שטפון הסקרים שנחת עלינו בשבועות האחרונים, ואשר למרבה המזל על-פי מצות המחוקק יש לנו כעת יומיים שקט ממנו, עסק כמעט תמיד בשאלה אחת: בעד איזו מפלגה הייתם מצביעים אילו הבחירות היו מתקיימות היום. מדי פעם נוספה עוד שאלה: מיהו המתאים ביותר לכהן כראש הממשלה - בנימין נתניהו או יצחק הרצוג.

מנתחי הסקרים התעלמו כמעט תמיד מהשאלה החשובה באמת: למי יש סיכוי ריאלי יותר להרכיב את הממשלה הבאה. והם התעלמו לחלוטין מעוד נתון: השוואה בין נתוני הסקרים לבין הרכבה של הכנסת היוצאת. בחינה של נתונים אלו מעלה תוצאות מעניינות ורבות-חשובות.

בדיקת הגושים מעלה, כי לנתניהו יש יתרון של ממש על פני הרצוג. מותר להניח שיש יותר סיכוי שמשה כחלון יילך עם הליכוד, לא רק משום שעד לפני שנתיים היה מבכירי המפלגה, אלא גם משום שדעותיו המדיניות המוצהרות הנוכחיות נותרו זהות לאלו של הליכוד. אם שמים את כחלון בצד של הליכוד יחד עם הבית היהודי, החרדים וישראל ביתנו - יש לנתניהו, בכל הסקרים, רוב של מעל 61 חברי כנסת. לא שהקמתה של ממשלה כזו תהיה קלה, אם הסקרים יתאמתו, אך היא תהיה פשוטה לאין ערוך מאשר הקמת ממשלה של המחנה הציוני עם מרצ ואביגדור ליברמן יחדיו, או עם יאיר לפיד והחרדים יחדיו.

השוואת נתוני הסקרים לכנסת ה-19 מגלה, כי התזוזות הן ברובן בתוך הגושים. ואגב: אותה מסקנה בדיוק תקבלו גם אם תבדקו את הסקרים עצמם לאורך מערכת הבחירות. הטבלה המובאת להלן משווה את הרכב הסיעות בכנסת היוצאת לממוצע הסקרים שפורסמו בסוף השבוע האחרון (13.3.15) בידיעות אחרונות, וואלה, ערוץ 10, גלובס ומעריב.

את המחנה הציוני השווינו לצירוף העבודה והתנועה בכנסת היוצאת, והסקרים נותנים לו ארבעה מנדטים יותר. גם הליכוד רושם עלייה - של שלושה מנדטים. הרשימה הערבית המשותפת מקבלת בסקרים שני מנדטים יותר מכפי שיש לארבע הרשימות הערביות הנפרדות בכנסת הנוכחית. וכמובן - כחלון שנכנס עם תשעה מנדטים, לאחר שלא כיהן בכנסת ה-19.

מהיכן באים המנדטים הללו? שתי המפסידות העיקריות צפויות להיות יש עתיד, שמאבדת שבעה מנדטים, וישראל ביתנו שמאבדת שמונה. כלומר: 15 מנדטים עוברים משתי הסיעות הללו. ש"ס מאבדת ארבעה ויהדות התורה מאבדת אחד - דהיינו בדיוק המספר שצופים הסקרים למפלגתו של אלי ישי. מרצ יורדת באחד, וגם שני המנדטים של קדימה ז"ל מוצעים למכירה.

עכשיו נעשה חישוב הגיוני. שני המנדטים של קדימה הלכו מן הסתם למחנה הציוני, שכנראה מקבל עוד שלושה מנדטים על חשבון יש עתיד. שני המנדטים הנוספים של הערבים באים מן הסתם על חשבון מרצ והמחנה הציוני. הליכוד זוכה לשלושה נוספים מתוך אלו שיאבדו לישראל ביתנו. התשעה של כחלון כנראה מורכבים מארבעה מנדטים העוברים מיש עתיד, ומחמישה של ישראל ביתנו (אגב: ייתכן שהחמישה הללו עוברים לליכוד, וחמישה מנדטים עוברים מהליכוד לכחלון).

החישוב הזה מסתמך על ההנחה המאוד-סבירה, שמצביעי ליברמן לפני שנתיים לא יצביעו כיום להרצוג/לבני, מצביעי לפיד לא יצביעו לטיבי/זועבי, ומצביעי גלאון לא יחליטו פתאום להצביע מחל. חוץ מזה, תראו את היציבות המוחלטת בצד הדתי-חרדי של המפה: הסקרים מנבאים שהבית היהודי ישמור על כוחו, וכאמור - גם במפלגות החרדיות מה שמשתנה הוא החלוקה הפנימית ולא הסך-הכל. לכן, מותר לשער שגם ביתר חלקי המפה הפוליטית אין תזוזות משמעותיות לעומת 2013.

מה זה אומר? שכמו ברוב מערכות הבחירות בעשורים האחרונים, בגדול יש לנו שני גושים של 45%-55%, דהיינו שתנודה של 5% היא המכריעה את התוצאות. זה גם מלמד, שאם אכן כחלון יהיה לשון המאזניים - סביר להניח שרוב בוחריו מגיעים מן הימין, אם כי נראה שהוא נוגס בצורה משמעותית גם ביש עתיד. יש בכך משום אינדיקציה נוספת לכיוון אותו צפוי כחלון לבחור בסופו של דבר: חבירה לנתניהו. והכל, כמובן, בערבון מוגבל ל-48 השעות הקרובות.