|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שנתיים אחרי גולדסטון: ז'נבה בשדרות
|
שיחת-ועידה באמצעות וידאו שהתקיימה בין נציגי עיריות ותושבים משדרות ומאשקלון לבין השופטים החדשים מוועידת האו"ם של זכויות האדם אינה מפיחה תקווה ● שופטים היושבים בניחותא למשמע קשיי תושבים הנתונים תחת ירי מתמשך יסייעו לנו? ספק...
|
|
משתתפי שיחת הוועידה בעיריית שדרות [צילום: מאור מורביה]
|
|
|
|
|
|
ראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה. אלפי ילדים בשדרות איבדו את ילדותם [צילום: מאור מורביה]
|
|
|
|
|
ביום רביעי האחרון (9.3.11) התקיימה בעיריית שדרות שיחת ועידה בווידאו. בצד אחד של המסך - בשדרות - נכחו נציגי עיריות ותושבים משדרות ומאשקלון, ובצידו השני - בז'נבה - נכחו ה'שופטים החדשים' מוועידת האו"ם של זכויות האדם (UN Office of the High Commissioner for Human Rights - OHCHR). בראש חבר ה'שופטים החדשים' עמדה השופטת האמריקנית מארי דיוויס, שאחראית על אלפי התחקירים והתביעות נגד ישראל מאז מבצע עופרת יצוקה. אל מבצע זה יצאה מדינת ישראל כתגובה לאלפי הרקטות ששוגרו מעזה לעבר דרום-מערב ישראל. יותר משנתיים עברו מאז המבצע, ומועצת זכויות האדם של האו"ם עדיין בוחנת את דרכי הפעולה של צה"ל ואת תוצאות הלוחמה בעזה. אף על-פי כן, את פעולות הטרור של ירי הרקטות לעבר האוכלוסיה האזרחית בישראל והשפעתן על תושבי דרום מדינת ישראל, ובראשם תושבי שדרות והנגב המערבי, ועדה זו ממעטת לבדוק. לפני כשנתיים, ה-OHCHR ביקש מ'מרכז תקשורת חברתית שדרות' (SMC - Sderot Media Center), לסייע ולאתר נפגעי טרור ישראלים אשר מוכנים להעיד בפני ועדת גולדסטון ביולי 2009. בשיחת הוועידה ברביעי האחרון, SMC התבקש שוב לספק שירותים לוועדה. הפעם, הבקשה הייתה לרכז את נפגעי הטרור בשדרות. בעשר השנים האחרונות ועד היום לא הוקם גוף אחד מטעם האו"ם אשר עסק בבדיקת התקפות הטילים מעזה לעבר שדרות והנגב המערבי. רק לשם התזכורת: שדרות היא העיר היחידה בעולם המערבי, בה אוכלוסיה אזרחית חשופה להתקפות ולאיומי טרור בעשור האחרון משטח עוין הנשלט על-ידי האיסלאם הרדיקלי. |
|
25,000 תושבים מאוימים; 0 פעילות לזכויות אדם
|
|
|
|
|
לאה מלול. העבודה בבי"ח ברזילי קשה [מאור מורביה]
|
|
|
| לאה מלול, דוברת בי"ח ברזילי: "איזה עוד בית חולים בעולם היה מרשה לעצמו להמשיך לתפקד לאחר עשר שנים של איום מתמיד של ירי רקטות וטילים?" | |
|
|
|
כאמור, ביום רביעי האחרון אירחה עיריית שדרות את הוועידה בה השתתפו גם נציגים מהארגון הבינלאומי של עורכי הדין היהודיים (the International Jewish Association of Lawyers). בנוסף לכך, בוועידה השתתפו גם ראש עיריית שדרות דוד בוסקילה, חווה גד דוברת ועד ההורים של בית-ספר מדעים אלון בשדרות, דוברת בית-חולים ברזילי באשקלון לאה מלול, ונציגת עיריית אשקלון ענת ברקוביץ'. לכל אחד מחברי הפאנל ניתנה ההזדמנות להציג את סיפורו למספר דקות. הראשונה הייתה דוברת בית-החולים ברזילאי, הגברת מלול. היא תיארה את העבודה השגרתית בבית-החולים שאינו ממוגן נגד טילי הגראד האירניים הנורים מעזה לעיר אשקלון. מלול סיפרה על טיפול בלמעלה מ-500 מטופלים ישראלים ובמספר מטופלים פלשתינים מעזה: "איזה עוד בית-חולים בעולם היה מרשה לעצמו להמשיך לתפקד לאחר עשר שנים של איום מתמיד של ירי רקטות וטילים?". היא תיארה את העבודה שלה ושל עמיתיה לבית-החולים כקשה ביותר: "ללא חופשות; רופאים ואחיות שדואגים לילדים שלהם; אלפי ילדים הסובלים מפוסט-טראומה; שלא לדבר על ההרוגים מירי הטילים ולמעלה מאלף הפצועים שהגיעו לבית החולים בשנים האחרונות". חווה גד, שהתנדבה בעבר במרכז התקשורת בשדרות, דיברה בפני השופטים על