אמנון הגיבור

אמנון ליפקין-שחק הלך לעולמו (18 בדצמבר 2012). בן 68 שנים היה במותו.

לליפקין-שחק זכויות רבות במדינה ובצה"ל. הוא היה הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל בין השנים 1998-1995. התגייס לצנחנים בשנת 1962, היה מ"פ בצנחנים ב-1965 וממלא-מקום הסמג"ד במבצע כרמה בשנת 1968, בו גם קיבל את עיטור העוז. בשנת 1971 היה מפקד גדוד בחטיבת הצנחנים ובשנת 1973 השתתף במבצע "אביב נעורים" בבירות. על חלקו במבצע קיבל את עיטור העוז בפעם השנייה.

במלחמת יום הכיפורים היה סמח"ט הצנחנים וב-1977 קיבל את הפיקוד על חטיבת הצנחנים. בשנת 1980 התמנה למפקד אוגדה משוריינת במילואים ובשנת 1983 מונה למפקד פיקוד המרכז. בשנת 1986 מונה לראש אגף המודיעין ובשנת 1991 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל. לרמטכ"ל התמנה בשנת 1995.

עטור עוז

אמנון ליפקין-שחק היה אחד משני חיילים בלבד שקיבלו פעמיים את עיטור העוז (השני היה עובד ליזינסקי ז"ל שנהרג בקרב המיתלה במבצע קדש).

עיטור העוז הראשון שלו התקבל במבצע כרמה, בכתב העיטור נכתב [מתוך אתר "הגבורה"]: "ביום ה-21 במרס 1968, בפשיטת צה"ל על כרמה פקד סרן אמנון ליפקין על כוח, שנקלע לשטח מוכה אש טנקים וארטילריה של האויב. סרן אמנון ליפקין המשיך בלחימה ובחילוץ נפגעים באומץ ובקור רוח, על-אף התנאים הקשים בהם היה נתון הכוח שבפיקודו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי".

עיטור העוז השני שלו התקבל כאמור במבצע "אביב נעורים", בכתב העיטור נכתב: "תיאור המעשה: בליל ה-9-10 באפריל 1973, בפשיטה על בנין החזית הדמוקרטית בבירות, פקד סא"ל אמנון שחק על הכח הפושט. בתחילת הקרב, נפגעו שלושה לוחמים, שהיו שליש הכוח הפושט, על שארית הכוח נפתחה אש, הן מהיעד עצמו (בניין בן שבע קומות) והן על-ידי מחבלים, שהגיעו מהסביבה הקרובה. למרות הנפגעים, אש האויב החזקה, וחוסר האפשרות לקבל סיוע מכוחות אחרים, התמיד סא"ל אמנון שחק בביצוע המשימה. הוא פינה את הנפגעים, השמיד את כח האויב ופוצץ את הבניין. במעשיו אלה, הוכיח מנהיגות מעולה, קור רוח, אומץ לב ותושייה למופת. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז תמוז תשל"ג יולי 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי".

סרטון בו נראה הרמטכ"ל חיים בר-לב מעניק את הצל"ש (הומר לאחר מכן לעיטור) נמצא באתר "הגבורה" - [קישור].

מופת עממי

בתחילת שנות השמונים היה אמנון ליפקין-שחק מפקד האוגדה שלי בהיותי מ"פ במילואים, וזכור לי היטב תרגיל גדודי בו הייתי המ"פ המוביל כאשר הוא הולך לצדי ומאחוריי כמעט לילה שלם, בתרגיל שנועד לדמות כיבוש שטח אויב השולט על שטח כוחותינו. אני זוכר בהתפעלות כיצד מפקד האוגדה הולך ברגל בלילה חשוך ולא מקצר טווח עם הג'יפ שלו ליעדים, זו הייתה דוגמה אישית שנחרתה אצלי כמופת.

לפני שנים רבות, בהיותו להערכתי סגן הרמטכ"ל, ישבתי עם בני במסעדת מזון מהיר בעמק רפאים בירושלים, למסעדה נכנס אמנון (על אזרחי) עם בנו. ניגשתי אליו, הזכרתי לו אירועים משותפים מתקופת היותו מפקד האוגדה. הוא היה לבבי ופשוט בהתנהגותו, ללא ריחוק או שמץ של יהירות.

יהי זכרו ברוך.