הפיכת בנק הדואר לחברתי - ציפייה למשיח?

ביולי 2012 נכנס לתוקפו תיקון מס' 11 לחוק הדואר, שכלל הפרדה מבנית של הממשל התאגידי, (דירקטוריון, הנהלה, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכו'). בין חברת דואר ישראל ובין בנק הדואר. בעקבות התיקון קבע משרד התקשורת המפקח על דואר ישראל, כי פעילותו של בנק הדואר תורשה רק אם יעמוד לרשותו הון עצמי. וסוגיה של ההון העצמי טרם אוסדרה והשאלה היא כיצד יועמד לבנק הדואר ההון העצמי. ועוד מדוע השינויים הרגולטוריים והשינויים המבניים הנדרשים לצורך הפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי - בנק חברתי, עד היום לא בוצעו.

משרד התקשורת הגיש עד היום מאז חקיקת החוק (2012) לפחות 5 פניות לוועדת הכלכלה לדחיית יישומו של חוק הדואר שמטרתו להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי- מסחרי.

לאחר המחאה החברתית, מצאה לנכון הממשלה, שיש לתקן את חוק הדואר ולהפוך את בנק הדואר לבנק חברתי, אלא שדיבורים לחוק ומעשים לחוד והשימוש בביטויים חברתיי, שקיפות ועוד..הם מאוד קליטים ואפילו "טרנדיים" ואפשר להשתמש בביטויים אלו על-מנת לסמם את הציבור הצמא לשינוי חברתי, אם זה לא די המשרד לאזרחים ותקים הפך להיות המשרד לשוויון חברתי, יש מי שחשב כי פעולות אלו יפעלו כמשכך כאבים ולאחר מכן יש להכניסם להקפאה נראה כאילו מישהו פועל על-פי תוכנית פעולה למסמוס והרדמה של האזרחים (עיין ערך וועדת טרטנברג והמלצותיה).

היה מי שאמר, שהדחייה של יישום הפיכת בנק הדואר לבנק חברתי, אינה המתנה לחלקי חילוף, שכן מדובר ביישום חוק שנחקק זה מכבר.

מדינות שנחשבות לעולם שלישי הצליחו לחפור את תעלת סואץ החדשה פעם נוספת בפחות משנה ואילו אצלנו חלפו 2.5 וטרם יושם החוק.

יש מי שיגיד, שזו לא טעות יש כאן מדיניות והנבחרים שלנו אינם מעוניינים כלל וכלל בטובת הכלל ו/או להטיב עם הציבור ולמרות שאלה פועלים על-פי שליחות שהוקנתה מלכתחילה ואשר לשמה הם נבחרו ע"פ הבטחותיהם ערב הבחירות.

בתאריך 13.7.2015 פנה שר התקשורת הלא הוא ראש הממשלה שוב אל וועדת הכלכלה בהודעה על דחיית יישום חוק הדואר בהתאם לסעיף 56 לחוק ר' פניית שר התקשורת לדחיית יישום חוק להפיכת בנק הדואר לבנק חברתי.

קראתי לניצול ציני זה באחד המאמרים שלי כאן, "שותלים באגים" בתוך החוק, קחו למשל את המילים "להסמיך את השר לדחות את ביצוע החוק מעת לעת" שכל מטרתו כאמור לרוקן מתוכן את החוק ואפילו לעשות אותו פלסתר ו/או לאות מתה. מה שעשתה הממשלה עד היום למרוח את הזמן כמעט 3 שנים ובינתיים זה מצליח לה.

בדברי הסבר לתיקון 11 לחוק שנכנס לתוקפו ביום 31.7.2012 הדחיות של שר האוצר תורצו שהוראה זו באה לתת לחברה ולחברה הבת את התקופה הנדרשת לצורך היערכות לשם יישום ההוראות המוצעות ובכלל זה הקמת ממשל תאגידי נפרד לחברה הבת.

כצפוי שר התקשורת לא התייצב לדיון ושלח את נציגיו ולא בפעם ראשונה, מה שמצביע בעליל על הזלזול הבוטה של הרשות המבצעת ברשות המחוקקת, אחרי כן תבוא הממשלה ותלין מדוע הרשות השופטת- בג"ץ מייצר אקטיביזם שיפוטי בדיוק לאוזלת היד וגרירת רגלים בסוגיות מעין אלו.

יש להניח, כאשר הממשלה מעוניינת לתקוע חוקים ולקבור אותם, זה ייעשה בכישרון רב ו/או להפך.

