המרגל היהודי יהונתן פולארד, המרצה עונש מאסר בכלא האמריקני כבר 20 שנים, עתר הבוקר (א', 8.5.05) לבג"צ, בדרישה להורות לממשלת ישראל להכריז עליו כעל "אסיר ציון". בדרך זו מקווה פולארד תחולנה חובות משפטיות שונות על הממשלה אשר לטענתו הזניחה אותו ואת הטיפול בו במשך שנים, ובעצם הפקירה אותו בידי האמריקנים.
עוד בעתירה, מתייחס פולארד לסוגיית ההתעללויות שעבר בבתי הסוהר האמריקנים. פולארד מתאר בהרחבה בעתירתו צעד אחר צעד את היחס המשפיל, המבזה, האנטישמי והלא אנושי שזכה לו במהלך שנות סיוטו. יש לציין כי תיאוריו של פולארד על ההתעללות שעבר באמריקה "הנאורה" לא נופלים ממה שדווח על העינויים שסבל מהם עזאם עזאם בכלא המצרי וככל הנראה אף עולים עליהם בחומרתם.
עבר התעללויות קשות, הוכנס לבידוד מוחלט, קיבל מכות חשמל, עבר בדיקות חודרניות בפי הטבעת, כל בגדיו נלקחו
בין היתר, מספר פולארד כי ההתעללויות הקשות החלו כבר מייד עם מעצרו בבית הכלא FCI Petersberg שבוירג'יניה, בו הוחזק ובו לדבריו הסוהרים נהגו לספר לו מפעם לפעם כי ישראל חתמה על עסקה עם ארה"ב וכי הוא עומד להיות משוחרר. בהמשך בבית הכלא Lewisberg הוחזק פולארד בבידוד ובמנותק מן העולם. במשך כל שהותו שם, לא הותר לו ליצור קשר עם משפחתו או עם עורכי דינו, כאשר איש לא ידע כלל כי הוא הועבר לכלא אחר. משפחתו חיפשה אחריו במשך 4 שבועות. לבסוף נאלצה המשפחה לנקוט בהליכים משפטיים כדי לאתרו. רק אז לא נותרה לממשלת ארה"ב ברירה אלא לחשוף את מקום הימצאו ולהחזירו לוושינגטון.
בבית הכלא Lewisberg הוחזק פולארד בעירום ובבידוד, בצינוק שבמרתף בית הכלא, בטמפרטורות קפואות במשך שבועות ארוכים. מפולארד נלקחו בגדיו ומשקפיו. הוא לא קיבל מיטה או שמיכות, אלא רק לוח בטון כדי לישון עליו. התא היה ריק לחלוטין, פרט למתקן פתוח לעשיית צרכים, אשר לא ניתן היה להוריד בהם את המים מתוך התא. לפולארד לא הותר להחזיק דבר במשך כל שהותו שם. לא ספרים, לא נייר או עטים, לא טלוויזיה, לא רדיו לא עיתון. כל פעולה נאסרה עליו, פרט לישיבה בתא בקור מקפיא עד לשד העצמות.
לעתים, ממשיך פולארד וטוען, היה מוכנס לתא מיוחד, ומושב על כסא מברזל אשר היה מקובע לרצפה. במקום זה נכבל בשרשראות בידיו וברגליו לכסא הברזל, ואז הומטרו עליו מטחי מי קרח עזים במשך קרוב לשעה. פולארד לא יכל לזוז. הוא לא היה יכול להימלט מהלחץ של מי הקרח הניטחים בפניו ועל כל גופו. המים היו כה קרים, עד כי צרבו את כל גופו. התעללות זו לדברי פולארד נעשתה לעתים קרובות.
אולם בכך לא תמו צרותיו של הסוכן הישראלי שהופקר - בבית הכלא Springfield הוחזק פולארד למעלה משנה ערום לחלוטין ומבודד, בטמפרטורות מקפיאות, במתקן של בית הכלא לחולי נפש. נלקחו ממנו בגדיו ומשקפיו והוא הוחזק בתנאים מחפירים בתקופת מאסרו שם, עד כי לטענתו עד היום קשה לו להתבטא בקשר לכך.
