בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גישור החובה בסכסוכים משפטיים נראה לכאורה כהליך אידיאלי שיצמצם מחלוקות. בפועל, הוא רק יגרום לעומס יתר על יחידות הסיוע ובסופו של יום כולם יסמנו "וי" כדי להגיע לדיון השיפוטי
תקנות חדשות שגיבש משרד המשפטים, והמצויות בשלב חקיקה מתקדם, עוסקות בניסיון לפתור סכסוכים משפחתיים בהסכמה, ללא התדיינות וללא התערבות שיפוטית. התקנות קובעות חובת קיום ארבע פגישות ללא תשלום וללא עורכי דין, בכל סכסוך משפחתי. מדובר בפגישות גישור ביחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות המשפטיות הדנות בסכסוכי משפחה. היתרונות ברורים. מוסכם על הכל, כי פרידה "טובה", מכובדת ומוסכמת, על בסיס סיכום בין הצדדים, לפני שהתלהטו להבות השנאה והכעס - עדיפה לאין ערוך על תוצאה של הליך משפטי. כל תוצאה! גם מבחינה כלכלית, עדיפה פרידה בהסכמה מאשר הוצאות משפט גבוהות לכל אחד מהצדדים. פשרה תמיד עדיפה על דין. במיוחד כשמעורבים בעניין קטינים. גירושין שהסתיימו בהסכם, ברוח טובה ובכבוד הדדי, לעולם ישרתו טוב יותר את הצדדים המתגרשים, קל וחומר את ילדיהם. כך, אם פגישות הגישור, אותן חייבים יהיו בני הזוג לקיים, יביאו להסכמות ביניהם - תהיה התוצאה עדיפה לשני הצדדים, וכמובן ייחסכו הליכים משפטיים יקרים ובעיקר כואבים. מה עוד שבמקרים רבים, הליכים משפטיים מתישים מסתיימים באותה תוצאה אליה יכולים היו הצדדים להגיע בינם לבין עצמם. אולם, למרבה הצער, בראייה מעמיקה יותר, ספק רב אם התקנות יביאו להשגת מטרתן. ראשית: בני זוג העומדים בפני פתיחת הליכים - חזקה עליהם שניסו אמצעים פחות דראסטיים מאשר פנייה לבית המשפט, ועשו זאת באופן המתאים להם. שנית - בעידן הטכנולוגי הנוכחי, בו כל המידע פרוש על כף היד, בדרך כלל יודעים המתגרשים את כל הנחוץ להם, לרבות בכל הנוגע לסכומי מזונות, הסדרי ראייה וכן הלאה. והנה, למרות זאת, אם עדיין פניהם של בני הזוג להליך שיפוטי - מה טעם בהליך גישור כפוי? אין ספק שגישור כשלעצמו הוא הליך חיובי, שאמור לסלול גשר בין ניצים, ואמור להיות יעיל וחסכוני. אולם ספק אם דווקא הגישור המוכתב הוא שעשוי להביא את הצדדים להסכמות ולגרום לכך שהמחלוקות הנטושות ביניהם יגיעו לכדי פשרה. אדרבה, קביעת ארבע הפגישות כתנאי לנקיטת הליכים - תביא לעומס בלתי נסבל על יחידות הסיוע, שממילא יתקשו לקיים הליכי גישור טובים. מכאן קצרה הדרך לעשיית "וי" על "החובה לנסות גישור", על-מנת שניתן יהיה להגיע סוף-סוף בפני שופט. הנימוק כאילו עורכי הדין יתנגדו לפגישות הגישור משום שאלו יפגעו בפרנסתם - אינו רציני. זוגות שהרגישו, כי ניתן לגשר על התהום הפעורה ביניהם - ידעו כיצד לפעול, לרבות טיפול זוגי/משפחתי (שאחת מתוצאותיו יכולה להיות פרידה מכובדת), וממילא לא נזקקו לעורכי דין. המחשבה כאילו מרבית הזוגות האחרים, אלה שלא הצליחו לבנות גשר, בין באופן עצמאי ובין באמצעות בעל מקצוע, יצליחו לעשות זאת במסגרת גישור בפני יחידות הסיוע, נדמית לצערנו כחלום. הבה נלמד מהניסיון. בשעתו, קיבלו עורכי הדין בברכה את הליך המהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב הסכסוך בגישור), שנקבע כחובה בטרם דיון לגופו של תיק. מעניין לבחון את נתוני ההצלחה של פגישות המהו"ת. מעבר למטרותיו הנשגבות, בפועל - בעלי דין רבים מתייחסים לפגישת החובה של המהו"ת כעוד שלב שצריך לעבור אותו, וכמה שיותר מהר, על-מנת שבית המשפט יחל לדון בתיק לגופו. חשוב לבחון את הנתונים מהליך המהו"ת וליישם לקחים שהופקו מהליך זה - בטרם מנחילים את התקנות החדשות.
|
|
הכותבים הם ממשרד בר-און, כהן.
|
|
תאריך:
|
20/05/2016
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2016
|
|
עו"ד ורד כהן, עו"ד רענן בר-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שלומה
|
20/05/16 12:28
|
|
על החובה לסלק גוויה פוליטית, על איכות מערכת המשפט, ועל הצבעה דמוקרטית אחת בקמפוס הירושלמי
|
|
|
קראתי את מאמרו של אריאל שנבל, 1 "די לדיכוי הנוער", חיפשתי בו בנרות את הדיכוי, קראתי שוב, שוב חיפשתי את הדיכוי ואני עדיין ממשיך לחפש. אם התיאור נכון, היו שם במסע לפולין הרבה מאוד דברים, דיכוי לא היה שם. למה אנו זקוקים לכותרות "בומבסטיות" לתיאור מסע כל כך משמעותי במקום לעסוק בעיקר: לדעת שנבל קיבל הנוער שאליו הצטרף במסע, במה לקה המסע וכיצד ראוי, בין היתר גם על דעת הנערים והנערות שהשתתפו בו, לשפר. גם לכך אין תשובה בכתבה, חבל.
|
|
|
ונתחיל מהשורה התחתונה. כל עוד מרצ שולטת בכיפתה של מפלגת העבודה, השלטון במדינת ישראל לא יתחלף.
|
|
|
דבר בסיסי אחד היה מוקצה אצלי כל חיי מרוב מיאוס והוא הטמטום. היכן שהרחתי טמטום – עברתי למדרכה ממול. זה בדיוק מה שהיה בהצגה הכי טובה בעיר, "הפוליטיקה הישראלית". זה לא נוהל על-ידי אף אחד, ואל תספרו לי שעוד פעם ביבי יצא קוסם, והוא מלך ישראל. ביבי היה ונשאר אותו אפס כלומניק מלפני הטרראם הפוליטי להרחבת ממשלתו, וכל מה שקרה, גם אם "הצליח לו", נבע מזרימת הביוב השיגרתית של הפוליטיקה הישראלית לים הגועל.
|
|
|
1. בואו נעשה רגע סדר, בכל הדלפה יש אינטרסים. שיעור ראשון במכללת שקר כלשהו לעיתונות. אגב, לא אני המדליף, אני עיתונאי שהדליפו לו על יאיר גולן (בין היתר... היו עוד כמה ממקורות שונים) בשיתוף פעולה עם ירון אברהם. אז תודה לפונים, כולל ציטוטים של אור הלר.
|
|
|
|