מחירו היקר של הסגר הימי בעזה

חתימת ההסכם הצפויה היום (יום ג) בין ישראל לבין טורקיה (ככל שאמנם ייחתם, סופם של דברים, הסכם שכזה), מצניעה בשולי הסכם זה נושא התנגדותה התקיפה של מדינת ישראל להפעלתו ופעילותו השוטפת של נמל ימי, בתחומי עזה. הטורקים אומנם ניסו להכליל ולכלול, במסגרתו של ההסכם המתגבש, גם נושא פעילותו השוטפת של נמל עזה, אולם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבהיר לטורקים, כי עניין זה אינו חלק מנושאי ההסכם וכי הוא מתנגד בתוקף להכללתו של נושא זה, בין הנושאים שיכללו בהסכם.

לא רבים זוכרים, כי בתאריך 23 באוקטובר 1998, נחתם הסכם מזכר נהר ואי, שהינו הסכם בין ישראל לאש"ף שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, תוך שמירה על הדדיות. הסכם זה הושג לאחר משא- ומתן מרתוני, שהתקיים עשרה ימים רצופים במרכז הכנסים המבודד Wye River של מכון אספן שבמרילנד, ארצות הברית, ובמעורבותה המלאה של ארצות הברית, כולל השתתפותו האישית של ביל קלינטון ומעורבותם של דיפלומטים נוספים שנשלחו על-ידי המלך חוסיין.

בהסכם ואי נקבע ברורות ומפורשות כי הצדדים הישראלי והפלשתיני מכירים בחשיבות הרבה של נמל עזה לפיתוח הכלכלה הפלשצינית, ולהרחבת הסחר הפלשתיני. הצדדים להסכם התחייבו לפעול ללא דיחוי להשגת הסכם שיאפשר את הבנייה וההפעלה של הנמל בהתאם להסכמים קודמים.בהתאם לכך, נקבע עוד, כי הוועדה הישראלית-פלשתינית תחדש עבודתה, האופן מיידי, במטרה לאפשר תחילת הבנייה של נמל ימי בעזה, תוך 60 יום, ממועד חתימת הסכם ואי.

לאחר ההינתקות של מדינת ישראל, מרצועת עזה, נכנסו סחורות לרצועה עזה דרך מעברי הגבול היבשתיים היו טובין שנכנסו לרצועת עזה, במגבלות מועטות ובכפוף לפיקוח ישראלי. בעקבות ניצחון חמאס בבחירות לפרלמנט הפלשתיני ועימות חמאס-פתח ברצועת עזה ב-2007, הודיע חמאס כי הוא מתנער מהסכמי הביטחון שהוסכמו בין הרשות הפלשתינית, ישראל ומצרים, ואף איים לבצע פיגועים בישראל.

כיום, מייבאים יבואנים, תושבי רצועת עזה, טובין, באמצעות נמלים ישראלים - בעקבות חוסר אפשרותם לייבא יבוא ימי, ישיר, דרך נמל עזה - כאשר עיקר היבוא הימי מתבצע, דרך ובאמצעות נמל אשדוד.

בעקבות חתימת האמנה המכוננת ארגון הסחר העולמי, שנכנסה לתוקפה בתחילת שנת 1995 והסכם TRIPS, הותאמה פקודת המכס, לשמירה על זכויות בעלי קניין רוחני בטובין מקוריים, כך שהמכס נוהג לעכב סחורות שיובאו לישראל, כאשר בעל הטובין המקוריים, טוען כי מדובר בטובין מזויפים כאשר מוגשת תובענה בידי הגורם הטוען כי מדובר בטובין החשודים כטובין מזויפים והוא בעל זכות קניין רוחני בטובין המקוריים, אשר ייבוא הטובין המזויפים, גורם לו, לטענתו, נזק, בתוך המועד הקצוב לצורך כך, בחוק, הרי מעוכבים הטובין, במחסנים, עד לקבלת פסק-דין סופי בתובענה שהוגשה נגד היבואן, שייבא, לכאורה, טובין מזויפים, לישראל, הפוגעים בזכויותיהם של בעלי קניין רוחני רשום, המוגן בישראל.

כיום, יחסי המסחר של ישראלים ופלשתינים, תושבי ואזרחי רצועת עזה, נתונים למצב דברים, לפיו סחורה הנחשדת כמזויפת, המיובאת על ידם לישראל, מעוכבת בידי שלטונות המכס למספר ימים. באותה תקופה יכול נציגו הישראלי של בעל זכויות היוצרים בטובין שיובאו דרך נמל ישראלי - בידי יבואן פלשתיני, הטוען, כי יובאה סחורה מזויפת לישראל, להשיג צו מניעה זמני, המונע העברת הטובין לרצועת עזה, עד לקבלת פסק-דין סופי בתביעה שהגיש הוא להכריז על טובין אלה, כמזויפים.

בפועל ולמעשה, אין משפטים כאלה מתנהלים, כלל וכלל, כאשר נציגו הישראלי של בעל זכויות היוצרים, שואף להשיג אישור מסירה ליבואן הפלשתיני שאינו מתייצב למשפט. אז ניתן נגדו פסק-דין, הסחורה שנחשדה כמזויפת מושמדת ונציגו הישראלי של בעל זכויות היוצרים, חוסך ממון רב, לאחר שהטובין שנחשדו כמזויפים הושמדו ופונו ממחסני הערובה - אחסנה שעלתה לו ממון רב.

בתי- משפט בישראלי, הכירו בעמיל המכס, המוגדר גם כסוכן מכס הישראלי, כמי שהינו ידו הארוכה של היבואן הפלשתיני והתירו לו להמציא זימון למשפט המתקיים נגד היבואן הפלשתיני. ליבואן הפלשתיני אין קשר עוד, ממילא, עם עמיל המכס הישראלי. במצב דברים זה ניתן פסק-דין נגד היבואן הפלשתיני, הסחורה מושמדת ונחסכים כספים רבים שהיו אמורים להיות משולמים עבור אחסנת טובין אלה, החשודים כמזויפים, במחסני ערובה.

גילוי נאות: כותב שורות אלה ייצג את חברת עמילות המכס והשילוח הבינלאומי חיים נתנאל בע"מ בבקשת רשות ערעור שהגישה היא לבית המשפט העליון, על החלטת בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, להמציא לה הזמנה לדין ליבואן פלשתיני, שהיא פעלה לשחרר עבורו מהמכס בנמל אשדוד טובין, החשודים כמזויפים, בנימוק שכתובת משרדה מהווה כתובת להמצאת כתבי בי-דין עבורו, הגם שהוא מנהל עסקיו, מחוץ לשטחי מדינת ישראל וברצועת עזה. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות הערעור, בקובעו כי לטעמו תקנות סדר הדין האזרחי, מאפשרות לבית המשפט שיקול דעת באשר להמצאה "בכל דרך אחרת", ובכך יוכל להסתפק לעניינו הוא. (רע"א 4171/13 חיים נתנאל בע"מ נ' DIESEL S.P.A - טרם פורסם).