המשמעות בלהיות מאובחנת כנפגעת טראומה: "אנחנו יושבים כרגע בעירייה, ואתם (השופטים) צריכים לדעת שאין כאן מיגון לגג והוא לא ממוגן נגד רקטות, אין כאן מקלט קרוב. אני בדרך-כלל לא הולכת לשום מקום בעיר אלא אם כן יש מקלט או חדר ממוגן ליד". גברת גד סיפרה איך הפסיקה להיות האימא שפעם הייתה, ושכיום היא כבר לא אותה אישה שהייתה פעם. כמי שמכיר את חווה, זכור לי במיוחד אירוע ספציפי שהתרחש לפני מספר שנים, בו ראיתי את חווה מתמוטטת בשישי בערב לאחר ארוחת השבת. באותו יום נורו לשדרות שבעה טילים שהתפוצצו בעיר. את הטילים ליוו אזעקות 'צבע אדום'. אחרי כל התפוצצות היא התחילה לרעוד עד שהיא לגמרי התמוטטה על הרצפה, כאשר בכל פעם ינאי, בנה בן ה-9, היה מנחם אותה ומלטף את ראשה באמרו: "אימא, זה בסדר... הקסאם נפל רחוק מכאן". הדובר האחרון בשיחה היה ראש העיר דוד בוסקילה. מר בוסקילה הזכיר את שמות הילדים שנרצחו מהרקטות, ודיבר בשמם של ההרוגים שהגיעו מכל מיני מקומות בעולם: מרוקו, אתיופיה וברית המועצות לשעבר. מר בוסקילה סיפר שאלפי ילדים איבדו את ילדותם ואמר לחברי הפאנל באו"ם, שהוא מדבר בשמם של 25,000 התושבים בשדרות שלא יכולים להבין מדוע שום מועצה של זכויות האדם באו"ם לא עמדה ופעלה בשבילם. חברי השופטים בצידו השני של המסך ישבו בניחותא ושאלו רק שאלה אחת: כמה התקפות היו על ישראל מאז סיום המבצע הצבאי בעזה? התשובה הייתה: 535 טילים נורו מרצועת עזה הנשלטת על-ידי חמאס לעבר ישראל מאז סיום מבצע עופרת יצוקה (סמוך להשבעתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב). טילים אלו נותנים משמעות חדשה למציאות בשטח: אנחנו חדלים, הם יורים. ובלעז: We cease, they fire...
|
|
| תאריך:
|
15/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2011
|
|
נועם בדין
|
|
שנתיים אחרי גולדסטון: ז'נבה בשדרות
|
|
ומה שבדמיונו הפורה, יש אומרים פרוע לעתים, לא העלה המשורר איציק מאנגר, שהגרסה העברית החדשה ליצירת הדגל שלו, "שירי המגילה", תיוולד משום מה ב...בריכת-שחייה ירושלמית. ומעשה שהיה, כך היה. דוד אסף, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמאייר נעם נדב, מרצה בכיר ב"בצלאל", הם חברים טובים ושכנים למגורים באותו בניין, בשכונת גאולים, בקעה בפי העם, האוהבים ללכת יחד לבריכה הסמוכה. את פעילותם הספורטיבית בה הם נוהגים לתבל בשיחות על דא ועל הא. מהן פרץ מאנגר, נישא על המיית געגוע ועל כנפי זכרונות ילדות.
|
|
|
|
|
הבימאי אבי גיבסון בר-אל, שגם מנהל את תיאטרון הסימטה ביפו, ביים בצורה הקולעת ביותר את צוות שחקני המחזור המסיים בסטודיו של ניסן נתיב. מחזור משובח במיוחד. התוצאה של המשחק המתודרך כה טוב, ומשולב גם בכוריאוגרפיה שעיצב גיבסון, יוצרת תמונה עשירה של סצנות מרשימות.
|
|
|
|
|
בשנות השבעים המוקדמות לימד הצייר אבשלום עוקשי דְמִן עַכּוֹ את שוליות הציירים שלנו. עוקשי נולד בשנת 1916 בראשון לציון, ונפטר בעכו בשנת 1980. הוא היה נצר לתפארת יהדות תימן. הוא לימד אצלנו כשנה או יותר, אך החוג לציור שלו התבטל באלימות ובפתאומיות כשפרצה מלחמת יום הכיפורים.
|
|
|
|
|
המקום הרווחי ביותר בכל סופר מארקט הוא מקרר החלב, הגבינות והסלטים. תחלופת המוצרים הגבוהה יחסית כ-15 פעמים בחודש בממוצע ואף למעלה מזה. כלומר מוצר שוהה בממוצע במקרר רק יומיים - דבר שמביא את אזור הקירור - להיות "מכרה הזהב" של החנות.
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך-כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - העיתונות נגמרת בישראל; מחסור בש"גים בארצות-הברית; מי קובע את גובה להבות הטרור ופינה נעימה לאכול ברעננה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
