ג'וזף (יוסף) וילף נפטר בשבוע שעבר בארצות הברית, בן 91. הוא האחרון שנשאר בחיים עד עתה, מבין ארבעת יזמי הנדל"ן היהודים-אמריקנים, שרכשו לפני 33 שנים מגרש במרכז ירושלים, ורק בימים אלו מתחילים לבנות עליו. הביורוקרטיה הישראלית הייתה במיטבה, ו"סחבה" את הבנייה במשך 12 שנים. לפני שלושה שבועות החלה הבנייה, אבל היורשים, ולא היזמים עצמם, יראו את המגדלים.

הרשויות, שידעו יפה מאוד לקבל ממשפחות וילף והלפרין תרומות במאות מיליוני דולרים, ידעו גם לגרור אותם שנה אחרי שנה במסלול המכשולים של הביורוקרטיה הישראלית.

האחים הארי וג'וזף וילף היו יזמי נדל"ן בניו ג'רזי, מיניסוטה וקליפורניה. הם היו גם הבעלים של קבוצת הפוטבול של מיניסוטה. הבנים, ובראשם מני וילף, מנהלים בשנים האחרונות את העסקים, ויש להאמין ולקוות שימשיכו גם בקשריהם העסקיים והאחרים עם ישראל. גם האחים סם והארי הלפרן היו יזמי נדל"ן. הם בנו בניו-יורק, בניו ג'רזי. יורשיהם ממשיכים בעסקים, ויש להניח שגם בפעילות האחרת.

שותפים עם אשטרום

וילף-הלפרין ביקשו לפעול גם בישראל, ולעשות בה מה שהם יודעים לעשות: יזמות נדל"ן. הפעילות החלה ב-1984. הם הקימו שותפות פרטית בשם "מגדלי המלך שלמה". עו"ד הרווי דוגלן, היועץ המשפטי שלהם בארה"ב, עלה באמצע שנות השמונים לארץ, והוא נציגן הקבוע של המשפחות, מאז ועד היום.

השותף העיקרי שלהם בארץ היא קבוצת אשטרום. לדוגמה, השותפות בבעלות המשפחות היא בעלת 50% מבניין המשרדים בית אשדר, ברחוב יגאל אלון בתל אביב, שבו יושבת בין היתר הנהלת חברת הבנייה אשדר. שתי המשפחות שותפות עם אשטרום בפרויקטים נוספים, ובהם פרויקט מסחרי בפתח תקוה. הם גם הבעלים של 200 דונם במתחם חוף התכלת, בין תל אביב והרצליה, המיועד לבניית מגורי יוקרה. יש להם גם נדל"ן בבני ברק.

בעלים של שני בתי מלון

אחת ההשקעות החשובות של "מגדלי המלך שלושה" היא בענף המלונאות. השותפות היא הבעלים, יחד עם משפחת הקבלנים דוניץ, במלון רמדה רנסנס בתל אביב. השותפות היא גם זה שנים רבות הבעלים של מלון רמדה בירושלים. המשפחות בנו לפני כ-25 שנה, בניין בן 47 דירות יוקרה, בשם משכנות הנשיא, מול בית נשיא המדינה "זו היה הבניין הראשון בירושלים שבו נמכרה דירה ביותר ממיליון דולר", מספר אחד המקורבים.

תרמו ליד ושם, לשערי צדק, לעיר העתיקה

התרומות שלהם ידועות קצת יותר יש מעריכים, שהיקף התרומות בימי חייהם הגיע ל-200 מיליון דולר. הבנים, שנכנסו בהדרגה לנעליהם של האבות, המשיכו לתת עוד ועוד תרומות.

היכן תרמו?
הרווי דוגלן, נציג המשפחות בארץ: "אחת התרומות המרכזיות היא ליד ושם ירושלים. לאור תרומותיהם, נקראה ב-2006 הכיכר המרכזית של יד ושם על שמם. ג'וזף הלפרן ורעיתו אליזבט, יחד עם הארי ויהודית וילף ומשפחתם, תרמו 15 מיליון דולר למוזאון השואה החדש של יד ושם. הם נמצאים בראש רשימת התורמים.

