון ולירושלים המאוחדת; וירדן לעולם לא תאפשר את פתרון הבעיה הדמוגרפית של ישראל בשטחה. העולם כולו הכריע כבר בנידון, וכל שנותר ליהודים הוא להתעדכן במה שהוכרע בעבורם.
|
|
|
|
|
לכל חברה, דת או כת יש האדמורי"ם שלה - דמויות בעלות סמכות המשמשות "מנהיגי דעה". הן המתווכות עבורה את המידע הקיים שם בעולם החיצוני, ומַבנות את המתרחש בו בנרטיבים שונים המיתרגמים לתפיסות עולם ולדרכי פעולה.
|
|
|
|
|
שמו של אברמ'ק מרחב אולי לא אומר הרבה היום. אבל כדאי לשים לב אליו. השם הוא בדוי, הדמות לא כל כך. לקראת סוף השנה שעברה, לאחר שחגג בחיק משפחתו את יום הולדתו התשעים, הוא הרגיש שנמאס לו שם בקיבוץ שדות-עמק. איך להגיד, הוא הרגיש כמי שאיבד את נעלי הבית מתוצרת המגפר שלו ומוישה גרוסמן הסנדלר נתן לו נעלי בית משומשות, בהשאלה. והוא ידע גם של מי הם היו. כך הרגיש בשדות-עמק. ועכשיו, בגיל תשעים, נמאס לו והוא התגעגע לנעלי הבית האבודות. לקיבוץ שממנו גורש, הקיבוץ שממנו הוצא, לא לא... בעצם עזב, או הועזב, בקיצור, הקיבוץ שאותו הקים במו ידיו יחד עם עוד גרעין של לא יותר מ-25 חברים. קיבוץ עין-התבור המהולל.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