זאת ועוד, בבית הכלא Springfield קיבל פולארד מכות חשמל לא לשם ענישה, אלא לשם "אזהרה". השיטה בה בחרו השומרים בבית הכלא להבטיח את ציותו של פולארד, לטענתו, הייתה על-ידי מכות חשמל אלו. המתח החשמלי של המכשיר נועד לבעל חיים גדול, לא לבן אנוש. כשהוכה, ממשיך פולארד, היה הוא מתמוטט על הרצפה, מאבד שליטה על שלפוחית השתן שלו, ולא היה מסוגל לדבר או לזוז. הגוף שלו נע בהתכווצויות שלא ניתן היה לעצרן, אשר גרמו לו לרעוד ולפרכס במשך שעות ארוכות. הוא סבל מתופעות פיסיות חמורות במשך חודשים אחר כך. עד היום לא ידוע אם נגרם לו נזק נוירולוגי קבוע כתוצאה מכך.
זאת ועוד, טוען פולארד, כי לאחר כל ביקור משפחתי, הוא הוכרח לעבור בדיקה חודרנית בפי הטבעת שלו. הבדיקה התקיימה במתחם הציבורי של חדר האורחים. אף אסיר אחר לא נאלץ לעבור את ההשפלה הזאת. רק פולארד הוכרח לחשוף את פי הטבעת שלו, בחדר הביקור, כאשר שומר היה דוחף יד עם כפפה לתוך פי הטבעת שלו לחיפוש אחר הברחה.
ה-FBI אמר לפולארד: גלה לנו שמות ונקל בתנאיך
פולארד ממשיך וטוען כי ב-Springfield ניסה ה-FBI שוב ושוב לאלץ את העותר "לקנות" לו דרך החוצה מתנאי כלאו הסיוטיים. מידי חודש היו אנשי ה-FBI מגיעים אל פולארד, משליכים לעברו שמיכה לכסות את מבושיו, ומציגים בפניו רשימות של יהודים אמריקאים בולטים. אנשי ה-FBI אמרו לפולארד, שאם יצביע על שם כלשהו ברשימה ויפלילם, הוא יוכל לקנות לו סביבת כליאה "אנושית יותר". למרות הלחץ החמור, פולארד כך לטענתו, סירב באדיקות להפליל יהודים אחרים.
אך בכך לא תמו סיוטיו של המרגל הישראלי - בבית הכלא Marion, בית הכלא האכזרי ביותר במערכת הפדרלית בארה"ב, הוחזק פולארד קרוב ל-7 שנים בתנאים קשים ביותר בבידוד מלא, 3 קומות מתחת לאדמה, מאחורי 13 דלתות נעולות. פולארד הוחזק ביחידה K, היחידה הקשה ביותר בכלא, שהיא "יחידת השליטה" המקורית.
שבע שנים בתא קטן ומבודד, בעיטות לאשכים, ריסוס כימי בתאו
כבר עם הגיעו למקום, טוען פולארד הוא קיבל מסר כי מבית הכלא הזה לא יצא בחיים. במשך 7 שנות שהייתו בכלא Marion, שהה פולארד בתא קטן שגודלו כ-2 על 2.5 מטר במשך 23 שעות ביממה. לטענתו נחשף לעינויים אנטישמים ולהתעללות. כך, למשל, בכלא Marion, שומר הוריד לו את הכיפה מהראש והשליך אותה על הרצפה.
פולארד, לדבריו, התכופף כדי להרים אותה, והותקף על-ידי השומר אשר הטיח אותו כנגד הקיר. בעוד פולארד מנסה לחזור לשיווי משקל, תפס השומר את אשכיו ומעך אותם. בנוסף רוסס פולארד בריסוס כימי בתוך תא אטום. התא היה תא תת קרקעי אטום, ללא חלונות וללא דרך לברוח מהכימיקלים שהוכנסו לתוכו. גרונו של פולארד, התנפח מהכימיקלים והוא לא יכל לנשום. הוא החל להחנק, והחל להקיא. העיניים שלו התנפחו ונסגרו, הוא רעד בכל גופו וסבל מכאבי תופת, ראשו דפק בחוזקה, עד שאיבד את הכרתו. לפני שהתעלף, הוא התחנן בפני השומרים שיוציאו אותו מהתא, אולם אלה סירבו.
רק לאחרונה בספטמבר 2003, ממשיך פולארד וטוען, התקיים דיון משפטי בבקשה שהגיש לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון. שבועיים קודם לכן הוא הובל למתקן הכליאה Arlington הסמוך לוושינגטון, שם שהה עד למשפטו. במשך כל השבועיים הללו עבר פולארד לטענתו יסורים פיסיים ונפשיים.
