התרגלנו לניכוס ערכי זכויות אדם בידי השמאל, אבל אם נעצור לרגע ונחשוב על הכל מחדש נגיע למסקנה מתבקשת - אין לניכוס הזה שום סיבה. מדינה פלשתינית היא הדבר הרחוק ביותר מזכויות אדם שניתן להעלות על הדעת. ניתן לקבוע ולומר שההצלחה של השמאל לכרוך את שאיפתם להקמת מדינה פלשתינית עם זכויות אדם היא בגדר נס שיווקי חסר תקדים.
הצצה חטופה למשטרים שסביבנו ולמה שמתחולל אצלם אמורה לגרום לכל בר דעת להבין את האבסורד שהצליחו להחדיר לנו לראש. מעבר לגבול הצפוני טובח נשיא במאות אלפי אזרחיו שמנסים לקטול בחייליו על-מנת להציל את עורם מאימת קלגסיו. מדרום מתחלפים השלטונות בין האחים המוסלמים לאחים שאולי מעט פחות מוסלמים אבל עדיין יודעים להכות באזרחים ממש כמו האחים. מהפכות העולם המוסלמי הנחילו לנו שלל דוגמאות מעירק ועד טוניסיה, מלוב ועד תימן, כולם קוצרים אלה באלה כדי להשליט את מרותם ולאחוז בהגה השלטון. במדינות מעט מסודרות יותר רק גודעים ידיים של חוטאים וסוחבים למיניהם.
ועדיין לא הזכרנו את האופן שבו נוהגים הפלשתינים לחולל מהפכות שלטוניות. את הקלפיות והסקרים מחליפים אקדחים ושאבריות. לא צריך ללכת הרבה אחורה או למרחק רב מדי. היזכרו במטותא בחוויות המפוקפקות שעברו על אנשי הפתח' בימי המהפך השלטוני ברצועת עזה כאשר
איסמעיל הנייה וחבורתו הוציאו להורג עשרות מאחיהם, מאמיני עבאס, כאשר לוחמי החופש והשחרור הפלשתיני נכנסו לבתי חולים עזתיים וניתקו מאושפזים ממכשירי ההחייאה רק משום שכאשר אותם חולים היו מתפקדים שמרו על זיקה לשלטון שבמוקטעה. זוכרים? אתם זוכרים גם את הימים בהם אנשיו של אותו הנייה השליכו מגג הקומה ה-14 את מתנגדיהם הפוליטיים (אחיהם וקרובי משפחותיהם שלהם!)?
בלי טיפת רחמים?! בקיצור, אנשי שמאל יקרים, אתם רציניים? באמת אין בליבכם מעט רחמים על הפלשתינים האומללים שאתם מייעדים להם חיים תחת שלטון שכזה? מה, הם לא בני אדם? מה הם חטאו לכם, אנשי השמאל, שאתם עמלים בכזו קדחתנות להשית עליהם חיי דיכוי והתעמרות? (אני לא חושב לרגע שיש בכם אדם צלול-מחשבה שבאמת מאמין ששלטונו של אבו מאזן יחזיק מעמד ביום שאחרי. אתם לא כאלה תמימים, נכון? או שאני טועה?)
ועדיין לא דיברנו על דיכוי הנשים והלקאת נשים, על עבדות ילדים וניצולם, על כפייה דתית חסרת מעצורים, על הרס כל מונומנט שאינו קשור לדתם, על רמיסת כבודם האבוד של מוגבלים ועוד ועוד... זה הגורל שאתם מתכננים לחבריכם הפלשתינים? אין לכם טיפת רחמים?
תוכניתו של הימין, על כל קשייה ומגבלותיה, דווקא היא זו שכורכת בתוכה גם זכויות אבות וגם זכויות אדם (ואם אתם עדיין לא מאמינים לי תשאלו את החבר'ה מאום אל פאחם והסביבה למה הם באמת כל כך נחרדים מרעיון העתקתם למדינה הפלשתינית. מה פשר הדבקות הזו שלהם בתעודת הזהות הכחולה שהם דואגים לבזות אותה מעל כל במה? האם הם יודעים משהו שאנחנו לא הפנמנו?).
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
