כשל מערכתי במשרד התחבורה

הקטל בדרכים נמשך, כאשר שומעים על יותר ויותר תאונות שבהן מעורבים נהגים שיכורים או נהגים שנמצאים תחת השפעה של סמים. לאחרונה נתקלתי במציאות המסוכנת של כבישי ישראל, מזווית קצת אחרת, שחושפת כשל מערכתי במשרד התחבורה ובמערכת החוק בישראל.

דרך שיחה קצרה עם נרקומן לשעבר, שנמצא בתקופת גמילה, התגלתה לי תמונה עגומה, שבה נרקומנים מורשים לנהוג תוך שהם מסכנים את כולנו. השיחה התחילה, כאשר הבחור הצעיר סיפר לי שעכשיו, כשהוא נגמל מהסמים והתחיל לעבוד, הוא מתכוון לקנות רכב לעצמו מהכסף שחסך. נדהמתי מכך שנרקומן לשעבר, שהפסיק להשתמש בסמים רק בשנה האחרונה מבלי שיש עליו אפילו פיקוח, יכול לנהוג - ולכן שאלתי אותו ממתי יש לו רישיון. התשובה שלו לשאלה זו זעזעה אותי, והפחידה אותי אף יותר, מאחר שהתשובה שלו הייתה שהוא נוהג מאז ומעולם, וטען שמעולם לא התבקש לעבור מבחנים כלשהם בשל היותו נרקומן. הרישיון שנלקח ממני, טען אותו בחור, הוא רישיון המשאית מהצבא, אבל אף אחד, מעולם, לא שאל אותי על הרישיון שיש לי על רכב פרטי.

החוק בישראל אוסר על נהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים, אבל אף אחד לא מפקח על אותם נרקומנים מועדים שמשתמשים בסמים, והרבה מהם אף מחזיקים ברישיון בתוקף, למרות שברור לכולם שהם משתמשים בסמים. מהעדות של אותו בחור, עלה כשל נוסף גדול אף יותר, כאשר לפי דבריו - חברים שלו, שמקבלים מהמדינה סמים כמו מתאדון, עדיין מחזיקים ברישיון שלהם, וזאת למרות שישנה פגיעה חמורה ביכולת הקוגנטיבית שלהם לנהוג, והם מסכנים את כולנו על הכביש. המדינה, שמעניקה רישיון לאותם נהגים לא-כשירים, אינה מצליחה ואף הרבה פעמים לא מנסה לקחת מאותם נהגים - שהם באופן ברור לא כשירים לנהוג - את הרישיון.

משרד הבריאות ומשרד הרישוי משתפים פעולה ביניהם, ולעיתים קרובות פוסלים רישיון של אנשים חולים פיזית, שנכותם פוגעת ביכולת שלהם לנהוג. הצבא, גם הוא פועל כדי למנוע נהיגה של אנשים לא-כשירים, ופוסל רישיון צבאי של חיילים שיש להם ירידת פרופיל בשל בעיות נפשיות או פיזיות. הצבא מעביר את המידע על אזרחים אלה גם למשרד התחבורה, שמזמן אותם בדרך-כלל לבדיקות כשירות נהיגה, ולעיתים אף פוסל את רישיונם. העובדה שיש פיקוח על אנשים שחולים פיזית, רק מחדדת את השאלה כיצד ייתכן שנרקומנים - שלרוב מטופלים על-ידי פסיכיאטרים או על-ידי מרכזי גמילה, ואף מגיעים לרוב לכלא בשלב כזה או אחר של חייהם - לא עוברים שום פיקוח, ולא חלות עליהם אותן מגבלות שחלות על אנשים בעלי מגבלות פיזיות.

התשובה לכך לא ברורה, ומשרד המשפטים, משרד הבריאות ומשרד התחבורה צריכים לתת על כך את הדעת, ובמידת הצורך אף לחוקק חוקים נוקשים יותר שימנעו מכל אדם שנוטל סמים, בין אם הוא נרקומן, חולה בנפשו או מוגבל מבחינה פיזית, קבלת רישיון, ויאפשרו גם שלילת רישיון ממשתמשים כרוניים בסמים או באלכוהול, שבידם כבר יש רישיון.

הבעיה כולה נובעת מבעיה מרכזית במערכת החוק בישראל, שמעניקה רישיונות נהיגה בצורה מהירה לכל אזרחי המדינה, לרוב בעודם צעירים, אך בגלל כשל מערכתי, מתקשה לשלול רישיון מנהגים שחל שינוי במצבם הבריאותי והנפשי. הכשל נובע מכך שהמדינה לא מפקחת על נהגים שמתחילים לצרוך סמים ואלכוהול בצורה כרונית. אזרחים שצורכים אלכוהול בצורה כרונית, או צורכים סמים בצורה כרונית, מטופלים לרוב על-ידי מערכות החוק, הבריאות או הרווחה, ולכן המדינה יכולה בקלות יחסית לאתר ולשלול מהם את רישיון הנהיגה שלהם.

כולנו מודעים לכך ששלילת הרישיון היא לא פתרון לכל בעיות האכיפה והפיקוח, שדרושים בישראל בתחום התעבורה, כי הרבה מאותם עבריינים ינהגו גם ללא רישיון, אך שלילת רישיון מאנשים לא-כשירים תקל על האכיפה, ותרחיק אנשים מסוכנים שנוהגים ללא רישיון מהחברה.

מישהו במשרד התחבורה צריך להתעורר ולשלול רישיונות ישראלים מנהגים עבריינים ולא-כשירים, באותה המהירות שבה הם ניתנו להם.