בין היתר לא ניתן לו לתקשר עם העולם החיצוני ונשללה ממנו גם זכותו החוקית ליצור קשר עם עורכי דינו, וזכותו לקבל ביקורים משפחתיים, ואפילו נשללה זכותו לקבל ביקור מהרב שלו. עוד נשללו ממנו לטענתו, מזון ומשקה בזמנים מסויימים כדי להעצים את המתח הרגשי והפיזי בו היה נתון. העינויים האלה נעשו כדי לשבור את העותר ובכדי להזיק לאמינות שלו כאשר יופיע בבית המשפט.
ואיפה הייתה ממשלת ישראל במשך כל אותו הזמן? כנראה באותו מקום שבו היא הייתה בזמן פרשת מדחת יוסף.
פולארד מיוצג בעתירה על-ידי עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר, ועל-ידי עו"ד לארי דאב כיועץ חיצוני. עו"ד דרשן-לייטנר הוסיפה: "אנו מבקשים מבג"צ לסקור את מדיניות הבגידה בת 20 השנה של ממשלת ישראל כלפי פולארד, את ההונאה המכוונת ומורך הלב בטיפולה בפרשת מאסרו של סוכן המודיעין".
"סירובה של ממשלת ישראל להעניק מעמד של אסיר ציון ליהונתן פולארד הינה סימפטום נוסף לפחדיה של הממשלה מהאמריקאים. סירוב זה מתיר לה להמשיך ולהתעלם מהמעשים הבלתי חוקיים שנעשים בעותר, מהעינויים הפיסיים ומההתעללות הנפשית שעובר הסוכן שלנו בארה"ב. ישראל חייבת להתייחס לפולארד ככל סוכן אחר שנתפס, ולא לחסוך בשום מאמץ כדי להשיג את שחרורו המיידי", ציינה הפרקליטה.
"מחדליה המכוונים של ממשלת ישראל"
כזכור, פולארד שעבד כאנליסט בשירות הצי האמריקני, נעצר בוושינגטון ב-21 בנובמבר 1985 והואשם בריגול ובהעברת סודות אמריקניים למדינת ישראל. יצויין, כי פולארד הוא האדם היחידי בהיסטוריה של ארה"ב שקיבל עונש מאסר עולם בגין ריגול עבור מדינה בעלת ברית.
בעתירה נדרש בית המשפט לחקור את מה שפולארד מכנה: הפרת עסקת הטיעון בינו לבין ארה"ב, על-ידי האמריקנים, עונש מאסר העולם חסר התקדים שהוטל עליו, ואת המאסר האכזרי ויוצא הדופן שהוא עובר. "על פי הנתונים, העונש הממוצע שמטילים בגין ריגול שנעשה לטובת מדינה ידידותית, נע בין 4 ל-7 שנות מאסר. ואילו במקרה זה, הטילה ארה"ב על העותר עונש מאסר עולם בלתי קצוב, אשר על-פי גיל התמותה, או על-פי סף ההישרדות של אסיר בכלא, יכול להגיע ללמעלה מ-50 שנה", נאמר בעתירה.
פולארד מוסיף ודורש כי בית המשפט יאמר את דברו ויוקיע את "מחדליה המכוונים של ממשלת ישראל בטיפול בפרשה במהלך שני העשורים האחרונים, ואת סירובה העיקש לנהל מערכה יעילה להבטיח את חירותו, כפי שעשתה הממשלה לסוכנים אחרים שנתפסו במדינות זרות, כגון קפריסין, שוויץ, ירדן או ניו זילנד".
בעבר זכה פולארד בשורה של "הישגים" משפטיים בארץ שאמנם לא הביאו עדיין לשחרורו המיוחל מהכלא, אך גרמו לממשלת ישראל להכיר בו לראשונה כאזרח וכסוכן שעבד בשירות כוחות הביטחון הישראליים. כעת נדרשת הממשלה להכיר בפולארד גם כאסיר ציון. כזכור בארה"ב יש מעמד מיוחד לאישים כאנטולי שרנסקי שהיו בעבר אסירי ציון, ונראה כי פולארד מאמין כי עצם הגדרתו ככזה עשוייה להקשות על האמריקנים להמשיך ולהחזיק אותו בכלא.
"עונש מאסר העולם חסר התקדים וחסר הפרופורציה שהוטל על יהונתן פולארד... סירובה העיקש של ארה"ב לשחררו ממאסר... העינויים והייסורים שפולארד עבר ועובר במתקני הכליאה בארה"ב ושלילת זכויותיו הלגיטימיות, נובעות כולן מעובדת היותו חייל יהודי בשירות העם היהודי", נאמר בעתירה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
