יהודה וינשטיין עושה זאת שוב. היועץ המשפטי לממשלה שוב תוקף בפומבי את השרה הממונה עליו,
איילת שקד. החוצפה של הפקיד הזה שוברת שיאים, ואין שום סימן שהוא מתכוון לעצור.
וינשטיין הגיע (יום ג', 8.9.15) לוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין כאשר בידו נאום כתוב מראש. הוא הקריא אותו מילה במילה - פרט לסטייה אחת. כאשר דיבר על בדיקת מינויו של
גל הירש למפכ"ל המשטרה, אמר וינשטיין: "אני לא מסכים עם השרה בנוגע לסבירות, אבל אגיד לה את זה בפגישתנו".
רקע קצר. כמה דקות קודם לכן דיברה שקד באותו אירוע, ובין היתר אמרה שלדעתה - אין מקום שבית המשפט יבדוק סבירות של מינויים בשירות הציבורי. בית המשפט יכול לבדוק האם המינוי נעשה בצורה תקינה, הוסיפה, אבל השאלה האם הוא סביר או לא - זהו עניין לרשות המבצעת.
על זה וינשטיין החליט שהוא חייב להגיב במקום. היה לו כזה דחף לאו בר-כיבוש, עד שהוא החליט להוסיף הערה לנאום הכתוב. ושימו לב מה אמר: שהוא לא מסכים עם שקד, אבל יגיד לה את זה בפגישה אישית. דומה מאוד לאלו שאומרים "אני לא אומר שאמרתי לך". וינשטיין מספר לנו בפומבי מה הוא לא רוצה לומר בפומבי, אלא יגיד לשקד בארבע עיניים.
וינשטיין מרשה זאת לעצמו, כי בפעם הקודמת הוא תקף את שקד בצורה גסה בהרבה - ולא קרה לו כלום. זה היה בחודש יוני, שבועות אחדים לאחר ששקד נכנסה לתפקידה. "תפישה פשטנית ובלתי מבוססת" - כינה וינשטיין את דבריה של שקד, לפיהם המשילות עברה מידי נציגי העם לידי מערכת המשפט. פקיד מחלק ציונים בפרהסיה לשר הממונה עליו, פקיד נוזף בשר הממונה עליו, פקיד מתייחס בצורה פטרנליסטית לשר הממונה עליו - וכולם עוברים על זה לסדר היום. אז מה הפלא שהוא מרשה לעצמו לעשות זאת שוב?
אז למה אני אומר שוינשטיין שובר שיאים? כי בפעם הקודמת, השניים דיברו באירועים שונים בהפרש של כמה ימים. הפעם וינשטיין הגיב על דבריה של שקד כאשר היא יושבת לידו על הבמה. הפעם הוא נזף בה בנוכחותה. הפעם הוא הלבין את פניה.
אמרתי ואומר זאת שוב: היועץ המשפטי לממשלה הוא כנראה הפקיד היחיד שיכול להתנהג בצורה כזאת. שוו בנפשכם מצב בו הרמטכ"ל מודיע ברבים שהוא חולק על שר הביטחון, שהמפכ"ל אומר זאת לגבי השר לביטחון פנים, שמפקח ארצי מתייחס כך לשר החינוך, ששגריר אומר את זה על שר החוץ. כל אלו, חשובים ונכבדים ככל שיהיו, יפוטרו תוך יממה - ובצדק. אבל ליועץ המשפטי מותר, כי הוא כבר מזמן השתלט על המדינה.
חוץ מזה, וינשטיין כבר באווירה של סוף קורס. יש לו עוד חצי שנה, אלא אם כן יצליח לסבך את הליך מינויו של יורשו ואז יתבקש לעשות טובה למדינה ולהישאר עוד קצת. בכל מקרה, במהלך השנה הבאה ניפטר ממנו. ניתן רק לקוות, שהיועץ הבא - גם אם יישאר בעל כפל סמכויות חסר סבירות, גם אם ימשיך את מסורת דחיקת רגלי הנבחרים - לכל הפחות יהיה יותר מנומס מאשר וינשטיין.
