אינני יודע אם המשבר הנוכחי בעניין מידור הקבינט הסתיים או שמשבר נוסף שיתחולל יביא להקדמת הבחירות אם לאו. אני כן יודע לומר שבאם לא תתחולל מהפיכה של ממש בנכונות הימין בישראל לראות נכוחה את המפה הפוליטית ולפעול לאיחוד השורות כי אז מה שהיה הוא שיהיה והשמאל ימשיך לשלוט בנו היהודים.
מה שקורה במקומותינו מזה שנות דור הוא הרכבת ממשלות כלאיים העשויות חלקים שבאופן טבעי אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, קל וחומר למשול. כך מוצאים את עצמם בצוותא חדא בעלי עמדות קוטביות האוחזים יחדיו באותו ההגה, אם לעשות שימוש בדימוי הנדוש....
בחינה יסודית של הרכב האוכלוסייה בישראל יגלה שרוב הציבור היהודי הנו ציבור מסורתי ו/או ציוני/דתי ו/או חרדי. אנשים מאמינים כולם. ישאל עצמו האזרח התמים, אם כך, הכיצד לא כובש הכוח העצום הזה את השלטון ובכך מוביל את המדינה בדרך הישר למימוש חזון הנביאים?
הקושי, כך מסתבר, נעוץ ביהודים עצמם. מי שרוצה לקבל המחשה לכך יציץ בסרטון המתעד את חבר הכנסת גפני מפנה גבו ל
יהודה גליק עת עמד האחרון ונשבע אמונים לכנסת. בכוונת מכוון אינני נוקט עמדה לגופן של מחלוקות שהרי בכך כל העניין. מרוב מחלוקות, לשמה ושלא לשמה, הגענו עד הלום.
מבט חטוף אל ההתארגנויות הגלויות לעת בחירות מראה את מצב הדברים העגום כדלקמן:
משה פייגלין עם תנועת זהות עושה חריש עמוק על-מנת לממש תוכנית עתיקת יומין ולהנהיג את המדינה. לאחר שהליכוד בעט אותו לכל רוח השכיל משה להתעשת ובעבודת שטח יסודית ומעמיקה הוא אוסף עוד ועוד תומכים, רבים מהם בלי כיפה לראשם.
אלי בן ישי שכוחות רמייה וקנוניות מנעו כניסתו לכנסת פועל הרחק מעין המצלמות (ומעין הסערה...) על-מנת להצליח במה שכשל בסיבוב הקודם. תומכיו רבים אלא שהכווייה ברותחין יכול שתרתיע בסיבוב הבא.
תנועת עצמה של מיודעינו מיכאל בן ארי ו
ברוך מרזל מבטיחה (וברגיל מקיימת) לא לנטוש את ההתמודדות. האמת שלהם צריכה להיאמר ואם להודות על האמת, הם היחידים היודעים לומר אותה בצורה נוקבת וישרה.
הבית היהודי שורד בינתיים באחדותו אם כי החריקות נשמעו היטב (גם לכבדי שמיעה) במהלך העבודה המשותפת בכנסת הנוכחית. מה ילד יום והאם תמשך ההליכה המשותפת גם להבא? אין לדעת...
ליברמן העוטה אדרת שאולה של איש ימין הינו בריה פוליטית משונה מפניה מתריע עבדכם מזה זמן. דעותיו ואמונותיו אינן מהדרין והמבין יבין. די אם נזכיר תוכניתו המוצהרת והמפורטת ל"חילופי שטחים", משל בעסקת נדל"ן בינלאומית מדובר. ולמרות האמור קולות רבים המזוהים עם הימין נוחתים באמתחתו.
והליכוד, אוי הליכוד....הליכוד המצמיח מתוכו את
בני בגין המוסר את הנגב לבדווים, את
צחי הנגבי מראשי קדימה של שרון שהחריבה את גוש-קטיף וצפון השומרון והקימה את חמסתן, הליכוד הממליך שוב ושוב את נתניהו בעל חזון "שתי מדינות לשני עמים"...ממנו לא ניוושע. גם כאן - עובדות לחוד וקלפי לחוד. הליכוד נתפס מאז ימי
מנחם בגין כמפלגת השלטון של הימין.
והחרדים, יהודים מאמינים בעלי כוח פוליטי עצום - האם יצאו מהשטעטל על-מנת לשלב ידיים עם אחים בארץ הקודש?
וכל המתואר לעיל מהנגלה בלבד מתואר. מבלי להביא בחשבון התארגנויות ו"תבשילים" עליהם איננו יודעים דבר וחצי דבר. הכוח שבאיחוד פוטנציאלי הנו עצום ורב אלא שחוסר היכולת להוציאו אל הפועל, לממשו וליהנות מפירותיו הוא הוא בעוכרינו.
לעת עתה לא נראה באופק מנהיג היכול להוציאנו מן המצר, לאחד את כל הכוחות ולהוביל את מדינת היהודים למקומה הראוי.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
