הצע"ח מוסר תשלומים לעסקים קטנים

משרד הכלכלה והתעשיה ומשרד האוצר הניחו בסוף השבוע החולף על שולחן הממשלה טיוטת הצעת חוק מוסר תשלומים לעסקים, תשע"ה-2015, מתוך מטרה שהממשלה תסמיך וועדת השרים לענייני חקיקה לאשר - על דעת הממשלה - נוסח הצעת חוק זו, האמור להיות מוגשת מטעם הממשלה, לאישורה של הכנסת.

במבוא להצעת חוק זו נכתב, כי פעילות עסקים קטנים ובינוניים בישראל מאופיינת בחסמים רבים במגוון תחומים הנוגעים לפעילות היומיומית, לשרידות העסק, להתפתחותו ולמיצוי פוטנציאל שלו. בכלל זה בולטת בעיית תזרים בעקבות דחיית תשלומים למועדים ארוכים על-ידי לקוחות איתנים וגדולים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרסי.

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשיה ממוצע ימי אשראי ספקים עמד בשנת 2015 על 72 יום. כלומר, עסקים קיבלו את התשלום כעבור 72 ימים ממועד אספקת הטובין או מתן השרות.

לבד מעסקות שמבצעים משרדי הממשלה, אין כיום כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק. עסקות הממשלה מוסדרות באמצעות הוראת תכ"מ - 1.4.3 "מועדי תשלום" שקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית,) ולמרות זאת, דוח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014) מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות לאחר המועדים הקבועים בהוראה.

גופים ציבוריים אחרים ובתוכם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי. האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף 90+ ושוטף 120+.
פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.

לצד יכולת נמוכה לספוג את ימי האשראי, מגזר העסקים הקטנים מקבל תנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

בנוסף לאמור, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה יותר לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם מקבלים תמורה בעד עבודתם כעבור זמן רב. היעדר הסדרה של תנאי תשלום במשק פוגע בעסקים קטנים שסובלים מקשיי מימון, ופוגעים גם במזמין השירות או הטובין שמשלמים מחיר יקר יותר בגין התשלום המאוחר. קביעת נורמת תשלומים הוגנת יותר תאפשר סביבה עסקית תחרותית עבור עסקים קטנים, תיתן מענה לקבוצת עובדי הפרילנס שמוגדרים כעסק מבחינה חוקית אך מבצעים עבודה של שכירים במהותה, וכן תוזיל את עלויות העסקה עבור מזמיני השירות או הטובין.

על-מנת לשפר את סיכויי ההישרדות ואפשרויות ההתפתחות של עסקים בכלל ועסקים קטנים ובינוניים בפרט, מבקשת הממשלה לשפר תנאי עשיית העסקים והיזמות בישראל באמצעות החוק הייעודי המוצע הקובע מועדי תשלום מקסימאליים במשק בגין אספקת טובין אי-מתן שיריתים על-ידי ספק. כל זאת בהתאם לעקרונות של שיפור תנאי עשיית העסקים הנהוגים במדינית ה OECD ובכלל זה, דירקטיבה של האיחוד האירופי -
DIRECTIV 2011/EU OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF "THE COUNCIL", אשר רואה בנוהג התשלומים המאוחרים נוהג הפוגע בכלכלה באופן מהותי.

בהתאם מנחה הדירקטיבה את המדינות החברית באיחוד האירופי להסדיר את מיעדי התשלום לספקים, הן בהתייחס לעסקות במגזר הציבורי והן בהתייחס לעסקות במגזר הפרטי, כך, שימי האשראי בעסקות ספקים מול המגזר הציבורי יעמדו על מקסימום 30 יום וימי האשראי בעסקות מיל המגזר הפרטי יעמדו על מקסימום 60 יום. הדירקטיבה יושמה ומיושמת גם בימים אלה במדינות רבות החברות באיחוד האירופי באמצעית חקיקה מדינתית ברוח זו.

בתאריך 2.7.2015 הפיץ משרד הכלכלה והתעשיה תזכיר חוק מוסר תשלומים לעסקים, התשע"ה 2015 - אשר הוכן בהתאם לעקרונות הרווחים בחקיקה מקבילה במדינות שונות בעולם המערבי ובדירקטיבה האירופית. לאחר בחינת ההערות אשר התקבלו במסגרת הליך הפצת התזכיר ולאחר הדיון בוועדת השרים אשר התקיימה ביום 1.11.2015 וקיום דיונים נוספים עם המשרדים השונים, הכין משרד הכלכלה והתעשיה טיוטת החוק נשוא הצעת החוק.

נוסח החוק המוצע קובע, כי מטרתו להסדיר ביצוע תשלומים לעסקים בתהליכי אספקת טובין ושירותים או לביצוע עבודה. "השר" מוגדר בחוק, כשר הכלכלה; "גוף מתוקצב", מוגדר כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב); "הפרשי הצמדה וריבית" - משמעותם, כמפורט בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חשבון" הינו חשבונית מס כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מס ערד מוסף, התשל"ו-1957 וגם/או דרישה לתשלום תמורה שהוגשה על-ידי מי שאינו עוסק מורשה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1957; "מוסד להשכלה גבוהה" הינו מוסד מהמוסדות המפורטים להלן, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין: (1) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-; 1958 (2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958; (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28 א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח 1958. בין שאר ההגדרות נכללת גם "ריבית פיגורים" המוגדרת כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א 1961 - לעניין זה, יראו את מועד תשלום החשבון כהגדרתו להלן, כמועד הפירעון.

