מי ישמור על הפה שלנו? הכנסת ה-18 ניסתה

דוגמה נוספת לאופן שבו חוק איסור לשון הרע מפקיר את שמו הטוב של אדם, היא האפשרויות המצומצמות ביותר העומדות בפני נפגע לשון הרע לקבל מבית המשפט צו איסור פרסום טרם פרסום דברי לשון הרע. מן המפורסמות הוא – שאם הוציאו את דיבתך, אתה זקוק לסעד מיידי, ושום פיצוי כספי שיגיע אחרי שנים ארוכות של התדיינות משפטית כבר לא יעזור לך. בעניין אבנרי נ' שפירא קבע השופט ברק כי מקרים נדירים בלבד יובילו את בית המשפט למנוע פרסום משמיץ מראש, וזאת לאור עליונות ערך חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב.

דבריו של ברק, שאולי הוא מן המשפטנים הטובים בעולם, לחוד, והמציאות, לחוד: המציאות היא, שמי שנפגע מפרסום פוגע לא ייפרע מפגיעתו כי אם לאחר שמונה או עשר שנים – יקבל את סעדו, וישנן פגיעות דיבתיות ששום סכום לא יפצה עליהן. המציאות היא, שאם הוציאו את דיבתך רעה, זה מה שהציבור יזכור, ואם בחלוף שמונה שנים בית המשפט יטהר את שמך הטוב – אף אחד לא יקשר זאת עם דברים שאירעו לפני שנים, ושמך הרע יישאר בתודעת הציבור.

על הרקע הזה באה הצעת החוק של ח"כ אברהם מיכאלי, הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון - סעדים בבית משפט ואי ייחוד העילה), התשס"ט-2009 ואשר לפיה, נפגע מלשון הרע יוכל לקבל סעד מיידי בדמות צו איסור פרסום בשורה של נסיבות, כגון כאשר הנזק שעלול להיגרם למבקש בשל הפרסום גדול מהאינטרס הציבורי שבפרסום; אין בפרסום כל עניין ציבורי ועלול הוא להשפיל אדם או לבזותו; הנפגע יכול לעורר ספק באמיתות הפרסום; הפרסום בוטה בלשונו או באופן ניסוחו; הפרסום מייחס לנפגע ביצוע עבירה פלילית, במישרין או בעקיפין, או מעשה אסור אחר ואין בידי המפרסם ראיות מספקות להוכיח את הפרסום; הפרסום עלול לפגוע במשלח ידו או בפרנסתו של הנפגע. על-פי הצעת החוק, הרשימה אינה סגורה, אולם צו מניעה שכזה יינתן אך ורק לעניין תביעות שהוגשו לאחר הצעת החוק.

בנוסף, מציע ח"כ אברהם מיכאלי להגדיל את שיעור הפיצוי בגין לשון הרע בלא הוכחת נזק פי שלושה – ל-150 אלף, כאשר ישנן שלוש דרגות חומרה: פרסום 'רגיל' של לשון הרע ישית על המעוול פיצוי בסך 150 אלף שקל, כאמור, בהתחשב בחומרת ההפרה ונסיבותיה יוכל בית המשפט לפסוק כפל הפיצוי ובהינתן כוונה זדונית יוכל בית המשפט לפסוק פי שלושה מן הפיצוי.

הצעת חוק דומה, אשר חותרת להגדיל את שיעור הפיצוי, הוגשה על-ידי ח"כ אנסטסיה מיכאלי (אם כי שיעורי הפיצוי שהוצעו על ידה היו מופרזים, אם לא מנותקים מן המציאות). הצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית אף הגדילה לעשות והציעה להגדיל את הפיצוי בגין לשון הרע, בלא הוכחת נזק, מ–50 אלף שקל לכ–500 אלף שקל, וזאת בכדי "להגביר את ההרתעה ואת הענישה", הגם שבחוק נזיקי אזרחי עסקינן – והח"כ הנכבד שטרית 'התבלבל' ונקט רטוריקה פליליסטית בחוק נזיקי.

גם הצעתו של ח"כ אברהם מיכאלי ולפיה - פיצוי לפי דיני לשון הרע לא ישלול פיצוי לפי עוולת הרשלנות מפקודת הנזיקין [נוסח חדש] - מופיעה גם בהצעתה של ח"כ אנסטסיה מיכאלי.

הצעת חוק של ח"כ מסעוד גנאים מציעה כי האיסורים בדבר הסתה, לשון הרע ופגיעה בפרטיות יחולו בעולם הווירטואלי – ממש כפי שהם חלים ב'חיים האמיתיים'. לפי הצעת החוק שלו, אתרי אינטרנט יצטרכו לסנן תגובות פוגעניות אשר עוברות על חוק איסור לשון הרע/חוק הגנת הפרטיות או איסור ההסתה לגזענות שבחוק העונשין, ואם הם לא יעשו כן – הם יחויבו בקנס. כן – על-פי הצעת החוק – אתרי אינטרנט יצטרכו לשתף פעולה עם הרשויות במסירת מידע על אודות גולש שפרסם תגובית מוציאת לשון הרע/פוגעת בפרטיות/מסיתה לגזענות, שכן – בנוסף לאתרים – גם גולשים יישאו באחריות. כן – על-פי הצעת החוק – על בעל האתר יהא לפרסם באופן פשוט וברור – לגולשים אשר עומדים לכתוב תגוביות – את הוראות החוק. נכתב בהצעת החוק כי הצעת חוק דומה הוצעה על-ידי ח"כ יואל חסון בכנסת ה–17, אך למעשה הצעת החוק של יואל חסון ביקשה לפטור מאחריות את בעל אתר האינטרנט ולגלגל את האחריות על הגולשים בלבד.

הצעת חוק של ח"כ זבולון אורלב מיום 21.6.10 מציעה לאפשר חשיפת פרטי גולש מעוול, וזאת לאחר שפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין הטוקבקיסטים, מנע אפשרות זו.

הצעת החוק של הח"כים אורי מקלב ומשה גפני מציעה לאסור - בחוק איסור לשון הרע – לבזות אדם בשל גילו, בנוסף לאיסור לבזותו מחמת גזעו, דתו, מוצאו, מקום מגוריו, או נטייתו המינית. לדברי מציעי החוק:

• הקשישים בישראל מהווים את אחת האוכלוסיות החלשות, דבר שגורם לעיתים תכופות להפליה של אוכלוסיה זו מחמת גיל, לפגיעה בזכויותיהם של אותם קשישים ולפגיעה בכבודם העצמי.
  
  על-מנת לנסות ולמזער תופעות אלה, להגן על כבודם של הקשישים, להטמיע ערכים של כיבוד הזקן בקרב הציבור ועל-מנת למנוע מצב בו יפורסם דבר שיש בו משום ביזויו של אדם מחמת גילו – מוצע לציין בחקיקה, בצורה מפורשת, את האיסור על לשון הרע בשל גילו של אדם (דבר שלא קיים, כאמור לעיל, בחוק, במתכונתו הנוכחית).