השבוע נחשף, כי בכלא איילון יש אסיר X נוסף שלפי דברי בכירים, מקרהו חמור אפילו יותר מזה של בן זיגייר. מה זיגייר עשה אנחנו לא יודעים בוודאות. לפי הדיווחים, הוא ככל הנראה סיפר לפעיל חיזבאללה על אודות משתפי-פעולה עם ישראל שנמצאים בלבנון, דבר שהביא למעצרם. אני לא חושב שצריך להיכנס לתיאוריות מה אותו אסיר X שני עשה, מה שצריך הוא להאמין לרשויות החוק.

אחת הטענות הייתה, כי זיגייר נעלם ואף אחד לא ידע על כך. האמת שונה. כל הגורמים הרלוונטים ידעו על כך, מי שלא ידע הם התקשורת ואזרחי ישראל. הכנסת ידעה, משפחתו של זיגייר בארץ ובאוסטרליה ידעה, הממשלה האוסטרלית ידעה, ומעל הכל – מערכת המשפט ידעה. לא נכון להגיד שבמדינת ישראל מעלימים אזרחים. התקשורת התלהמה על כך שלא סיפרו לה, על זה שהיא לא ידעה.

גם במקרה של האסיר X השני, ניתן לראות שמערכת המשפט מודעת למקרה, כי עו"ד אביגדור פלדמן אמר שהנושא מוכר לו ואפילו אמר שמדובר במקרה חמור מאוד. לא רק שפלדמן מודע לעובדה שאסיר X נוסף קיים, אלא גם מה הם המעשים שבגינם נכנס לכלא.

למרות שיש אנשים שלא חושבים כך, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. מדינה דמוקרטית לא מעלימה אנשים ככה סתם, כי זה נוגד את עקרונות היסוד שלה והיותה דמוקרטית. אני סמוך ובטוח שראשי המדינה מקבלים החלטות אלו בכובד ראש תוך שמירה על בטחון המדינה.

תדמיתו של חיזבאללה על הפנים. מאז שהחל הארגון את מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה, ירדה הלגיטימיות שלו בעולם הערבי. הדבר משפיע על התנהלותו של חיזבאללה, ולכן הוא צריך להגביר את הלהבות הישנות נגד ישראל.

חיזבאללה הוקם בשנות ה-80 למען מטרה אחת: סילוק כוחות צה"ל מלבנון. ברור שמרגע קביעת מטרה זו, הלגיטימיות שלו התעצמה. לאחר נסיגת כוחות צה"ל מלבנון, קרדיט רב ניתן לחיזבאללה, עקב פעולותיו נגד צה"ל וישראל שהביאו לנסיגה. במשך השנים תקיפות חיזבאללה נגד ישראל המשיכו והתעצמו והגיעו למלחמת לבנון השנייה. מלחמה שבה חיזבאללה ניצח מבחינה מוראלית, ויש אומרים אף צבאית. כל עוד חיזבאללה הפנה את נשקו נגד ישראל, העולם הערבי היה בעדו. ברגע שהוא הפנה את הקנה לעבר המורדים בסוריה, החלו להפנות אליו עורף.

נכון להיום, אם הלחץ על חיזבאללה יגבר, אזי חיזבאללה ירצה להצית את הגבול, אולי בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". כפי שהרמטכ"ל בני גנץ אמר, "האש אוחזת בשולי גלימתו של נסראללה". דוגמה לכך ניתן היה לראות השבוע בפיצוץ מכונית התופת ברובע דאחייה, הרובע המרכזי של חיזבאללה בביירות. ניכר, כי חיזבאללה החל כבר את ההכנות לקרב האחרון עם התעצמותו בגבול והתעסקותו המוגברת באיסוף מודיעין על ישראל.

ברגע שהלגיטימיות של חיזבאללה תהיה במצב הנמוך ביותר, הוא עלול לפעול נגד ישראל. דבר כזה יכול לקרות אם מלחמת האזרחים בסוריה תסתיים בנצחון המורדים, אם יהיו בלבנון הפגנות המוניות נגד חיזבאללה ונסראללה, או אם תיפתח נגד ישראל חזית מכיוון הרצועה וחיזבאללה ירצה להצטרף.

בשבוע שעבר בוצעה תקיפה על מחסן תחמושת בלאטקיה שבסוריה שהכיל טילים מסוג "יאחונט". השבוע נטען, כי לא המורדים ביצעו התקפה זו, והם רומזים שמדינה כלשהי עשתה זאת, בדגש על ישראל.

קצת רקע. "יאחונט" הוא טיל רוסי שככל הנראה נמצא בידי חמש מדינות: רוסיה, וייטנאם, הודו, אינדונזיה וסוריה. הוא מגיע לטווח של עד 300 ק"מ, יכול להחזיק ראש קרבי של 300 ק"ג וגובה הטיסה שלו הוא עד 140 ק"מ. הטיל שפגע באח"י חנית במלחמת לבנון השנייה הוא C-802. טיל זה מגיע לטווח של עד 120 ק"מ, גובה הטיסה שלו הוא עד 30 מטרים בשיוט ועד 7 מטרים בתקיפה. הוא יכול להחזיק ראש קרבי של 165 ק"ג. לא משנה מי ביצע את התקיפה, העובדה שנשק כזה הותקף, מועילה לישראל מאוד.

בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לפרוץ את המצור הימי על עזה, ובראשם זה של ה"מרמרה". כעת פעילים שונים רוצים לעשות ההפך: לפרוץ את המצור הימי לא מהעולם לעזה, אלא מעזה לעולם. פעילים קנדיים ואירופים מתכננים להעמיס תוצרת עזתית על ספינה בעיר ולהשיט אותה לאחת ממדינות אירופה. אחד הפעילים אמר, כי אם ישראל תעצור את המשט, יהיה לה קשה מאוד להסביר למה היא עוצרת ספינה המכילה תוצרת אזרחית שמיועדת לאירופה.

יש לזכור מעל הכל: יש סגר ימי על רצועת עזה. הסגר הוטל בגלל השתלטות חמאס על הרצועה וביטול ההסכמים עם ישראל. הסגר נועד למנוע כניסת סחורות לא רצויות ללא אישור ישראל. כל המטרה של המשטים היא פרובוקציה. אם באמת היה אכפת להם מתושבי הרצועה, הם היו עושים מה שישראל מאפשרת: להביא את הסחורות לאחד מנמלי ישראל וישראל תעביר אותם לרצועה. גם במקרה ההפוך, המטרה היא רק פרובוקציה. הרי יש דרכים אחרות למכור תוצרת עזתית ולא חייבים לעשות זאת במשט.

יש לציין, כי לאחר מבצע "עמוד ענן" חמאס בעצמו סיכל משט שנועד לצאת מהרצועה לאחת ממדינות אירופה. לאור מצבו של חמאס והעובדה שמעבר רפיח נסגר שוב לאחרונה, נראה שחמאס לא ימנע הפעם את יציאת המשט כדי לקבל קצת תשומת לב מהעולם למצב הקשה בעזה, דבר שיביא להפעלת לחץ על ישראל לשם הכנסת סחורות לרצועה.

מצרים הכניסה השבוע כוחות נוספים לסיני והגבירה את האכיפה על מעבר רפיח, לאור המהומות במצרים וחשש מפעילות טרור בעקבות הדחתו של מוחמד מורסי. כעת ניתן רק לחכות ולראות האם לאחר סיום המהומות יסיג צבא מצרים את כוחותיו מהאזור ומה יהיה יחסו לחמאס לאור העובדה שזוהי תנועת-בת של האחים המוסלמים.