בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מי באמת מסתתר מאחורי בנט?
|
ניתוח של נתוני ההצבעה לבית היהודי מעלה כי לפחות ארבעה מושבים חדשים הגיעו מריכוזים של ציונים דתיים מזרחיים, ריכוזים של חילונים ומסורתיים וגם עולי חבר המדינות. ההצלחה הזאת מחייבת ליישם את המסרים מהבחירות, זהו רצון הבוחר
|
בנט ממליץ לנשיא על נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה [צילום: מארק ניימן/לע"מ]
|
|
|
|
|
|
|
|
הפוטנציאל הציוני הדתי המגזרי מבחינה אלקטורלית מוגבל במידה רבה. מי שמכוון לבית יהודי גדול יותר בעתיד, צריך להסתכל היטב בעיקר על המנדטים החדשים ועל המקומות שמהם הגיעו | |
|
|
|
|
לכל מפלגה חשוב לדעת מאין הגיעה התמיכה בגה, מיהם הבוחרים החדשים שהצטרפו וכיוצא באלה. המידע חיוני להבנת הרכב הבוחרים ואת הפוטנציאל של המפלגה בעתיד. מפלגת הבית היהודי הגיעה לבחירות עם בסיס תמיכה של כשישה מנדטים מבחירות 2009: שלושה של הבית היהודי ושלושה של מפלגת תקומה, זאת בהנחה נדיבה שעוצמה לישראל הפחיתה מהם רק מושב אחד. מכאן שהמפלגה הכפילה את כוחה בהשוואה לבחירות הקודמות. עתה נחפש את מקורות התמיכה החדשים במטרה לענות על השאלה מי באמת מסתתר מאחורי בנט. לצורך הבדיקה נבחנו חמישים קלפיות שהמכנה המשותף שלהן הוא שב-2009 מפלגות האיחוד הלאומי והבית היהודי זכו בהן במשותף לחמישים עד שישים אחוזים. מדובר בריכוזים ציוניים דתיים מובהקים שבהם יש פוטנציאל רחב של חזרה למפלגת הבית. קלפיות אלו מגוונות במידה רבה: חלקן ביהודה ושומרון, חלקן במושבים ובקיבוצים הדתיים וחלקן הקטן בערים הגדולות. יש רק נקודה רגישה אחת של חוסר גיוון: מדובר בקלפיות עם דומיננטיות אשכנזית. התוצאות שנמצאו מעידות על גידול דל ביותר בתמיכה. מ-9,300 קולות שניתנו במשותף לבית היהודי ולאיחוד הלאומי ב-2009, עלתה התמיכה לכ-11,700 קולות, תוספת של 2,400 קולות בלבד. באחוזים זה נראה לא פחות רע: מממוצע של 55% לשתי המפלגות במשותף, עלתה המפלגה לכ-60%. אם חמישים קלפיות הביאו לתוספת של 2,400 קולות בלבד, הרי ש-500 קלפיות דומות לא היו מספיקות אפילו למנדט אחד. אולם מספר הקלפיות הדומות או הקרובות להן נמוך בהרבה. אז מהיכן הגיעו הקולות הנוספים? בהמשך המסע הגענו לשלושים קלפיות שבשנת 2009 הליכוד הגיע בהן ליותר מ-50%, ובמשולב עם ישראל ביתנו הגיעה התמיכה הממוצעת ל-63%. מדובר בקלפיות במושבים דוגמת גפן, אחוזם ושדי-תרומות, שהם מושבי הפועל המזרחי שנטשו מזמן את הציונות הדתית הפוליטית. הקלפיות העירוניות הן במקומות כמו בית-שאן, עפולה, נתיבות, בית-דגן ואשקלון. בקלפיות אלו התמיכה בבית היהודי ובאיחוד הלאומי במשותף הגיעה ב-2009 רק למעט יותר משישה אחוזים. מדובר באוכלוסיה מזרחית ברובה הגדול, חלקה דתית וחלקה מסורתית, שבמשך שנים מהווה את בסיס התמיכה של הליכוד עם פזילה לשס. כאן מזהים מעבר למפלגה הדתית-לאומית. בכל אותן קלפיות שבפעם הקודמת הושגו בהן כשישה אחוזים, השיגה המפלגה 