מדיוני וועדת הכלכלה עולה, כי לפי דברי היועמ"ש של וועדת הכלכלה בכנסת איתי בנדלר "עד היום לא נעשה שום דבר". בהמשך הדיון הודיע יו"ר הוועדה שהוא הולך לתת לעניין טיפול רוחבי, ולא יעלה על הדעת אי-יישום חוקים שנחקקים על ידנו, ואינם מיושמים ומישהו צריך להגיד לנו פעם אחד מהו הזמן הסביר לדחיית יישום חוק.

האם אלה דברים בעלמא?, הלכנו אל דוח מבקר המדינה שנתי 64א משנת 2013 ושם ומצאנו דברים זהים, ש"הגופים המאסדרים לא עשו די לפיתוחו של בנק הדואר; פיתוח כאמור עשוי לסייע גם בהפחתת הריכוזיות בתחום הבנקאות הקמעונאית, בייחוד באזורי הפריפריה.

זאת ועוד.. מצב עניינים זה מחייב בחינה מעמיקה של יעילות משטר הרגולציה הנוכחי על החברה. במסגרת בחינה זו מן הראוי לשקול את הצורך בקיום פורום של נציגי הגורמים המאסדרים על חברת הדואר, שיוכל לעסוק, בין היתר, בקביעת כללים בנוגע לשוק הדואר בכלל ולחברת הדואר וחברת בנק הדואר בפרט, כמו בקביעת תעריפים, אמות מידה לשירות, פתיחת השוק לתחרות וכד'".

האם לדוח מבקר המדינה הייתה התייחסות מצד הגורמים המוסמכים כפי שאומרת היועמ"ש של וועדת הכלכלה כלל וכלל לא ולא.

די אם נעיין, בדוח מבקר המדינה נבין את אוזלת ידם של הגורמים הממשלתיים: לדעת משרד מבקר המדינה, העיכובים הרבים בקידום הליכי ההפרדה המבנית בין חברת הדואר לחברת בנק הדואר פוגעים בפוטנציאל למנף את פעילותו של בנק הדואר שתסייע לשמירה על יציבותה של חברת הדואר; וזאת לנוכח הירידה הקיימת, וזו הצפויה, בהיקף הפעילות ובכדאיות הכלכלית של הפעילות בשירותי הדואר המסורתי. ועוד..על כל הגופים המוסדיים הנוגעים בדבר לדון בהאצת התהליכים המתבקשים לשם השגת מטרת הפיתוח של בנק הדואר. אולי בכך טמון הפוטנציאל האמתי לשמירת איתנותה של קבוצת הדואר.

אם זה לא די עוד אומר המבקר: פיתוח בנק הדואר יכול להוות עוד נדבך חשוב בהפחתת הריכוזיות בתחום הבנקאות הקמעונאית, בייחוד באזורי הפריפריה.

כאשר בית המחוקקים בא לעשות שינויים ורפורמות, תמיד יש את "היד הנעלמה" שהופכת את היוצרות. בדיקה שעשיתי בפרוטוקולי וועדת החקירה הפרלמנטרית נגד הבנקים מצאתי את דברי השר לשעבר יעקב מרג'י דברים שנאמרו כבר למעלה מעשור (ביום 20.11.2004) מי שהיה יו"ר וועדת החקירה הפרלמנטרית הוא מי שהיום הוא שר אוצר משה כחלון אשר ביקש להלחם בתופעת עמלות הבנקים הרצחניות ולא הצליח, ואחד ההמלצות של הוועדה הייתה להקים בנק חברתי שמטרתו כאמור למען הציבור, מה שברור היום שוועדת החקירה הפרלמנטרית מוסמסה והסוגיה בלחץ תאגידי הבנקים עברה לבנק ישראל, מה שהיה ברור לכול, שנגיד בנק ישראל ידאג ויפקח על יציבות תאגידי הבנקים, ולא על הציבור קרי: המפקידים .

השר לשעבר יעקב מרג'י מדבר על כוחם המפלצתי של תאגידי הבנקים, פרוטוקול הוועדה מיום 2004.20.11

"אדוני היושב-ראש, את עלילותיהם של הבנקים שמענו בדיון הזה. שמענו אותם בשנים האחרונות .זעקת עמלות הבנקים הייתה ונמשכה. אני שואל את עצמי איך יכול להיות שכנסת ישראל שהיא מאוד יצירתית, חברי הכנסת לא מצליחים לעצור את השתוללותם של הבנקים, חברי הכנסת בכנסת הקודמת שהיו פעילים ברפורמות של הבנקים,ברפורמות של קופות הגמל יאמרו לכם באיזה לחצים ואפילו איומים הם עמדו. אם תאפשרו לבנק ישראל לנהל את החשבונות של המפלגות תיווצר חקיקה יצירתית ולא יפחדו. לא ייתכן ששתי מפלגות שחייבות לבנקים רבע מיליון שקל ייצרו רפורמות ".אתם רואים אותם (ח"כ) מייצרים רפורמה?

