מה היו עושים ראשי תנועת "אם תרצו" לחייל בחטיבה 8, העונה לשם
נתן אלתרמן, אם היו קוראים ב-9.11.1948 בעיצומה של מלחמה עקובה מדם את פרסום עדותו המצמררת של שובר השתיקה. העדות פורסמה בטור השביעי בשיר "על זאת", בו מסר החייל נתן אלתרמן עדות של מראה עיניים על ניסוי שביצעו לוחמים במקלע, שהסתיים כשדמו של ערבי זקן מכסה את הכותל.
בעדות האישית של נתן אלתרמן מופיע בבית השישי של השיר צמד המלים "פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה". בבית הזה מדובר על הבנים והבנות שלנו "כִּי הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת וַאֲנַחְנוּ אִתָּם ... בִּטְפִיחַת הַסְכָּמָה נִדְחָקִים בְּמִלְמוּל שֶׁל הֶכְרַח לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה".
אל המלים הקשות והמכאיבות "פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה" מגיע נתן אלתרמן לאחר שבבית הראשן והשני תאר ג'יפ חוצה את "הָעִיר הַכְּבוּשָׁה וְנַעַר עַז וְחָמוּשׁ ... וּבָרְחוֹב הַמְּדֻבָּר אִישׁ זָקֵן וְאִשָּׁה נִלְחֲצוּ אֶל הַקִּיר. הַנַּעַר חִיֵּך בְּשִׁנַּיִם- חָלָב "אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע" .... וְנִסָּה, רַק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו ...וְדַמּוֹ אֶת הַכֹּתֶל כִּסָּה...".
החייל בחטיבה 8 שומע את המלים "אַל תַּגִּידוּ בְּגַת", אבל צו מצפונו תובע ממנו לשבור את השתיקה ולא להיענות להן. עד היום ישנה מחלוקת האם שובר השתיקה נתן אלתרמן התייחס לאירועי הרג בעת כיבוש העיר לוד במבצע "דני", או לאירועי הרג של עשרות אזרחים בעת כיבוש כפר דוומה בדרום הר חברון על-ידי גדוד 89 בחטיבה 8.
לתנועת "אם תרצו" היה נוח יותר לשיר את שירו המיליטריסטי של
אורי אבנרי "שועליו של שמשמון", שפורסם באותם ימים - "אַרְבָָּעָה אַרְבָּעָה עַל הַגִּ'יפּ הַדּוֹהֵר ... נוֹשְׁאִים שַׁלְהֶבֶת מֵעַזָּה וְעַד גַּת ... הַאֲזִינוּ הֵיטֵב לַמִּקְלַע, לָרִימוֹן שִִׁיר מָוֶת ...".
לעברו של שובר השתיקה נתן אלתרמן היו חברי "אם תרצו" קוראים בוגד ועוכר ישראל. מיותר לציין שנתן אלתרמן חש מחויבות גדולה לצבא. ההזדהות המוחלטת שלו לא מנעה ממנו לשבור שתיקה, כפי שבא לידי ביטוי בשיר העדות "על זאת".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