16%, כמעט פי שלושה, ומדובר בתוספת של כעשרה אחוזים. במספרים מוחלטים מדובר בקפיצה מ-700 בוחרים ב-2009 ל-2,100 בוחרים ב-2013. חישוב פשוט מבהיר שבחמישים קלפיות מסוג זה תימצא לבית היהודי תמיכה בהיקף דומה לריכוזים הציונים-דתיים שתוארו לעיל. אך יש לשים לב היטב: קלפיות מסוג זה, המשרתות אוכלוסיה מזרחית דתית ומסורתית, מסמלות מגמה במאות רבות של קלפיות בעלות מאפיינים דומים, שלא כמו מספרן המוגבל של קלפיות ציוניות דתיות, ומכאן שתרומתן לעליית הבית היהודי משמעותית יותר. בעוד פתיחותו של הבית היהודי עוד טבעית ומובנת בקרב מסורתיים, מרתק לראות את קלפיות עולי חבר המדינות. בהמשך המסע הגענו אל הקלפיות שבהן זכתה ישראל ביתנו בשליטה מוחלטת ב-2009. קלפיות אלו ממוקמות בריכוזים מובהקים של עולי חבר המדינות בערים דוגמת אשקלון ואשדוד. בקלפיות אלו השיגו הליכוד וישראל ביתנו ב-2009 כ-80% מהקולות כשהדומיננטיות היא של ישראל ביתנו. ההישגים של הבית היהודי והאיחוד הלאומי ב-2009 היו נמוכים במיוחד: פחות מאחוז אחד - כ-100 בוחרים בכארבעים קלפיות. אולם בשנת 2013 קפץ הבית היהודי ליותר מארבעה אחוזים ול-700 בוחרים, פי שבעה! אפשר לתאר זאת כך: אם הבחירות היו מתקיימות אך ורק בקלפיות מובהקות בשליטת ישראל ביתנו וליברמן, הבית היהודי היה זוכה לחמישה מושבים. תופעה דומה ניכרת בקלפיות הקיבוצים החילוניים שנמצאו ב-2009 בשליטת מפלגת העבודה. פחות מאחוז אחד ב-200,9 שהם בסך הכול 75 בוחרים, הופכים לשני אחוזים ול-240 בוחרים ב-2013. פי שלושה. אלה אומנם מספרים קטנים מאוד אבל סמליים וחשובים. הם מצביעים על תופעה ברורה: גם במעוזים של אוכלוסיה חילונית יש קפיצה מרשימה בתמיכה בבית היהודי. כשמגיעים לריכוזים העירוניים החילוניים התופעה חוזרת על עצמה: הבית היהודי צומח במקומות אלה פי שניים ויותר. המספרים בכל קלפי קטנים אבל מספרן המצטבר של הקלפיות הללו גבוה מאוד. לסיכום הדברים, סיסמת הבית היהודי הפתוח לכולם משתקפת היטב בקלפיות. בהערכה ראשונה אפשר לומר בזהירות המתבקשת שלפחות ארבעה מושבים הגיעו לבנט ממחוזות חדשים: ציונים דתיים מזרחיים, מסורתיים וחילוניים, בתוכם גם עולי חבר המדינות. בבית היהודי צריכים להבין שהפוטנציאל הציוני הדתי המגזרי מבחינה אלקטורלית מוגבל במידה רבה. מי שמכוון לבית יהודי גדול יותר בעתיד, צריך להסתכל היטב בעיקר על המנדטים החדשים ועל המקומות שמהם הגיעו. באופן בסיסי מדובר בבוחרי ימין שהגיעו ממפלגות ימין אחרות, בעיקר הליכוד וישראל ביתנו. יש להם גם סדר יום אזרחי וחברתי. יותר משיש לשים לב לעמדותיהם הימניות, כדאי לתת את הדעת לעמדותיהם בסוגיות חברה, דת ומדינה. הם מצטרפים לציונים הדתיים הימניים, ברובם מהאגף המתון יותר. הקיצוניים יותר, כפי שעולה מהקלפיות, פנו לעוצמה לישראל. מנקודת מבטה של הבית היהודי זה לא מצריך שום שינוי מהמסרים שהוצגו במערכת הבחירות, אלא רק מאמץ ליישם אותם בפועל, הפעם מתוך ידיעה שזהו, במידה רבה, רצון בוחריהם.
