יש דרישות של החמאס שישראל תהיה מוכנה לקבל, אבל היא לעולם לא תסכים להסרת המצור מעל עזה. גם לא אם ייקבע שצוותים מטעם השב"כ יבדקו בשבע עיניים בזמן ההטענה בנמל המוצא בחו"ל וגם לאורך כל הדרך, כל מטען של אונייה לעזה, כדי שבוודאות מוחלטת לא יהיו בו שום אמצעי לחימה.
כי פירוש הסרת המצור מעל עזה הוא אובדן "השוק השבוי" - שוק שחייב לייבא כל מוצר רק דרך יבואנים ישראלים, או לייבא רק תוצרת של יצרנים ישראלים, למשל מלט לבנייה המיוצר במפעלים השייכים למר דנקנר.
עזוב אמצעי לחימה. הצחקתם אותי. על כך שלא יגיעו בדרך הים שום אמצעי לחימה אין שום בעיה לפקח. אבל לאבד שוק של שני מיליון איש שהיום, בשל ה"סגר", מפרנס בלעדית, ובשפע גדול, את הטייקונים הישראלים? הצחקתם אותי. זה לא יקרה! כל תנאי בהסכם שכרוך בפגיעה כלשהי, ולו הזעירה ביותר, ברווחיהם של הטייקונים שלנו, זהו תנאי שממשלת ישראל בוודאות לעולם לא תסכים לו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