החוק קובע, כי משרדי ממשלה אשר התקשרו עם ספק בחוזה לביצוע עסקה, ישלמו התמורה כעד העסקה לא יאוחר מ-30 ימים מסוף החודש בו הוגש החשבון, או לא יאוחר מ-45 מים מהמועד בו התקבל החשבון, בהתאמה לאופן עבודת המשרד הממשלתי (להלן: "מועד לתשלום החשבון") כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה. עם זאת, משרדי ממשלה אשר התקשרו עם ספק בחוזה בהתקשרות לביצוע עסקה מסוג עבודות הנדסה בנאיות ישלמו התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-70 ימים מסוף החודש בן התקבל החשבון, או לא יאוחר מ 85- ימים מהמועד בו הוגש החשבון, בהתאמה לעבודת המשרד הממשלתי (להלן: "מועד לתשלום החשבון") כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה.

רשות מקומית אשר התקשרה עם ספק בחוזה לביצוע עסקה, תשלם התמורה בעד העסקה - לפי הצעת החוק - לא יאוחר מ-45 ימים מסוף החודש בו התקבל החשבון (להלן: "מועד לתשלום החשבון") כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה. כמו-כן, בהתקשרות ביו גופים שהוקמו לפי דין, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה או גוף מתוקצב, למעט רשויות מקומיות, לבין עסק, לביצוע עסקה, תשולם התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-45 ימים מסוף החודש בו התקבל החשבון (להלן: "מועד לתשלום החשבון") כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה, למעט במידה ונקבע אחרת באופן מפורש בחוזה ההתקשרות לאור אופיה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום החשבון שנקבע בחוזה ההתקשרות אינו בלתי הוגן באופן חריג.

עם זאת, רשות מקומית אשר התקשרה עם ספק בחוזה לביצוע עסקה שהתשלום בגינה הינן גם באמצעות מימון חיצוני, תשלם התמורה לא יאוחר מ-45 ימים מסוף החודש בו התקבל החשבון או לא יאוחר מ 10 - ימי עסקים ממועד קבלת תקציב העסקה ברשות המקומית מאת המממן החיצוני הרלוונטי לעסקה (להלן: "מועד לתשלום החשבון"), לפי המאוחר מביניהם. החשבון ישולם כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה. כמו-כן, נקבע - בהצעת החוק - כי רשות מקומית אשר התקשרה עם ספק בחוזה בהתקשרות לביצוע עסקה מסוג עבודות הנדסה בנאיות תשלם את התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-90 ימים מסוף החודש בו התקבל החשבון כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה אן לא יאוחר מ-10 ימי עסקים ממועד קבלת המימון החיצוני לעסקה ברשות המקומית בעסקות בהן הסתייעה הרשות המקומית במימון חיצוני, לפי המאוחר מביניהם (להלן: "מועד לתשלום החשבון").

בהצעת החוק נקבע עוד, כי בהתקשרות בין שני עסקים לביצוע עסקה, למעט עסק שהינו תאגיד עירוני, תשולם התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ 45- ימים מסוף החודש בו התקבל החשבון (להלן: "מועד לתשלום החשבון") כשהוא תקין ומלא באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה, למעט במידה ונקבע אחרת באופן מפורש בחוזה ההתקשרות לאור אופיה המיוחד של ההתקשרות או שהמועד האחר לתשלום החשבון שנקבע בחוזה ההתקשרות אינו בלתי הוגן באופן חריג. בהצעת החוק נקבע, כי אם התקבל החשבון כשאינו תקין ומלא באופן שמקיים את תנאי החוזה המהותיים.

לצורך קבלת התמורה, יוחזר לספק ויראו אותו כאילן לא התקבל. במצב דברים זה, אם הוחזר החשבון לספק בחלוף 23 ימי עסקים ומעלה ממועד קבלתו לעניין עסקות לפי סעיפים 3(א), 3(ג), 3(ד), 3(ה) ו-3(ז) להצעת החוק ובחלוף 60 ימים ומעלה ממועד קבלתו לעניין עסקות לפי סעיפים 3(ב) ו-3(ו) להצעת החוק - תשולם התמורה הקבועה בחשבון בתוך המועד לתשלום החשבון, כמשמעותו בסעיפים 3(א)-3(ז) לחuק או תוך 10 ימי עסקים ממועד קבלת החשבון המתוקן על-ידי הספק, באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה, לפי המאוחר מבניהם. משך הזמן עד להגשת החשבון המתוקן והמלא על-ידי הספק, באופן שמקיים תנאי החוזה המהותיים לצורך קבלת התמורה, לא יבוא במניין הימים לתשלום החשבון.

הצעת החוק מונעת התניה להוראות החוק, אלא לטובת הספק למעט סעיפים 3(ד) ו-3(ז) להצעת החוק. ימים יגידו אם הצעת חוק מורכבת זו, תבשיל כדי מצב דברים החלת מוסר תשלומים וכיבוד התחייבויות בכל הקשור לפעילותם העסקית של עסקים קטנים ובינוניים, במדינת ישראל.