היכן עוד תרמו?
דוגלן: "אפשר לראות שלטי הנצחה על שמם בנקודות שונות ביד ושם. שדרת חסידי אומות העולם קרויה על שם אווה ואריה (הארי) הלפרן וגולדי וסם הלפרן. תרומות גדולות נוספות של המשפחות היו בבית החולים שערי צדק. הם מימנו את הקמת הקומה לחדרי תינוקות. בנוסף, תרמו סכומים גדולים מאוד לפתיחת בית חולים חדש וצמוד, שיוקם בקרוב, בתינוקות וילדים. אתה מכיר את גן העצמאות במרכז העיר? באחרונה הוסב שמו לגן הארי וילף, אפשר לנחש מדוע הם גם תרמו לפיתוח ובנית העיר העתיקה, בין היתר לבניית גן התקומה. וזו לא רשימה מלאה".

המדינה והרשויות יודעים לקבל ברצון תרומות. הם גם מוכנים להזמין את התורמים לטקס לקריאת אתר זה או אחר על שמם, וגם להציג שלט יפה. אבל כשארבעת היזמים רוצים לבנות פרויקט חדש, ואולי גם להרוויח בישראל - זה כבר סיפור אחר.

מ-2004 מנסים לבנות דירות בירושלים

ב-1984 סיכמו היזמים עסקה, לרכישת בית סולל בונה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. החוזה לרכישת הבניין מסולל בונה נחתם סופית ב-1987. שנים לא מעטות עמד הבניין ללא שימוש. ב-2004 החליטו היזמים שהם מבקשים להרוס את הבניין הישן, בן שלוש קומות, ולבנות על המגרש שני מגדלי מגורים. אז התחילו הבעיות, המוכרות אולי יפה לכל יזם נדל"ן בישראל, אבל יזמים מארצות הברית אינם מסוגלים "לבלוע" אותן. אלא שהביורוקרטיה הישראלית "הצטיינה" כאן, מעל ומעבר למקובל אצלנו.

עו"ד דוגלן: "תחילה אמרו לנו בעירייה שזהו בניין לשימור שאסור לגעת בו. היזמים התפלאו, כי לבניין אין ערך היסטורי או אדריכלי מיוחדת. סתם בניין ישן. התברר, שקרובי משפחתו של האדריכל שתיכנן את הבניין ביקשו לשמר אותו, לזיכרון לאדריכל. לבסוף מצאנו שבמסמכי העירייה מדובר על "שיחזור" ולא שימור. הבעיה נפתרה בכך שהמשפחות הסכימו לשמר את חזית הבניין. אחר כך הייתה טעות באחת המפות. היזמים שילמו 1.5 מיליון דולר לאדריכל שיתכנן את הבניינים החדשים. ואז מהנדס העיר הביע חשש ליציבות הבניינים או הקרקע. בסוף זה הסתדר".

משרד התיירות מתנגד


ואז אפשר היה להתחיל לבנות?
דוגלן: "מה פתאום. משרד התיירות התערב ואמר שהוא דורש לבנות במקום בית מלון ולא בנייני מגורים. בתחילה הסכימו ש-50% מהשטח יהיו דירות. אחר כך שוב שינו הרשויות את עמדתן, וקבעו ש-75% מהשטח יהיה מיועד לבית מלון, ורק 25% למגורים. כך עברו השנים, ורק באחרונה קיבלו המשפחות את האישור הסופי ואת היתר הבנייה. בינתיים נפטרו היזמים בזה אחר זה - הארי הלפרן לפני 7שנים, הארי וילף לפני 4 שנים, והיזם האחרון, ג'וזף, בשבוע שעבר".

130 מיליון דולר - מהון עצמי

מה תבנו?
דוגלן: "שני מגדלים בני 17 ק'מות כל אחד. אבל המגדל המיועד למלון יהיה גדול בהרבה, כך שהמלון יתפוס, על-פי דרישת הרשויות, 75 אחוז מהשטח הבנוי הכולל. ההשקעה תגיע ל-130 מיליון דולר".

איזה בנק יתן ליווי פיננסי?
דוגלן: "אף אחד. ליורשים יש די כסף כדי לממן את הבנייה בכוחות עצמם. הם יפנו לבנק רק כדי שיתן ערבות חוק מכר לקוני הדירות".

"אם יזם רוצה להשקיע בבנייה בישראל, עליו לדעת שהדיון בתוכנית ובהצעה שלו ימשך לעולם ועד. לעתים קרובות, לא הוא יראה את הבניין הבנוי, אלא ילדיו", מסכם דוגלן בעצב.