|
תאריך:
|
06/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
06/02/2013
|
|
אשר כהן
|
מי באמת מסתתר מאחורי בנט?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ירמיהו
|
6/02/13 06:19
|
|
2
|
|
אברהם מערב השומרו
|
6/02/13 07:56
|
|
3
|
|
ענב מכרם
|
6/02/13 09:50
|
|
4
|
|
נירון קיסר
|
6/02/13 10:48
|
|
5
|
|
א.א.א
|
6/02/13 11:01
|
|
נדמה כי השינויים שחלו בבית היהודי (בבחירות האחרונות לעומת הקודמות להן) הם חלק משינוי גדול יותר, כללי יותר; ונדמה כי הבוחרים הבחינו בדבר, גם אם לא ידעו לקרוא לו בשם, ועל כן גם התלבטו בחלקם עד לרגע האחרון בין יאיר לפיד לנפתלי בנט. מהו המשהו החדש הזה? רק סדר יום שונה, טרנד חולף, חברתי-אזרחי, או תהליך עמוק יותר שיוסיף ויתהווה גם אם תפרוץ מלחמה חלילה וסדר היום יחזור להיות צבאי-ביטחוני?
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר (יום ג', 5.2.13) כי בצד המחויבות לשפר את איכות החיים מבחינה כלכלית וחברתית, חברי הכנסת החדשה חייבים להבטיח את החיים עצמם.
|
|
|
"חברי הכנסת, זכיתם להיות נבחרי העם. אין זכות גדולה משירות העם. אחד המשרת רבים. טוב שירות עם משלטון עליו. אנא, שאו חזון של עולם טוב יותר, ליחידים ולרבים. לעמנו ולעמים אחרים. החזון הנבואי הוא תעודת מסע מבית עבדים לארץ נושמת חירות - לארץ המובטחת. תהא דרככם צלחה" - כך בירך (יום ג', 5.2.13) נשיא המדינה שמעון פרס את 120 חברי הכנסת, בטקס החגיגי הפותח את המושב ה-19.
|
|
|
במוצאי שבת נכחתי במסיבת הניצחון של מפלגת "יש עתיד" באולמי "חצר נצר" אשר בקיבוץ נצר סירני. למען הגילוי הנאות אומר כי הנני נמנה עם תומכיו של יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד" בעיר בית שאן. את יאיר לפיד הכרתי בכנס פוליטי אשר ערך בקיבוץ אפיקים ושם ראיתי משהו אחר, משהו חדש, פוליטיקה חדשה. כל אשר אמר הרגשתי כמדבר אליי אישית ופשוט מנגן על מיטרי הצרכים שלי ושל כל אחד במדינה. האמנתי לו, כן האמנתי לו כי שבעתי מאנשיי שררה שביום לאחר היבחרם שכחו את תומכיהם. האמנתי לו כי באמת חשובה לו המדינה ואזרחיה, והם פשוט באו לשנות. אהבתי גם את הרוח צעירה והרעננה שמביאה איתה מפלגת "יש עתיד".
|
|
|
כאשר עוסקים חברי הכנסת במערכת המשפט, הם נוטים להתמקד בנושאים מעוררי המחלוקת - שמטבעם מעניקים להם כותרות: יחסי בג"ץ והכנסת, אקטיביזם שיפוטי, אופן בחירת השופטים ועוד. אולם אלו אינם הנושאים החשובים ביותר. הבעיות הגדולות של מערכת בתי המשפט נמצאות בערכאות הנמוכות יותר - בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט המתמחים (עבודה, תעבורה, משפחה).
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|