דבר דומה פעלו הבנקים, בסוגיית חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם הצולבת, הבנקים הקימו כזכור חברת אשראי עם מסלקה שלא מאפשרת למתחרים אחרים לפעול בה. והרשות המחוקקת שנים מנסה לבצע ההפרדה בין חברות האשראי לבין הבנקים, אל ללא הועיל, הכול באמצעות לוביסטים ו/או איגוד הבנקים שמטיב לפעול שם.

אין להוציא מכלל אפשרות, שאם שר האוצר משה כחלון חפץ חיים פוליטיים בהמשך, הוא יגיש הצעת חוק ממשלתית לבצע את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. ונכון מבחינתו לבצע את הרפורמות באמצעות חוק ההסדרים, אלא שאז יקומו המתנגדים ויעשו שימוש ציני בחוו"ד משפטיות לא למטרות שלשמה היא נועדה

יש להבין שפניית היועמ"ש לממשלה ליו"ר כנסת: מיום 30.7.2015 אינה סוגיה חדשה והיא עולה בכל פעם מחדש כאשר מוגש תקציב שנתי לכנסת, היועמ"ש של הכנסת מציין: כי מהצעת חוק ההסדרים המסתמנת (הח"מ לא חולק על נכונות חוו"ד) היא הצעה רחבת היקף הכוללת עשרות רבות של תיקוני חקיקה במגוון תחומים, רבים מהם נעדרי זיקה ישירה לתקציב המדינה, ואף מספר רפורמות משמעותיות.

אם לא די באמור לעיל, בא סעיף התקשורת בהסכם הקואליציוני ומסביר הכול, הסעיף מאפשר לשר התקשורת בפועל, רה"מ "צ'ק פתוח" להחליט בעצמו על מדיניות הממשלה בתחום התקשורת, זאת ועוד..יש מי שיטען, כי סעיף תקשורת בהסכם הקואליציוני הוא בלתי חוקי. שכן "סעיף התקשורת" הופך את שר התקשורת לביביקינג ואת ייתר שותפיו הקואליציוניים ל"נתינים", לחסרי דעת (המשמעת הקואליציונית) הואיל שהם למעשה משאירים בידיו "צ'ק פתוח" להחליט כל החלטה על מדיניות ממשלתית בתחום התקשורת, המשמעות היא, שחברי הקואליציה ו מתחייבים לתמוך בכל גחמותיו של ביבי נתניהו ולהתנגד לכל יוזמה אחרת, שאינה עולה בקנה אחד עם רצונותיו.

ואני תמה האם על כלל חברי הממשלה, ועל כל אחד מחברי הכנסת, אין חובה ציבורית להפעיל את שיקול דעת בכל נושא, לטובת האינטרס הציבורי. והשאלה היא האם לא די בכך, שנבחר ממשלת טכנוקרטים ללא צורך בחברי כנסת כאשר ברור שהצהרה וחתימה מראש על "צ'ק פתוח" בתחום התקשורת בגלל משמעת קואליציונית היא למעשה התחייבות להימנע מלהפעיל שיקול דעת.

הממשלה כמעט באופן סיסטמתי לא מיישמת החלטות שהיא מקבל ואף לא חוקים אותם היא מחוקקת, אי-יישום החלטות ממשלה עולה על אלה שהיא מיישמת בפועל.

יו"ר וועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל: "אנחנו רחוקים ממימוש החזון של הבנק כבנק חברתי ורחוקים אפילו מהרחבת השירותים לאוכלוסיות החלשות. הוא דרש לקבל דיווח על ההתקדמות ביישום החוק בכתב בעוד 3 חודשים, והבהיר כי במידה ותידרש ארכה נוספת בכוונתו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לבחון מה קורה כשהממשלה לא מיישמת את החוק תוך זמן סביר".

אי יישום החוק נובע בין היתר כי בנק ישראל מעוניין לפצל את בנק הדואר מדואר ישראל וכן בנק ישראל לא מעוניין שגוף ריווחי כגון בנק הדואר יממן מרווחיותו את הפסדיה של דואר ישראל, וכן ניוד עובדים והון עצמי עד אז לא נראה משיח באופק, ואולי אלו רק תירוצים, שכן ראינו את ממשלת ישראל מיישמת חוקים תוך שהיא מחוקקת שלוש קריאות ביום אחד (עיין ערך ערוץ 10).

הוויכוח בין משרד התקשורת, ורשות החברות ובנק ישראל נכון, אך נראה לכאורה נכון, אבל כבר ראינו את יכולות הממשלה.

איתן כבל מחפש את האור בקצה שביל החלב, כל מה שהוא רואה בפועל רק ליקוי מאורות.